הבנק רכש ניירות-ערך בלא קבלת הסכמת הלקוחות

המחוזי קיבל בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד בנק ירושלים בה נטען כי הבנק רכש ניירות-ערך בלא קבלת הסכמת הלקוחות

קרא עוד

דוגמא נוספת לבדיקת התנהלות בנק אשר סייעה ללקוחות הבנק בהליך המשפטי ?

באדיבות חב' מ.א בקרה וניהול המתמחה מזה 29 שנה בחישובי ריבית, בדיקת חשבונות בנקים, בדיקת התנהלות בנק, ומתן חוות דעת מומחה.

בית המשפט העליון "השפיע על שוק האשראי לעסקים קטנים ובינוניים" ?

האם פס"ד שניתן בחודש נובמבר 2015 בבית המשפט העליון אשר ביטל את הלכת גויסקי

השפיע על שוק האשראי לעסקים קטנים ובינוניים ?

תזכורת : בחודש נובמבר 2015  נפל דבר בבית המשפט העליון. הוחלט (רע"א  8301/13 טל טריידינג קורפ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ ברוב דעות של השופטים הנדל ושהם כנגד דעתו של השופט סולברג) לבטל את הלכת גויסקי (ע"א 333/61 גויסקי נ' מאיר, פד"י טז(1) 595 (1962)) לאחר יותר מחמישים שנה של הלכה מחייבת, ואין להמעיט בחשיבות ביטול הלכה זו.

הבנק העלה את החשש כי ביטולה של הלכת גויסקי יאיין את יכולתם של בנקים להסתמך על שיקים דחויים כבטוחות, כפי שקורה באופן תדיר. זאת, לנוכח הפגמים שנופלים בשיקים ומונעים מן הבנקים לאחזם כשורה, בצירוף האפשרות שמפקידי השיקים יפרו את חוזיהם עם המושכים. הדבר עלול להשפיע על שוק האשראי. חשש נוסף הוא לקנוניות כנגד הבנקים, שבמסגרתן מושכים ונפרעים יפגמו בכוונה בתקינות השיק לפי מראהו. בית המשפט העליון דחה טענות אלה, ואף ציין כי  התקבל התיקון בשנת 2011. שוק האשראי נותר עומד על תילו.

מעיון בתוצאות בדיקת חשבונות בנקים לעסקים קטנים ובינוניים שביצעה לאחרונה חברת מ.א. בקרה וניהול בע"מ מומחים מוכרים על ידי ביהמ"ש בחישובי ריבית ובדיקת חשבונות בנקים עולה כי, החששות שהבנק העלה היו מוגזמים, הבנקים אינם חוששים מלספק אשראי על בסיס שיקים ופס"ד לא השפיע על שוק האשראי.

לתקציר פס"ד [לחץ כאן]

בנק ישן על זכויותיו במשך כעשור

בנק ישן על זכויותיו במשך כעשור ועל-כן אל לו להלין, אלא על עצמו בלבד.

כך קבע בית המשפט ביהמ"ש והורה על דחיית התביעה על הסף מחמת התיישנותה.

לתמצית פס"ד לחץ : [כאן]

המחוזי בת"א קיבל את תביעת הלקוחה, וחייב את הבנק להשיב כ- 13,000,000 ש"ח

פוסט נבחר

בית המשפט קבע כי התנהגות סניף הבנק אשר נחשפה בתיק זה הינה "בגדר רשלנות פושעת , באשר הסניף התנהל בחוסר שיקול דעת, תוך התעלמות מנורות אדומות מהבהבות' ומכל אמת מידה סבירה המצופה מבנקאי".

את התובעת ייצגו עוה"ד אבי ורועי זילברפלד.

 במכתבו של עו"ד זילברפלד אבי למר דוד אברון מנכ"ל מ.א. בקרה וניהול המתמחה בפתרונות אשראי לעסקים, בדיקת חשבונות בנקים וחישובי ריבית נרשם בין היתר  – "ברגע משמח זה, בו פסק ביהמ"ש המחוזי להשיב למרשתי כ – 13 מיליון ש"ח, אינני שוכח את אלו שסייעו להצלחת התביעה ובראש ובראשונה אתה !"

