בית משפט קבע כי הבנק אכן לא עמד בחובות המוטלות עליו על פי חוק

בית משפט השלום בירושלים, קובע כי בנק לאומי למשכנתאות אכן לא עמד בחובות המוטלות עליו על פי חוק כלפי ערבה יחידה, אשר נתבעה על ידי הבנק על יתרת חוב של 320,000 ש"ח בהלוואה לה ערבה, ולכן דין תביעת הבנק להידחות.

לקריאת המאמר [לחץ כאן]

בדיקת חשבונות הבנק של חברה שבוצעה באמצעות מ.א. בקרה וניהול סייעה להתפשר עם הבנק ולמחוק 4 מיליון שקל המהווה 90% מהחוב

בדיקת חשבונות הבנק של חברת פלסטיק סולושנז בע"מ, ע"י דוד אברון מנכ"ל חברת מ.א. בקרה וניהול בע"מ המתמחה בבדיקת חשבונות בנקים, אפשרה לשניים  מהערבים לחובותיה של פלסטיק סולושנז לבנק לאומי, לקדם מהלך שבסופו של דבר הביא לחתימת הסכם פשרה אשר קיבל בתאריך 08/07/11 תוקף של פסק דין, לפיו מחק הבנק לנתבעים סכום המהווה 90% מיתרת החוב אשר הגיעה לסכום של 4,594 א' ש"ח.

עפ"י ההסכם, שני הערבים ישלמו לבנק ב- 84 תשלומים, סך כולל של 475 א' ₪, בתוספת ריבית של P+2.5%,

לצפייה בידיעה לחץ : [כאן]

 

בנק חויב ע"י בית המשפט לפצות לקוח בגין שגיאה בערבות בנקאית

בית המשפט קיבל את תביעתה של התובעת כנגד הבנק וחייבו לפצותה בגין שגיאה בערבות בנקאית שהוצאה על ידו לבקשת התובעת, כאשר בערבות ציין הבנק תאריך תוקף שגוי של הערבות בנקאית ובשל אותה טעות, לא זכתה התובעת במכרז שלשמו הוצאה הערבות. נפסק, כי בנסיבות מקרה זה, הבנק הפר את חובת הזהירות כלפי התובעת ואת התחייבותו החוזית בכך שלא בדק את כתב הערבות לפני העברתה לתובעת.

ציטוטים מתוך מיני רציו שפורסם ב
www.nevo.co.il

לפס"ד

http://www.nevo.co.il/psika_html/shalom/SH-06-1544-105.htm

נדחתה תביעת הבנק הבינלאומי נגד דירים שהתבססה על התחייבותם עפ"י הסכם המכר

הבנק הבינלאומי תבע דיירים בפרויקט שמונה לו כונס נכסים, בטענה שבניגוד להתחייבותם בהסכם המכר, לא הפקידו את תמורת הדירה בחשבון הליווי של הבנק.

 בית המשפט פסק, כי הדירים התחייבו לערוב לכל היותר להסכם הליווי הספציפי של הפרויקט בו נמצאת דירתם ולא לכל ההתחייבויות הצולבות של הקבלן כלפי הבנק ודחה את תביעת הבנק.

פורסם בנבו

http://www.nevo.co

לפס"ד

http://www.nevo.co.il/psika_html/shalom/SH-04-17101-112.htm

בנק לאומי ובנק הפועלים הסכימו למחוק 42 מיליון שקל מחובות תדיר-גן

לאומי והפועלים הסכימו למחוק 42 מיליון שקל מחובות תדיר-גן

בנק הפועלים ובנק לאומי נתנו את הסכמתם העקרונית למחיקת 42 מיליון שקל מחובות חברת תדיר-גן תמורת קבלת אופציות למניות החברה – כך נודע למעריב עסקים. ההסכמה ניתנה כחלק מעיסקת ההשקעה של קרן פימי בחברה, שעליה דווח לפני כשבועיים.

היקף חובותיה של תדיר-גן לבנקים מסתכם ב-130 מיליון שקל, רוב החובות (כ-100 מיליון שקל) הם לבנק לאומי ולבנק הפועלים והיתרה לבנק דיסקונט ולבנק הבינלאומי.

