בדיקת הבנקים העלתה שהורדות הריבית הובילו לתשואה אפסית בפיקדונות שקליים

דוד אברון, מנכ"ל מ.א בקרה וניהול בע"מ פנה לנגיד בנק ישראל שיורה לבנקים לאפשר ללקוחות 'לשבור' פיקדונות מבלי לשלם קנס.

הודעת נגיד בנק ישראל, הפרופסור סטנלי פישר, כי ריבית בנק ישראל תרד בחודש ינואר ב-0.75% לרמה של 1.75% הינה צעד נוסף במטרה להוציא את המשק מן המיתון. המטרה ברורה: להביא את המגזר העסקי ליטול הלוואות על מנת לעודד את הצמיחה.
הורדת ריבית בנק ישראל גורמת כמובן גם לריבית הפריים לרדת בשיעור זהה ל-3.25%.

עם זאת הורדות הריבית עדיין לא ממש מתורגמות לרווחת "הצרכן הסופי", שנאלץ לשלם הרבה מעבר לריבית הנמוכה של בנק ישראל. מעבר לריבית בנק ישראל, מוסיפים הבנקים השונים, תוספות שונות, כמו תוספת של % 1.5 על ריבית בנק ישראל לקביעת שיעור ריבית הפריים , עמלת הקצאת אשראי הנעה בבנקים הגדולים בין 1.6% ל – % 2 לשנה ותוספת סיכון הנעה בין % 5 ל – % 12 לשנה. כל זאת בהתאם לסוג החשבון ולדירוג המסגרת. נציין, כי רק בשבוע שעבר האשים הנגיד את הבנקים במדיניות המעכבת צמיחה.

בעוד שאת הורדות הריבית עבור חשבונות החובה וההלוואות הבנקים בישראל אין ממהרים לתרגם, הרי שעבור הפיקדונות השקליים הריבית כבר מיושמת. הריבית על הפיקדונות השקליים כל כך נמוכה, עד שבמקרים מסוימים היא אפילו זניחה.

מבדיקת כלכלני חברת חברת מ.א. בקרה וניהול בע"מ, המתמחה בחישוב ריבית , בדיקת חשבונות בנקים , עולה, כי לקוחות בנקים המחזיקים כספים בפיקדונות שקליים המתחדשים אוטומטית ואשר שיעור התשואה שנקבע לגביהם היה פריים מינוס %3.25 לשנה, לא יקבלו תשואה על פיקדונות אלו או יקבלו תשואה של 0.1% לשנה.

הנפגעים העיקריים מן המצב, הם משקי הבית המחזיקים פיקדונות שקליים בעלי תשואה נמוכה מאוד עד אפסית, ובמקביל מנהלים חשבון עו"ש הנמצא ביתרת חובה וצובר ריביות גבוהות.

דוד אברון, מנכ"ל מא בקרה וניהול טוען כי: "במידה והלקוחות ירצו 'לשבור' פיקדון מסוג זה, שאינו נושא תשואה כדי להגן על חשבון העו"ש שלהם מפני ריבית החובה שהיא גבוהה יותר, הבנק מחייב אותם בקנס שבירה. קנס זה גבוה ביחס לריבית ששולמה להם בעבר בגין אותו פיקדון, והוא יכול להגיע לכ-25% מסכום התשואה ששולמה ללקוח בשנה שלמה".

אברון אף פנה בעניין זה לנגיד בנק ישראל בבקשה, כי יורה לבנקים לאפשר ללקוחותיהם למשוך כספים מהפיקדונות השקליים חדלי התשואה מבלי שיצטרכו לשלם קנס.

אברון אומר ש"ראוי הוא שהבנקים יפנו את תשומת לב הלקוחות לכך שהפיקדון חדל לשאת תשואה. חלק מן הבנקים אכן עשו זאת, ואפשרו ללקוחות לקבל תשואה של % 0.1 לשנה". אברון מוסיף, כי "מתח רווחים כה גבוה יכול להעשיר את הבנקים רק לתקופה קצרה כיוון שמכאן הדרך קצרה להפיכת לקוחות רבים, וביניהם חברות ועסקים לחדלי פירעון".

