מ.א. בקרה וניהול: בנק דיסקונט ובנק מרכנתיל דיסקונט מייקרים את רבית החובה ללקוחותיהם מעבר לשיעור המתחייב מהעלייה בשיעור הפריים

בהתאם להחלטת הנגיד להעלות את ריבית בנק ישראל ועפ"י הודעות הבנקים באמצעי התקשורת, שיעור ריבית הפריים בבנקים השונים, יעלה החל מיום 27/06/08 ב- 0.25% לשיעור כולל של 5.25% לשנה.

מבדיקה שערכו כלכלני מ.א. בקרה וניהול בע"מ המתמחה בחישוב ריבית ובדיקת חשבונות בנקים עולה, כי בנוסף להעלאת שיעור הפריים ב- .25%, כמתחייב מהודעת הנגיד, יגדילו בנק דיסקונט ובנק מרכנתיל דיסקונט גם את שיעור תוספת הסיכון בשיעורים שונים – בהתאם לסיווג החשבון וקו האשראי.

בבנק דיסקונט תנוע ריבית החובה בחשבונות חח"ד עסקי מורחב בין 10.4% ל- 13.15% לשנה, בהתאם לקו האשראי. בחשבונות חח"ד עסקי פלוס בין 10.65% ל- 13.4%. בחשבונות חח"ד עסקי בין 14.4% ל- 17.55%. בחשבונות עו"ש פרטיים גדל השיעור השנתי של ריבית החובה ב-1.8%

בבנק מרכנתיל דיסקונט התייקרה תוספת הסיכון בשיעור שנתי של 0.9% – 1.25% ושיעורה השנתי של ריבית החובה, ינוע בין 14.45% בחשבונות עו"ש מקבלי משכורות ל- 21%, בחשבונות עו"ש ללא קו אשראי מאושר.

כיצד "נעקפה" עמדת בנק ישראל ע"י הבנקים.

בניגוד לדעת בנק ישראל ולדעתה של המפקחת על המחירים אשר סברו עוד בשנת 2006, כי יש לבטל את עמלת עריכת מסמכים להלוואות עד לסך של 100,00 ₪, הבנקים יבטלו במסגרת הרפורמה החדשה את העמלה להלוואות עד 50,000 ₪ בלבד.

כזכור, טען בנק ישראל כי עמלה זו באה בכפילות על ההלוואה או על קו האשראי, כי היא מעוותת את מחירי האשראי – במיוחד לזמן קצר והיא מקשה על הגילוי הנאות ועל יכולת הלקוחות להשוות חלופות המוצאות להם בשוק הבנקאי והחוץ בנקאי.

בנק ישראל – http://www.bankisrael.gov.il/press/pressheb.php

בנק ישראל : הרפורמה בעמלות תיכנס לתוקף בתאריך 01/07/08

בהתאם לפרסומי בנק ישראל, בתאריך 01/07/08 תיכנס לתוקפה הרפורמה בעמלות אותן גובים הבנקים השונים, בחשבונות פרטיים ובחשבונות עסקים קטנים.

בעקבות הרפורמה יצומצם מספר העמלות השוטפות מ- 15 סוגי עמלות ל- 2:

1 עמלה בגין פעולת עו"ש המבוצעת ע"י הלקוח באופן עצמאי.
2 עמלה בגין פעולת עו"ש המבוצעת באמצעות פקיד בנק.

במסגרת הרפורמה, תבוטל עמלת עריכת מסמכים שנגבתה מידי תקופה ע"י הבנקים בגין הקצאת מסגרת אשראי או בגין העמדת הלוואות עד לסך של 50,000 ₪.

כמו כן, הבנק יגבה עמלת הקצאת אשראי רק בחשבונות אשר בהם לא נוצלה המסגרת המאושרת.
חשבונות בהם נעשה שימוש במסגרת האשראי המאושרת, לא יחויבו בעמלת הקצאת אשראי אלא בריבית החובה בלבד.