ציטוטים מתוך כתבה מאת יהודה שרוני שפורסמה בתאריך 27/12/10 ב

www.nrg.co.il

לכתבה

http://www.nrg.co.il/online/16/ART2/193/546.html?hp=16&cat=1903

תביעות נגד בנקים בארה"ב ובאירופה, בטענה כי רימו את משקיעיהם כשמכרו להם ניירות ערך בסיכון גבוה לפני המשבר

דיוויד הופה יוצא לקרב: "הבנקים אמרו ללקוחות שמדובר במוצרים בטוחים – ושיקרו"

ציטוטים מתוך כתבה מאת חיים הנדוורקר ניו יורק שפורסמה בתאריך 15/10/10 ב
www.themarker.com

>> השם ג'ימי הופה מוכר היטב למי שבקיא בהיסטוריה האמריקאית. הופה, ממנהיגי האיגודים המקצועיים בארה"ב, הוביל בשנות ה-50 וה-60 שורה של מאבקים במעסיקים, בממשל, ברשויות החוק ואפילו – בתקופות מסוימות – בארגוני המאפיה. אותה רוח קרב שורה גם על נכדו של ג'ימי, דיוויד הופה – וכעת הוא מנסה לצרף אליו גם את המשקיעים הישראלים.
דיוויד הופה, עו"ד במשרד Robbins Geller Rudman & Dowd LLP, מנהל שורה של תביעות נגד בנקים ובתי השקעות גדולים בארה"ב ובאירופה, בטענה כי רימו את משקיעיהם כשמכרו להם ניירות ערך בסיכון גבוה לפני המשבר. "אם פעם היה ספק אם הבנקים עשו כאן מעשה רמייה, עכשיו יש מספיק הוכחות שמאשרות את זה", הוא אומר בראיון ל-TheMarker. "הבנקים ידעו בדיוק מה הם עושים. הם ארזו את הנכסים הבעייתיים האלה בחבילות מתוך כוונה למכור אותם למשקיעים מוסדיים, אף שידעו שאין להם ערך. הבנקים ידעו שמדובר בנכסים שייפלו. הם גם לא ניהלו וטיפלו בנכסים האלה באופן נכון. הם אמרו ללקוחות שמדובר במוצרים בטוחים, אבל זה היה שקר".
הופה מאמין שגם למשקיעים המוסדיים יש סיבה לגשת לבית המשפט ולתבוע פיצויים. כדי לשכנע אותם להשתתף בתביעות המשפטיות נגד בתי השקעות בארה"ב ובגרמניה, הוא יגיע השבוע לישראל וייפגש עם משקיעים מוסדיים, בנקים, חברות ביטוח ואחרים

לכתבה

http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=skira20101015_1193666

משכנתא – בית משפט המחוזי קבע כי החתמת האמא על הסכם המשכנתא היתה "פיקציה פסולה"

אמא שצורפה למשכנתא של הבת לא תפונה מהדירה – למרות שהבת לא עמדה בהחזר המשכנתא

השופט פסק כי החתמת האמא על הסכם ההלוואה היתה "פיקציה פסולה"