שער הדולר ל- 2009 : המגמה של דולר יציב תמשך

כך על פי הערכות בקרב כלכלני מא בקרה וניהול. עוד מעריכים בחברה כי הרמה הנוכחית של השקל טובה ליצואנים.

אנו נמצאים בסוף שנת 2008 וזהו בדיוק הזמן לבדוק מה קרה במהלך השנה האחרונה, בשוק המטבעות. ארצות הברית היתה בהחלט רוצה לשכוח את השנה הזו, אך המטבע שלה דווקא סגר שנה בכלל לא רעה.
למרות העובדה כי במהלך תקופה לא מבוטלת השנה היה הדולר האמריקני בעמדת חולשה מול שאר המטבעות, בסופו של דבר הדולר סוגר את השנה כשהוא מתחזק בכ-5% מול היורו בהשוואה למצב בתחילת 2008, ונסחר סביב 1.4 דולר לאירו.

המטבע המרכזי שספג השנה מכה קשה היה הליש"ט הבריטי, המטבע איבד למעלה מ-25% מערכו במהלך השנה, הוא נסחר ברמה של 1.456 מול הדולר, ולראשונה מאז הושק האירו הוא כמעט משתווה אליו כשהוא נסחר סביב ה-0.95 ליש"ט לאירו.

השקל שבתקופות מסוימות במהלך השנה התחזק רבות בהשוואה לשאר המטבעות בעולם ובעיקר מול הדולר סוגר את 2008 כמעט כמו שהתחיל אותה. השער יציג של המטבע הישראלי נסחר סביב רמת 3.87 שקל לדולר, בהשוואה ל-3.85 בתחילת השנה, וכנראה שהמדיניות המוניטרית שהנהיג בנק ישראל הביאה לתוצאה הזו. נזכיר כי לאחר התחזקות השקל במהלך השנה יצא בנק ישראל בתוכנית לרכישת 10 מיליארד דולר על מנת לבלום את התחזקות המטבע המקומי שהרעה עם היצואנים ועם סניפים ומרכזי פיתוח של חברות בינלאומיות הנמצאים בארץ. בנק ישראל שעדיין רוכש בכל יום כ-100 מיליון דולר, הצליח לגרום לעליה ניכרת בשער הדולר לעומת השקל אך הריבית הנמוכה בארה"ב (רבע אחוז בלבד) מונעת כרגע במידה מסוימת את המשך הפיחות במטבע המקומי ומותירה את הדולר כבר זמן מה יציב סביב רמת ה-3.8 שקל לדולר.

"אנו צופים כי ב-2009 תמשך המגמה של דולר יציב" , אומר דוד אברון, מנכ"ל מא בקרה וניהול המתמחה בחישוב ריבית ובדיקת בנק.

, " המיתון העולמי שעל פי הערכות צפוי להמשיך לפחות עד לתחילת הרבעון הראשון של 2010, ימנע העלאות ריבית בשתי המדינות כך שהשער היציג של הדולר ינוע סביב 3.8 שקל ואולי אף ישיק מידי פעם ל-4 שקל", מעריך אברון.

כלכלני מ.א בקרה וניהול אף מעריכים כי הדולר ברמתו הנוכחית טוב ליצואנים הישראלים ונסבל בקרב החברות הבינלאומיות היושבות בישראל "הפיטורים הנוכחים בחברות ההיי-טק בישראל כבר לא נובעות משער הדולר הנמוך, כפי שקרה במחצית הראשונה של 2008, אלא מהמיתון", אומר אברון.

מ.א בקרה וניהול : למרות ירידת ריבית הפריים ל 4% , בבנקים מסוימים תשלמו על המינוס 17%

הנגיד מוריד ריבית, לבנקים זה לא מזיז: הריבית על האשראי צפויה לעלות

בדיקת מומחי מ.א בקרה וניהול  מגלה כי  למרות ירידת ריבית הפריים , בבנקים מסוימים תשלמו על המינוס כ – 17%.

המיתון אליו נקלענו בעקבות המשבר הכלכלי החמור ומחנק האשראי מובילים את קובעי המדיניות בישראל לצעדים קיצוניים. משרד האוצר אישר רק לאחרונה את הפעלת תוכנית הסיוע הממשלתית, שתפקידה לעזור בגיוס הון למערכת הבנקאית בהיקף של עד 6 מיליארד שקל, וגם בבנק ישראל תורמים את חלקם ומורידים בהדרגה את הריבית, עד כדי כך שבחודש האחרון הגיעה לרמתה הנמוכה ביותר- 2.5%.