בכרטיסי אשראי יבוטלו שלושת העמלות הקיימות וחברות האשראי יגבו עמלה אחת אשר תיקרא "דמי כרטיס חודשיים.

להודעת בנק ישראל
http://www.bankisrael.gov.il/deptdata/pikuah/amalot/reform_amalot.pdf

מחשבון משכנתא לחישוב הלוואת משכנתא

לשאלת גולש

ברצוני לקחת הלוואה על סך 350 אלף ₪ לרכישת דירה . ההלוואה המוצעת לי הינה צמודה למדד המחירים לצרכן בתוספת ריבית צמודה בשיעור שנתי של 4.2% ובהחזרים חודשיים (קרן וריבית).
ביכולתי להחזיר מידי חודש סך של 2850 ₪ בתוספת הצמדה למדד.
1. תוך איזה תקופה אסיים לשלם את ההלוואה לבנק ?
2. מהוא סכום הריבית (לא כולל הצמדה למדד) אותו אשלם ע"ח ההלוואה עד סוף שנת המס 2008 אם ההלוואה הועמדה התאריך 1/6/08 ?
3. מהוא סכום הריבית (לא כולל הצמדה למדד ) אותו אשלם לאורך כל תקופת ההלוואה ?

תשובותינו לגולש :

באמצעות הקלדת הנתונים במחשבון ריבית "החזר הון תקופתי – לוח שפיצר" הממוקם באתר המחשבונים פיננסיים של מ.א. בקרה וניהול תקבל את התשובות הבאות :
1. החזרי ההלוואה יסתיימו בתום 13 שנים וחמישה חודשים מיום קבלת ההלוואה (161 חודשים ).
2. סכום הריבית (לפני הצמדה ) אותו תשלם עד סוף שנת המס 2008 הינו 8,454.86 ₪.
3. סה"כ הריבית (לפני הצמדה) אשר תשלם ע"ח ההלוואה לאורך כל התקופה 108,275.73 ₪.

הגדלת שיעורי ריבית הסיכון בבנקים השונים

בנק דיסקונט

החל מיום 28/02/08, הגדיל בנק דיסקונט את שיעור הריבית הסיכון לפיו מחוייבים לקוחות המנהלים בבנק חשבון חח"ד פלוס מ- %3.8 ל- 4.05% -תוספת של %0.25 לשנה.

בנק הפועלים

החל מתאריך 30/05/08 הגדיל בנק הפועלים את שיעור ריבית הסיכון לפיו מחוייבים לקוחות המנהלים בבנק חשבון חח"ד עסקי מ- %3.5 ל- 5.0% – תוספת של %1.5 לשנה.

החל מתאריך 30/05/08 הגדיל בנק הפועלים את שיעור ריבית הסיכון לפיו מחוייבים לקוחות המנהלים בבנק חשבון חח"ד עסקי מדורג מ-%3.5 ל5.0%- – תוספת של %1.5 לשנה במסגרת הראשונה.

החל מתאריך 30/05/08 הגדיל בנק הפועלים את שיעור ריבית הסיכון לפיו מחוייבים לקוחות המנהלים בבנק חשבון חח"ד עסקי מדורג מ-%5.0 ל7.5%- – תוספת של %2.5 לשנה במסגרת השנייה.

בנק מזרחי טפחות

החל מתאריך 30/05/08 הגדיל בנק מזרחי טפחות את שיעור ריבית הסיכון לפיו מחוייבים לקוחות המנהלים בבנק חשבון עם מסגרות מדורגות ב0.5%- לשנה בכל אחת מהמדרגות השנייה והשלישית.

בנק המאפשר ללקוח לנהל חשבון ביתרת חוב וללא בטחונות הופך לשותף בחשבון

ביהמ"ש: בנק המאפשר ללקוח לנהל חשבון ביתרת חוב וללא בטחונות הופך לשותף בחשבון.