אישה קשת יום שצורפה כמלווה להסכם משכנתא שלקחה בתה לצורך רכישת דירה לא תפונה מדירתה, למרות שהאמא שיעבדה את הדירה והבת לא עמדה בהחזר ההלוואה – כך קבע היום (ב') השופט איתן אורנשטיין מבית המשפט המחוזי בתל אביב תוך שהוא דוחה את תביעת הבנק לפנות את האמא מדירתה ומותח ביקורת נוקבת על בנק טפחות.
ב-1999 רכשו הבת ובעלה דירה בבת-ים עליה שילמו 615 אלף שקל. לבני הזוג לא היה כל הון עצמי והם נזקקו למשכנתא על מלוא הסכום. סניף בנק טפחות בבת-ים הסכים להעמיד להם את מלוא הסכום תמורת שעבוד הדירה שרכשו וכן צירוף האמא כלווה נוספת להסכם המשכנתא ושיעבוד הדירה של האמא לטובת הבנק. האמא שעבדה את דירתה לבנק והסכום הועבר לבני הזוג. ימים ספורים לאחר מכן נחתם הסכם הלוואה נוסף עם הבנק שהעמיד לבני הזוג כחצי מיליון שקל נוספים שהובטחו בשיעבוד על דירת בני הזוג. סך הכל עמדו שתי ההלוואות על סך 632 אלף שקל לרכישת הדירה, אף שהדירה עלתה 615 אלף שקל בלבד.
בני הזוג לא עמדו בהחזר ההלוואות ולאחר פיגור מצטבר פתח הבנק בהליכי מימוש המשכנתא ומכירת הדירה של בני הזוג. האמא לא צורפה כחייבת נוספת בהליך ההוצאה לפועל למרות שהיתה צד להסכם ההלוואה הראשון.
דירת בני הזוג נמכרה ב-2004 בתמורה ל-726 אלף שקל. בנק טפחות לא שלח לאמא דו"חות בנוגע לפיגורים בפירעון ועל מכירת דירת בני הזוג. רק באוקטובר 2007, בחלוף שלוש שנים וחצי ממכירת דירת בני הזוג, הודיע הבנק לאמא באמצעות עורך דין שהיא נדרשת לפרוע את חוב הפיגורים בשל אי פרעון תשלומי ההלוואה ואת יתרת ההלוואה שעומדים יחדיו על כ-280 אלף שקל.
הבנק התריע בפני האמא שאם לא תפרע את החוב בתוך שבוע הוא ינקוט נגדה בהליכים, כולל מימוש דירת מגוריה. שבוע לאחר מכן, פתח הבנק בהוצאה לפועל של דירתה של האמא, עובדת ניקיון המתגוררת בדירה בשטח של 45 מ"ר בקומה שלישית בפתח תקווה.
האמא טענה כי הופתעה לגמרי מדרישת הבנק שכן סברה שעם מכירת הדירה של הבת נפרעה ההלוואה. בין היתר, מאחר שלא קיבלה כל הודעה מהבנק במשך השנים הרבות שחלפו. היא טענה עוד שהבנק יצר פיקציה בכך שצירף אותה כלווה להסכם, אף שהיתה ערבה למשכנתא. האמא הוסיפה כי פקידת הבנק בפניה חתמה על מסמכי ההלוואה אמרה לה כי כספי מכירת דירת בני הזוג יספיקו כדי לפרוע את ההלוואה, כך שאין לה ממה לחשוש.
הבנק טען כי לא נשלחו הודעות לאמא בשל כשלים טכניים במחשבי הבנק אך לשיטתו היה על האמא לדעת על הפיגורים בהלוואה והיא לא הוכיחה את נזקיה בגין אי משלוח ההתראות על ידי הבנק. השופט אורנשטיין קבע כי יש לראות באמא ערבה להלוואה ולא כלווה נוספת.
השופט פסק כי החתמת האמא על הסכם ההלוואה היתה לדבריו "פיקציה פסולה שנועדה לעקוף תופעה שהמחוקק סבר שיש לעקר אותה מהשורש, אין להכשירה, אין ליתן לה יד ולעשות פלסתר את דבר המחוקק". השופט נימק כי "בנק המתמחה במתן משכנתאות לציבור מצויד בצבא כלכלנים, משפטנים, יועצים ויודעי דבר, נהיר ומודע שאין להתקשר בחוזי הלוואה עם לווה נוסף, אלא באמצעות המתווה של חוק הערבות".
השופט פסק כי הבנק היה מנוע מלצרף את האמא כ"לווה נוספת" להלוואת בני הזוג, מכיוון שמעמדה האמיתי היה ערבה. לדבריו "התנהגות הבנק מאופיינת באמרת חז"ל לפיה 'תפסת מרובה לא תפסת'. השופט ציין כי הבנק הפר הוראות של חוק הערבות שחלות עליו ואת חובת תום הלב בקיום חוזה. הוא קבע כי האמא פטורה מהתחייבויותיה כלפי הבנק והורה לרשם המקרקעין למחוק את המשכנתא שרשומה לטובת הבנק על זכויות האמא בדירתה. הוא הטיל על הבנק לצאת בהוצאות המשפט של האמא בסך 35 אלף שקל.