הורדת הריבית היא צעד קריטי הננקט במטרה לעודד עסקים לקחת הלוואות במטרה לעזור להם להרחיב את הפעילות. נציין כי במדינות נוספות בעולם נוקטים צעדים דומים, כאשר בארה"ב הריבית כיום נמצאת ברמתה הנמוכה ביותר 0.25%- רק תבואו ללוות.

מי שלא ממש מפנים את הצורך בסיוע למשק הישראלי אלו הבנקים.
למרות הורדות הריבית במהלך השנה, ובעיקר במהלך החודשים האחרונים, אנו הצרכנים ובעלי העסקים כמעט ולא נרגיש בהבדל במינוס בחשבון או כשנגיע לבנק לבקש הלוואה.

המדיניות המוכתבת מגבוה נעצרת בבנקים שמצדם מגדילים את עלות האשראי וקובעים שערי ריבית בשיעורים גבוהים. אמנם טבעי כי בעת משבר כלכלי, חוסר הודאות לגבי עתידם של עסקים רבים גובר והבנקים דורשים להגדיל את תוספת הסיכון שלהם כתנאי להלוואות ולחשבונות ביתרה שלילית. אך מנגד מדיניות גורפת שכזו גורמת לעסקים רבים להימנע מלקחת אשראי והמיתון רק מחריף.

לצפייה בכתבה המלאה לחץ : הנגיד מוריד ריבית, לבנקים זה לא מזיז

בנק מזרחי-טפחות חויב בהוצאות למדינה בשל טענות "מופרכות וחצופות"

על אחת הטענות נקבע שהיא "חצופה וגובלת בשימוש לרעה בהליכי משפט"

בית משפט השלום בת"א חייב את בנק מזרחי-טפחות בהוצאות משפט וכן בהוצאות לאוצר המדינה, משום שהעלה טענות "מופרכות" בתביעה שהוגשה נגדו. על אחת הטענות נקבע שהיא "חצופה וגובלת בשימוש לרעה בהליכי משפט".
באוגוסט האחרון תבעה גייל לובניצקי את הבנק ב"סדר דין מקוצר". באמצעות עוה"ד משה זינגל ויעקב בוטניק טענה, שב-2001 היא היתה במעמד עולה חדש מארה"ב, ומשרד השיכון אישר לה משכנתא לזכאים בסך 154 אלף שקל. אלא שמאז ועד היום הבנק לא העביר לה את הסכום, למרות שרשם לטובתו הערת אזהרה על הדירה, בגין ההלוואה.
באמצעות עו"ד משה שפורן העלה הבנק שלוש טענות סף, שלדברי השופט צבי כספי "כל אחת מופרכת יותר מזו שקדמה לה".
כספי דחה הטענה שהתביעה התיישנה, וקבע ש"עילת התביעה של התובעת לא נולדה בטרם נולדה זכאותה לקבל את כספי ההלוואה, וזו לא קמה לה לפי הסכם הרכישה אלא לפי הסכמיה עם הבנק", וכן שבכל מקרה "ניתן גם לראות ברישומה של הערת האזהרה הודאה בזכותה של התובעת ע"י הבנק".

ציטוטים מכתבה שפורסמה ב www.globes.co.il מאת : נועם שרביט 23/12/08

לכתבה המלאה:
http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000410183&fid=829

מחשבון חוק פסיקת ריבית והצמדה – גידול חד במספר הכניסות לאתר מחשבוני מ.א. בקרה וניהול ובשימוש במחשבון זה.

מבדיקה שנערכה עולה, כי לאחרונה עלה בצורה חדה מספרם של אלה העושים שימוש במחשבוני מ.א. בקרה וניהול, מחשבונים המשמשים לחישובים פיננסיים, חישובים משפטיים, חישוב ריבית הפרשי הצמדה למדד ,הפרשי שער והמרת מט"ח לפי השער יציג . במיוחד גדל השימוש במחשבון " חישוב חוק פסיקת ריבית והצמדה".