בית משפט השלום בת"א קבע באחרונה, כי לקוח של בנק דיסקונט שהבנק הגיש כנגדו תביעה ישלם רק כ-%-50 מסכום התביעה וכי התביעה נגד הערב להלוואה שהועמדה לאותו לקוח תידחה.

ביהמ"ש קיבל את עמדת הלקוח, לפיה העובדה שהבנק איפשר ללקוח לנהל את חשבון הבנק ביתרת חוב גבוהה מאוד, מעבר למסגרת המאושרת וללא בטחונות הפכה את הבנק לשותף ובעל עניין בחשבון.

החלטת ביהמ"ש ניתנה בהמשך לתביעה שהגיש בנק דיסקונט בשנת 1998 כנגד הלקוח וכנגד ערב להלוואה שניתנה ללקוח בסך של כ-283 אלף שקל. הנתבעים ביססו את טענותיהם על בדיקה שביצעה עבורם חברת מ.א. בקרה וניהול המתמחה בבדיקת בנק וחישוב ריבית.

הלקוח טען, כי בשלב מסוים התבקש ליטול הלוואה של 80 אלף שקל על מנת להקטין את יתרת החובה בעו"ש כתנאי להמשך פעילות החשבון. למעשה טען הלקוח, כי בכך גרם לו הבנק להגדיל את יתרת החוב.

פורסם ביום רביעי ח באב תשס"ב 17.7.2002 ידיעות אחרונות ע"י ליטל דוברוביצקי

לצפיה בכתבה לחץ כאן

בנק לקוח – "עָרֵב יחיד" והנחיות המפקח על הבנקים

מאת : מירב מור עו"ד ומגשרת

בהתאם לפסק הדין שניתן לאחרונה ע"י ס. נשיא בית המשפט המחוזי כב' השופטת ד. פלפל הרי שבמקום סכום של כ 2,1 מיליון ₪ שנתבע ע"י הבנק בתאריך 4/2/2001 ישלם הערב לבנק סכום אשר יעמוד על סך של כ – 210 אלף ₪ נכון לאותו מועד.

ביום 28.04.08, ניתן על ידי כבוד השופטת ד' פלפל פסק דין אמיץ, המבקר בחוכמה הלכה של בית המשפט העליון, אך בראש מורכן של כבוד פוסק על פי הלכת התקדים המתחייב, תוך שהוא משרה ודאות (לכל הפחות, ככל שמדובר כדיונים משפטיים המתנהלים לפני כבודה). כמו כן, "משליכה", השופטת, "כפפה" לפנינו, עורכי הדין, לפעול בתחום שטרם נאמר בו די.

במבט ראשון, המקרה הנדון "בנאלי" לחלוטין: בשנת 2001, בנק מגיש תביעה, בסדר דין מקוצר, בגין יתרת חוב, כנגד חייב וכנגד ערב (שנה לאחר מכן הבנק מתקן את כתב התביעה). עד לשנת 2005, נקבע כי החייב – חייב והוא מחויב בפסק דין על מלוא סכום התביעה. לגבי הערב, לעומת זאת, ניתנה רשות להתגונן בשתי טענות: האחת, האם הוא "ערב יחיד" או שותף, במשמעות ההגנות הקבועות בחוק הערבות, התשכ"ז-1967 (להלן: "החוק"); השנייה, דנה בסוגיית גובה החוב , בשים לב לתיקון החוק בתשנ"ב.

לצפייה בכתבה המלאה לחץ כאן
פורסם ב Nfc.co.il
http://www.nfc.co.il/Archive/003-D-29541-00.html

בנק לקוח – כיצד לנהל נכון מערכת יחסים עם בנקים

עצת היום מאת חברת מ.א. בקרה וניהול המתמחה בחישוב ריבית ובדיקת חשבונות בנקים. כיצד לנהל נכון מערכת יחסים בין מנהל החברה למנהל הבנק.

הפגנת ביטחון עצמי.