ציטוטים מתוך כתבה מאת הילה רז שפורסמה בתאריך 11/10/10 ב
www.themarker.com

לכתבה

http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=hr20101011_69955

בית המשפט פסק כי יש לדחות את תביעת הבנק בסכום של 1.3 מיליון שקל נגד ערבים בגלל התיישנות

בית משפט השלום בנצרת דחה תביעה בסך של 1.3 מיליון שקל, אשר הוגשה בשנת 2005 ע"י בנק פלסטין הבינלאומי נגד עריביה של חברת א.ס. סכס משקאות בע"מ. זאת בגלל התיישנות עילות התביעה.

 למאמר המלא לחץ [תביעת בנק]

בנק הפועלים צריך להחזיר לקופת הפירוק של ח.ג תעשיות טקסטיל 10 מיליון שקל כך קבע הבודק שמונה על ידי בית המשפט

התיק עומד להיסגר, למרות שהבודק קבע: "הפועלים חייב לקופת הפירוק 10 מיליון שקל"

השופטת ורדה אלשיך מינתה בודק שקבע לפני שלוש שנים וחצי כי בנק הפועלים צריך להחזיר לקופת הפירוק של ח.ג תעשיות טקסטיל 10 מיליון שקל. מאז לא נעשה דבר ובדיון מחר עלול התיק להיסגר. בנק הפועלים: מימשנו את העירבון שהגיע לנו

מאת : ענת רואה 02.09.10, 09:34

"בנק הפועלים גבה מהמדינה כ־10 מיליון שקל מיותרים שאותם העניקה המדינה כערבות לחברה הנמצאת בפירוק – וחייב להחזיר את הכסף", כך עולה מדו"ח שהוגש לפני יותר משלוש שנים לבית המשפט המחוזי בתל אביב בעניין חברת ח.ג תעשיות טקסטיל הנמצאת בפירוק.

הדו"ח שכתב הבודק חיים כהן, לבקשת השופטת ורדה אלשיך, קבע למעשה כי הבנק "ניפח" באופן מלאכותי את החוב של החברה כלפיו, וחילט מהמדינה – באופן מופרז – ערבויות שהעניקה לחברה, במסגרת החוק לעידוד השקעות הון. כהן אף קבע במסגרתו כי על הבנק להחזיר את הכסף לאלתר לקופת הפירוק של החברה.

בינתיים מינתה השופטת אלשיך שני מפרקים לחקור את הפרשה, לאחר שקבעה כי קיים אינטרס ציבורי לחקירה מעמיקה. ואולם, כעת עומד התיק בפני סגירה – בלי שהעובדות העולות ממנו נבדקו לעומק – לאחר שבימים האחרונים הודיעו עו"ד אורי דניאל, המפרק שמינה בית המשפט לפני כשנתיים, ועו"ד רונלד הירשזון, נציג כונס הנכסים הרשמי (הכנ"ר), כי לדעתם יש להפסיק את הטיפול בפרשה.

עו"ד דניאל טוען כי אף אם יידרש בנק הפועלים להחזיר מיליוני שקלים, הרי שהסכום יועבר למדינה – ולא לקופת הפירוק לטובת הנושים – ולכן הפרשה אינה נוגעת לו כמפרק. מנגד, טוענת עו"ד מיטל יצחקי, המייצגת את רו"ח עוזי גולדשטיין – לשעבר בעל מניות בחברה – כי טעם זה אינו יכול להצדיק את סגירת תיק הפירוק, היות שהמדינה הנה נושה לכל דבר ותפקידו של המפרק הוא לגבות את הכסף לטובת הנושים. תשובתו של דניאל: "המדינה כלל לא הגישה תביעת חוב ולכן אינה נושה".

יש לציין, כי גם הכנ"ר העלה בעבר טענה דומה לזו שמעלה כעת המפרק דניאל, אולם זו נדחתה על ידי אלשיך שקבעה כי לפרשה קיים היבט ציבורי משמעותי המצדיק את חקירתה.