שימוש רב עושים במחשבון זה עו"ד, במסגרת הכנת תביעות ובדיקת ריבית והפרשי ההצמדה על יתרת החוב הנתבעת לאחר מתן פסק דין.

מחשבון זה מאפשר לחשב ריבית והצמדה על חוב לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה הן ממועד היווצרות החוב ועד להגשת התביעה , והן לאחר מתן פסק דין.

הגידול בשימוש במחשבון זה כשנה מיום הפעלתו נובע מ 3 גורמים :

1. המחשבון ידידותי למשתמש וקל להפעלה .

2. אמינות תוצאות החישובים – פיתוח המחשבון ועדכון הנתונים הוא של חברת מ.א. בקרה וניהול, המתמחה בבדיקת חשבונות בנקים וחישובי ריבית – אשר ניסיונה כולל 21 שנים של הגשת חוות דעת מומחה לבתי משפט בתביעות בין בנקים לבין לקוחות.

3. איכות הדוחות – באמצעות המחשבון ניתן להנפיק למסך או למדפסת שני דוחות :

א. דו"ח מקוצר בן שורה אחת המציג את תוצאות סה"כ הריבית , את סה"כ הפרשי ההצמדה ואת יתרת החוב הכוללת.

ב. דו"ח מפורט המציג את התפתחות החוב לאורך התקופות השונות לרבות הצגת שיעורי הריבית השונים וסכומי הריבית המחושבים כל רבעון, דבר המאפשר בדיקת התוצאות החישובים בצורה קלה וידידותית.

מחשבון ריבית חדש באתר המחשבונים של מ.א. בקרה וניהול בע"מ !!!

 מחשבון המאפשר ביצוע חישוב לפי ריבית משתנה בהתאם לשינויים בשיעורי ריבית הפריים, בתוספת ריבית כנהוג בדרך כלל בהלוואות עסקיות, או פריים בהפחתת ריבית כנהוג בדרך כלל בחלק הפיקדונות השקליים


חברות רבות, נוטלות חלק מהאשראי המשמש אותן לצורך הפעילות העסקית השוטפת, באמצעות הלוואות קצרות מועד מסוגים שונים.

לצורך חישוב ובדיקה של הלוואות כאלה, העמידה בימים אלה חברת מ.א. בקרה וניהול בע"מ, המתמחה בחישוב ריבית בנקים ובדיקת חשבונות בנקים, לרשות רואי החשבון, מנהלי הכספים והחשבים בחברות העסקיות, מחשבון ריבית חדש ברשימת מחשבוניה. המחשבון בשם "חישוב ריבית צמודה לפריים" מסייע לכם לבדוק הלוואות מסוגים שונים :

הלוואות בריבית משתנה צמודות לריבית הפריים ובתוספת ריבית שנתית קבועה, כאשר החזרי הקרן והריבית מבוצעים בסוף תקופת ההלוואה כגון הלוואת ONCALL, או הלוואות אשר החזרי הריבית שלהן הינם חודשיים או רבעוניים.

לדוגמא:

בתאריך 01/06/08, נטלתם הלוואה  בסך של 10,000 ₪,  בריבית של פריים פלוס 2.5% לשנה, כאשר זמן פירעון הקרן שלה חל בתאריך. 01/12/08  והחזרי הריבית הינם בראשון לכל חודש.

 

מעיון בדו"ח המפורט המופק ע"י מחשבון ריבית משתנה ניתן לראות את סכומי הריבית המחושבת כל חודש כאשר סה"כ הרבית המצטברת לתקופת החישוב עומדת על סך של 388.59 ש"ח.