הבנקים מעוניינים להעניק אשראי, לחברות המוגדרות כבריאות ובנות פירעון. לעומת זאת, יהססו הבנקים להעניק אשראי לחברות המקרינות תדמית כושלת, אפילו לאלו שאינן סובלות מהיעדר בטחונות. הבנקים מוכנים לא פעם ליטול סיכון ולאשר מסגרות ללא בטחונות מספיקים, רק על סמך הערכה, שמדובר בחברה בריאה בעלת סיכויי הצלחה.
ביחסים עם הבנק נודעת חשיבות מכרעת לאישיותו של מנהל החברה. מנהל, הנראה בטוח ביכולתו וביכולות החברה, מלא אנרגיה וחיוניות, בקי בתהליכים העסקיים בענף בו הוא פועל וביתרונות היחסיים של החברה, משדר ביטחון עצמי ובדרך כלל גם ישיג את רצונו מהבנק.
כשמציגים לבנק תוכנית עסקית, אסור להסתפק בסיסמאות כגון הגדלת התפוקה, שיפור הפריון, התייעלות, חיזוק השיווק וכד', אלא לציין במפורש את הפעולות הקונקרטיות שבכוונת העסק לנקוט. מרבית מנהלי הסניפים מסוגלים להבחין בין תוכנית עסקית אמיתית ומציאותית לתחזית שאינה מבוססת. הבנק מחזיק לעתים במידע מוגבל ולא מדויק על עסקי הלקוח. הצגת הענף, פעילות החברה ותוכניות לעתיד בפני מנהל הסניף, יכולות לחולל שינוי של ממש ביחסו ובנכונותו לסייע.

מבדיקת כלכלני חברת מ.א. בקרה וניהול עולה: בנק הפועלים ומזרחי-טפחות העלו את ריבית החובה מעבר למתחייב מעליית שיעור הפריים

בנק הפועלים ובנק מזרחי-טפחות העלו את ריבית החובה מעבר למתחייב מהחלטת נגיד בנק ישראל להעלאת הריבית במשק ומעבר לעלייה בשיעור
ריבית הפריים . כך עולה מבדיקה שערכו כלכלני חברת מ.א בקרה וניהול, המתמחה בחישוב ריבית ובדיקת חשבונות בנקים.

לכתבה המלאה לחץ כאן

בית המשפט: לא ניתן לדרוש תשלום ריבית בפסק דין בו לא נקבע מה הוא שיעור הריבית

התובע הגיש תביעה להשבה של כספים בעקבות חוו"ד מומחה מטעמו של מר אברון דוד מנכ"ל מ.א. בקרה וניהול בע"מ, ששילם לנתבע בגין ריבית על חובו לנתבע. התובע טען כי בפסק הדין שחייב אותו כלפי הנתבע לא נקבע שעור הריבית ולפיכך לא ניתן לדרוש ממנו תשלום ריבית. בית המשפט קיבל את התביעה ברובה וקבע:
בימ"ש מסיים מלאכתו כאשר הוא נותן פס"ד, ומשניתן פסק דין הוא אינו יכול להידרש פעם נוספת לנושא ההתדיינות, להוסיף על החלטתו, לגרוע ממנה או לתקנה, אלא במסגרת שנקבעה בחוק, שהיא תיקון טעות כמשמעותו בסעיף 81 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984, או בקשת הבהרה של יו"ר ההוצל"פ מכוח סעיף 12 לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967. במקרים נדירים בימ"ש נותן ארכת חסד מכוח סמכות טבועה לביצוע תיקון חריג. במקרה דנן, לא ניתן לתקן את הטעות במסגרת הקבועה בחוק.

משלא ניתן לקבוע על יסוד פסה"ד מה הוא שעור הריבית וכיצד תחושב, לא ניתן לדרוש מהתובע תשלום אותה ריבית ויש להחזיר לו את סכום הריבית אשר נדרש לשלם ושילם, למרות מחאתו.
לפסק הדין המלא באתר נבו לחץ כאן

http://www.nevo.co.il/Psika_word/shalom/s02182251-279.doc