"מיזם רווחי"

ח.ג תעשיות טקסטיל הוקמה על ידי עוזי גולדשטיין ושלושה שותפים נוספים בתחילת שנות התשעים כחברת טקסטיל. החברה החזיקה מפעל בנצרת שהעסיק כמאה עובדים, ולטענת גולדשטיין הייתה רווחית ואף עמדה לגייס הון בבורסה. גולדשטיין, שנלחם כיום על כך שתיערך חקירה מקיפה לחברה, נשאר בה עד קרוב למועד קריסתה, באמצע שנות התשעים. כיום הוא אינו מחזיק במניות החברה: בסמוך לקריסה נדרש גולדשטיין להעביר את מניותיו לבנק, לאחר שערבויות אישיות שהעניק חולטו על ידיו.

לטענת גולדשטיין, כמה שנים לאחר הקריסה, הוא גילה שהבנק קיבל מהמדינה ערבויות בסך כ־22 מיליון שקל. כמו כן, לטענתו, נעלמו מקופת החברה כ־5 מיליון שקל נוספים.

לטענת גולדשטיין, חוק עידוד השקעות הון יצר לכאורה תמריץ לבנקים לגרום לקריסתן של חברות, כדי שיוכלו לפדות את ערבויות המדינה. הוא טוען כי בנק הפועלים ניסה לסלקו מהחברה ומסתמך על חקירה שנערכה לשותפו לשעבר סמי חננאל במשרדי הכנ"ר בשנת 2004. באותה חקירה אישר חננאל כי קיבל את המניות של גולדשטיין ואחיו בחברה ללא תמורה: "קיבלנו את המניות בלחץ של בנק הפועלים. אינני זוכר ששילמתי תמורת המניות דבר מה".

מתוך המסמכים שהוגשו לבית המשפט עולה כי עם קריסת החברה – באמצע שנת 1996 – מינתה השופטת ורדה אלשיך את עו"ד סולי ואנו למפרק, לבקשת בנק הפועלים והרשות לעידוד השקעות הון. עשר שנים לאחר מכן, בחודש נובמבר 2006, החליטה אלשיך למנות את רו"ח כהן ל"בודק חיצוני ניטראלי". אלשיך קבעה שתפקידו של כהן יהיה לבצע "בדיקה מעמיקה על פעולות שביצע הבנק בחשבונות החברה לפני ואחרי מתן צו הפירוק".

"בדו"ח נפלו טעויות"

רו"ח כהן הגיש את הדו"ח שלו בפברואר 2007 וקבע כי לפי תחשיביו, על הבנק לזכות את חשבון החברה בסכום של לפחות 10 מיליון שקל, וייתכן שאף בסכום גבוה יותר. מאז הגשת הדו"ח ועד היום לא קרה הרבה: המפרק ואנו יישר קו עם הבנק ותקף את חוות הדעת של כהן בנימוק שנפלו בה "טעויות". בהמשך הוגשה לבית המשפט חוות דעת נגדית, הפעם של רו"ח אברהם קיהן, שקבע כי דווקא החברה היא זו שחייבת לבנק כ־10 מיליון שקל.

כונס הנכסים הרשמי תקף את חוות הדעת השנייה, של קיהן, ואמר כי התבססה על מסמכים שכלל לא הועברו לידי המחבר, כפי שנכתב בדו"ח עצמו. הכנ"ר ביקש לשקול למנות בעל תפקיד חדש לבדיקת הפרשה לעומק.

בספטמבר 2008, כשנה וחצי לאחר שהוגש דו"ח הבודק, התקיים דיון בפני השופטת אלשיך, שבמסגרתו ביקשו עובדי החברה וגולדשטיין למנות את עו"ד אורי דניאל לתפקיד מפרק החברה, במקומו של ואנו. בהחלטה שניתנה חודש לאחר מכן החליטה אלשיך למנות את דניאל למפרק למרות התנגדות הכנ"ר, שטען כי "אין לאן למשוך את התיק קדימה". אלשיך כתבה כי לפי חוות דעת הבודק החיצוני "על הבנק להחזיר לחברה סכומים נכבדים בסך מיליוני שקלים", ולכן "קיים אינטרס ציבורי לחקירה ובירור מעמיקים".