לפרטים נוספים לחץ : [הבנק חויב להשיב]

 

 

בנק דיסקונט חויב בהשבת ריבית שגבה שלא כדין

פוסט נבחר

בית משפט השלום בתל אביב, אימץ את חוות דעת המומחה מטעם התובעים, מר דוד אברון, והורה לבנק דיסקונט להשיב סכומי ריביות בגובה מאות אלפי שקלים, אשר נגבו שלא כדין.

לפרטים נוספים לחץ כאן

הבנק גרם נזקים – הבנק ישלם

פסקי דין משנת 2012 בהם פסקו בתי משפט כי על הבנק לשלם ללקוחות מ.א. בקרה וניהול המתמחה : בבדיקת חשבונות בנקים וחישובי ריבית פיצויים בגין נזקים ובגין עוגמת נפש שנגרמו להם כתוצאה מהתנהלות הבנק.

ליתר פרוט : לחצו כאן

ביהמ"ש העליון ביטל חלק מההוראות המצויות בחוזי ההלוואות

ביהמ"ש העליון פסק כי ללווים כיום קיימת האפשרות לקבוע בגין מה ייזקפו תשלומים המשולמים כחלק מחובם לבנק

החשיבות ללווים לעניין זה הינה גדולה: ללווים כיום בעקבות פס"ד בעליון קיימת האפשרות לקבוע בגין מה ייזקפו תשלומים המשולמים כחלק מחובם לבנק, תוך שימת דגש לסילוק הלוואות הנמצאות בפיגור והעדפתן על הלוואות בהן אין פיגור.

לתמצית פס"ד : לחצו כאן

מהי הריבית שלבנק מותר לגבות ?

הידעת כי המחוקק הגביל את גובה הרבית בנטילת הלוואה, וכן את גביית ריבית הפיגורים?

המחוקק מצא לנכון להגביל את גובה הרבית שהבנק יכול לגבות מלקוח הנוטל ממנו הלוואה צמודת ערך, וכך גם ביחס לגביית רבית פיגורים (כאשר הלוואה כזו איננה משולמת).

לצפיה במאמר לחצו :[כאן]

מזרחי יפצה לקוח מ.א. בקרה וניהול ב 1.5 מליון ש"ח כך נפסק במחוזי

ביהמ"ש המחוזי קיבל טענות לקוח של חברת מ.א. בקרה וניהול המתמחה בבדיקת חשבונות בנקים אשר תבע את בנק המזרחי המאוחד על נזקים שהבנק גרם לעסקי יזמות הנדל"ן שלו ופסק לו פיצויים של 1,5 מליון ₪. [לכתבה]

בית המשפט פסק נגד בנק מזרחי וקבע כי סכומי כסף בחשבון בנק משותף לא תמיד יהיו בבעלות משותפת

מר צבי ארנברג פתח בצוותא עם חותנו (בעלה של ביתו) חשבון בנק משותף בבנק "מזרחי טפחות", בו היו לחותנו מספר חשבונות קודמים. במשך הזמן הצטברו בחשבונות הקודמים חובות שהגיעו לסך של כמעט מיליון שקלים. לאור זאת, הבנק נקט במהלך חד צדדי וניכה מהחשבון המשותף של מר ארנברג וחותנו סך של כרבע מיליון שקל (מחצית מהיתרה החיובית שהייתה בחשבון המשותף), על חשבון החובות שנצברו בשאר החשבונות, כאמור. על רקע השתלשלות האירועים האמורה הוגשה לבית המשפט תביעה לפיה נדרש כי בית המשפט יחייב את הבנק להשיב את הכספים שלקח. הטענה המרכזית של מר ארנברג הייתה שלמרות שמדובר בחשבון משותף הוא הבעלים היחידי בחשבון זה וכל הכספים בו שייכים לו ונתקבלו לאחר שמכר דירה שבבעלותו. בית המשפט קיבל את התביעה נגד הבנק וקבע כי לא די בכך ששני אנשים פותחים חשבון משותף, על מנת שהכספים המצויים בו יהיו משותפים, אלא צריך להוכיח כי בעל הממון אכן התכוון להעניק את הכספים במתנה לשותפו לחשבון. לאור זאת, הבנק חוייב להשיב את הסכום שנלקח על ידו לחשבונו של מר ארנברג.

לצפייה בפסק הדין באתר "נבו" לחץ [כאן]