 

– ריבית הפריים + 2.5%

 

 

סכום קרן החוב

תאריך התחלה

תאריך סיום

סה"כ ריבית

סכום לפרעון

10000

01/06/2008

01/12/2008

388.59

10388.59

 

 

דו"ח מפורט 
 

 

תאריך התחלה

ריבית חודשית

ריבית רבעונית

סכום לפרעון

01/06/2008

 

 

 

01/06/2008

 

 

 

01/07/2008

61.75

61.75

10000

01/08/2008

65.64

 

 

01/09/2008

67.96

 

 

01/10/2008

67.62

201.22

10000

01/11/2008

67.01

 

 

01/12/2008

58.61

125.62

10000

סך הכל

 

388.59

10388.59

 

נדחתה תביעה של בנק דיסקונט נגד "מעריב" בסך 3.4 מיליון שקל

בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה תביעה בסך 3.4 מיליון שקל שהגיש בנק דיסקונט נגד הוצאת מעריב ורוני קליינפלד, מנכ"ל העיתון, וחייב את הבנק ב-30 אלף שקל הוצאות לטובת "מעריב".
……
השופטת ענת ברון מבית המשפט המחוזי בתל אביב קבעה כי לא נמצאה התחייבות מפורשת מצד "מעריב" לפירעון חובותיה של פיל זהב. "הדרך המקובלת להבטיח את ערבותה של חברה אחת לחיוביה של חברה אחרת במהלך העסקים הרגיל בבנק היא על ידי כתב ערבות – שאין מחלוקת שלא נחתם על ידי 'מעריב'", קבעה. השופטת מוסיפה כי "'מעריב' היא בעלת אופי ציבורי, והתחייבות מצדה לפרוע חובות של פיל זהב לא נעשית על ידי מנכ"ל החברה לבדו, אלא דרוש הליך מסודר של קבלת החלטות ואישור מדירקטוריון החברה", ולפיכך הסתמכותו של הבנק על אמירות של קליינפלד, בסגנון של "יהיה בסדר", אינה ראויה ואינה סבירה. (א 2047/03

ציטוטים מכתבה שפורסמה ב www.themarker.com מאת הילה רז 15/12/08

לכתבה המלאה :
http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=skira20081215_1046591

מדד המחירים לצרכן

בתשובה לשאלת גולש בנושא הצמדה למדד:

הגדרת המדד ושימושיו
מדד המחירים לצרכן מודד את אחוז השינוי שחל במשך הזמן בהוצאה הדרושה לקניית "סל קבוע" של מוצרים ושירותים,שמחיריהם ניתנים למדידה סדירה."סל" זה מייצג את תצרוכתה של אוכלוסיית משקי הבית. המדד משמש בעיקר להצמדות שונות, לקביעת תוספת היוקר, לתעריפי השכר ,לניתוח מגמות המחירים במשק.

מפרסומי הלשכה המרכזית לסטאטיסטיקה , שנתון סטאטיסטי לישראל 2008

דונלד טראמפ מנסה להשתמט מתשלום חוב : המשבר הכלכלי הוא "כוח עליון"

פוסט נבחר

……
דונלד טראמפ מצביע על סעיף "כוח עליון" בחוזה ההלוואה, שמאפשר ללווה לדחות את מועד השלמת הבנייה אם היא מתעכבת על ידי גורמים כמו מהומות, שטפונות או שביתות. הפיסקה כוללת סעיף המכסה "כל מקרה או נסיבות שאינן בשליטתו הסבירה של הלווה". לדעת טראמפ, סעיף זה מאפשר לו לחמוק מהתשלום, על אף שהבנייה נמשכת.

"לדעתי, השפל הכלכלי הגדול ביותר במדינה מאז 1929 בהחלט נחשב למקרה כזה", אמר בראיון. "שפל כלכלי אינו בשליטתו הסבירה של הלווה". הוא רוצה שהשופט יורה לבנק לעכב את גביית ההלוואה עד ל"זמן סביר" לאחר שיסתיים המשבר.

ציטוטים מכתבה שפורסמה ב mymoney.themarker.com בתאריך 11/12/08 מאת: פלויד נוריס
http://mymoney.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=skira20081211_1045542&log=true

האם סעיף "כח עליון" בחוזה מאפשר ללווה לחמוק מתשלום ?

הצמדה למדד – מחשבון לחישוב ריבית והצמדה למדד

מחשבון זה הממוקם באתר המחשבונים של מ.א. בקרה וניהול, מאפשר ביצוע חישובי ריבית, חישובי הצמדה למדד המחירים לצרכן לפי בסיס ספטמבר 1951 = 100 והן למדד הבניה או חישובי ריבית והצמדה למדדים השונים או חישוב ריבית ללא הצמדה.