אלא שגם עו"ד דניאל לא הצליח לקדם את החקירה. באוגוסט 2009, בתום שנה מאז מונה לתפקיד, הוא ביקש להתפטר ממנו, היות שלטענתו אין לו יותר לאן להתקדם וגולדשטיין מקשה עליו את המלאכה. מחר אמור להתקיים בביהמ"ש דיון בבקשה. לקראת הדיון הגיש גולדשטיין לאלשיך בקשה להורות על העברת כ־5 מיליון שקל שאמורים היו לטענתו להגיע לקופת הפירוק אך מעולם לא הגיעו אליה.

עו"ד אורי דניאל בתגובה: "אני סבור שלכאורה וכעולה מדו"חות הבדיקה שנכתבו בתיק ישנם פגמים בהתנהלות הבנק, אם בכלל ואם מול מרכז ההשקעות. למרות זאת, וגם אם נשיב את המצב לקדמותו, הרי שהכספים שהועברו לפי הנטען ממרכז ההשקעות לבנק שלא כדין לכאורה יוחזרו לנותנם, כלומר למדינה, ולא לקופת הפירוק, כלומר לקופה אין עליהם עילת תביעה. עם זאת, שורת הצדק מחייבת בדיקה מעמיקה של הסוגיה על ידי רשויות המדינה, שהרי מדובר בכספי מדינה בסכום של מיליונים רבים".

בנק הפועלים מסר בתגובה: אנו דוחים כל טענה כאילו הבנק מימש פיקדון של המדינה בסכום גבוה מיתרת החוב שהיתה בפועל בהלוואה שניתנה לח.ג. תעשיות טקסטיל. בעניין זה יודגש, כי ביום 9.9.07 אישרה המדינה, באמצעות החשב הכללי לבנק הפועלים, לחלט את הפיקדון של המדינה נגד החוב של ח.ג. תעשיות טקסטיל שבערבות המדינה. הבנק לא זומן לדיון הקבוע ליום 2.9.10 בקשר לחברה הנ"ל".

ציטוטים מכתבה שפורסמה ב

www.calcalist.co.il
לכתבה
http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3416432,00.html

לאומי מחק לא. ארנסון 37 מיליון שקל מהחוב

לאחר דיונים שנמשכו כמה חודשים, הצליח שלמה אייזנברג, בעל השליטה באוסיף, להגיע להסדר עם בנק לאומי לפריסת חובה של החברה-הבת, חברת הקבלנים א. ארנסון. חובה של א. ארנסון לבנק מסתכם ב-117 מיליון שקל. בנק לאומי ימחק 37 מיליון שקל מהחוב, ובתמורה יקבל 20% מהחברה שיוענקו לבנק כאופציות הניתנות למימוש במשך שבע שנים, ללא תוספת מימוש.

40 מיליון שקל מהחוב ייפרסו לתקופה של עד שבע שנים, ו-40 מיליון שקל הנותרים ייחשבו כהלוואה ל-12 חודשים. כנגד הלוואה זו שועבד שוק קניון אגריפס ירושלים. החברה סיכמה עם הבנק כי הוא זה שיפעל מול כונס הנכסים למימוש הנכס. אוסיף התחייבה כי תרכוש את הנכס ב-40 מיליון שקל, אם הנכס לא יימכר בתוך 12 חודשים.

באחרונה הזרימה אוסיף 5 מיליון שקל לא. ארנסון והתחייבה, במסגרת ההסדר, להזרים לה 15 מיליון שקל נוספים עד לסוף יוני 2010. התחייבות זו ניתנת, אף על פי שקופתה של אוסיף ריקה, והחברה מצויה בעיצומו של הסדר לפריסת חובות עם מחזיקי אג"ח מסדרה ה'.

הבנק הסכים להתיר 70% מהתמורה בפרויקט משכנות מוצא בירושלים לפעילות השוטפת של א. ארנסון. בנוסף הבנק יעמיד לא. ארנסון קווי אשראי בהיקף של עד 60 מיליון שקל.

ציטוטים מכתבה מאת מיכאל רוכוורגר שפורסמה ב 29/4/10 ב

www.themarker.com

 לכתבה

 http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=skira20100429_1166024