השופטת קבעה כי הבנקים התרשלו וכינתה את התנהגותם "מחדל"

בנקים אפשרו הונאת קשישה – וישלמו פיצויים

מטפלת של קשישה בת 90 מחיפה גנבה כ-220 אלף שקל מחשבונותיה. השופטת קבעה כי הבנקים התרשלו וכינתה את התנהגותם "מחדל". הקשישה תקבל מאות אלפי שקלים מהגנבת – ומהבנקים

שלושה בנקים יפצו קשישה מחיפה בסכום של כ-150 אלף שקל, לאחר שהתרשלו ואפשרו למטפלת שלה למשוך מאות אלפי שקלים מחשבונותיה – כך הורתה היום (ב') שופטת בית משפט השלום בעיר. המטפלת עצמה חויבה לשלם לקשישה כ-230 אלף שקל.

ציטוטים מכתבה מאת : אחיה ראב"ד  שפורסמה בתארך 27/4/09 ב http://www.ynet.co.il/

 

לכתבה

 

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3707609,00.html

פסיקת ריבית – חישוב לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה

פסיקת ריבית – מחשבון המאפשר בין היתר חישוב חוב בשקלים בריבית שקלית משתנה לא צמודה לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה, תשכ"א-1961

לכניסה למחשבון לחץ [פסיקת ריבית]

בדיקת בנק סייעה לערב לדחות את תביעת הבנק נגדו

בדיקת בנק סייעה לערב לדחות את תביעת הבנק נגדו

להלן ציטוטים מתוך מיני-רציו כפי שפורסם באתר נבו www.nevo.co.il

* נדחתה תביעת בנק נגד ערב. למרות שהערבות נחתמה בטרם נכנס לתוקף תיקון תשנ"ח, קיימת פסיקה שהתייחסה לערבות שנחתמה טרם התיקון והטילה על הבנק חובה ליידע את הערב במועד, על כך שהחייב אינו פורע חובו, תוך קביעה שחובה זו מעוגנת בעקרון תום הלב.

תביעה כספית נגד ערב אשר טען, בין היתר, כי אילו היה מקבל הודעה בדבר פיגור בפירעון ההלוואה בזמן אמת, היה באפשרותו לדאוג לכך, שיימצאו כספים מהם ניתן היה לפרוע את חובה של החייבת. בית משפט השלום דחה את התביעה ופסק כי:
יש לדחות את מרבית הטיעונים של הנתבע המבוססים על הפרת חובות הבנק כלפי ערב יחיד המפורטות בתיקון תשנ"ח לחוק הערבות. לא כך המצב לגבי הטענה בדבר אי מתן הודעה במועד לנתבע, שהחייבת לא עמדה בפירעון ההלוואה במועד. אמנם סעיף 26(א) לתיקון תשנ"ח אינו חל על המקרה, שכן הערבות נחתמה בטרם נכנס לתוקף תיקון תשנ"ח, אך במקרה דנן קיימת פסיקה בפרשת ליברמן, שהתייחסה לערבות שנחתמה טרם כניסתו לתוקף של תיקון תשנ"ח והטילה על הבנק חובה ליידע את הערב במועד, על כך שהחייב העיקרי אינו פורע חובו במועד המקורי שנקבע, תוך קביעה שחובה זו מעוגנת בעקרון תום הלב. ביהמ"ש קבע כי הנזק שנגרם לנתבע הינו בשיעור מלוא החוב, ומכאן שדינה של התביעה נגדו להידחות.

פסק דין של כב' השופטת ורדינה סימון מתאריך 20/4/2009 בבית המשפט השלום בת"א בתביעה של בנק מסד סניף משרד ראשי נגד דויטש תומאס. ת.א 013375/07

לקריאת פס"ד המלא ולמיני רציו שפורסמו באתר נבו לחץ
http://www.nevo.co.il/Psika_word/shalom/s07013375-164.doc

ריבית בנק ישראל לחודש מאי 2009 תישאר ללא שינוי

נגיד בנק ישראל החליט כי בחודש מאי הריבית לא תשתנה ותמשיך לעמוד על 0.5% .
צפוי כי גם ריבית הפריים בבנקים תמשיך לעמוד בחודש מאי על 2% .

לחישוב ריבית לפי ריבית הפריים הנהוגה בבנק לאומי לחץ [מחשבון פריים]

התעריפונים הפומביים של הבנקים תוארו על-ידי אנשי העמלות ככתובים ב-"סינית" – כך קובעת הממונה על הגבלים עסקיים

 

הממונה על הגבלים עסקיים קבעה כי התקיימו הסדרים כובלים בין חמשת הבנקים הגדולים שעניינם העברות מידע הנוגע לעמלות

הציבור יוכל להסתמך על הקביעה במסגרת תובענות נזיקין בבית משפט

הממונה על הגבלים עסקיים, רונית קן, קבעה היום (26 אפריל 2009) מתוקף סמכותה לפי סע' 43(א)(1) לחוק ההגבלים העסקיים, כי התקיימו הסדרים כובלים בין בנק הפועלים, בנק לאומי, בנק דיסקונט, בנק המזרחי והבנק הבינלאומי (להלן "הבנקים") שעניינם העברות מידע הנוגע לעמלות. הקביעה פורסמה בעקבות חקירת רשות ההגבלים העסקיים והליך שימוע בו ניתנה לבנקים אפשרות להביא את טענותיהם.

על פי קביעת הממונה, למן ראשית שנות ה-90 ועד תחילת חקירת הרשות בעניין, נהגו מומחים בתחום העמלות בחמשת הבנקים להעביר ביניהם מידע לגבי עמלות שנגבות בהווה וכן התנהלות עתידית בעניין עמלות. מידע זה, שכלל נתונים שאינם פומביים, נלקח בחשבון בעת שהבנקים קבעו את מדיניותם בתחום העמלות ואפשר יישור קו בנושא העמלות תוך פגיעה בהליך התחרותי בין הבנקים.

הממונה קובעת כי נוכח ממצאי החקירה ולאור כשלי התחרות הנמשכים במערכת הבנקאות בישראל, המאופיינת בריכוזיות גבוהה, חסמי כניסה למתחרים וחסמי מעבר לצרכנים, העברות המידע בין הבנקים הן הסדר כובל אסור לפי חוק ההגבלים העסקיים. מדובר בקביעה אזרחית המהווה ראיה לכאורה לנקבע בה בכל הליך משפטי. משמעות הדבר היא שהציבור יוכל להשתמש בקביעה במסגרת תובענות נזק, כאשר לרשותם כלי ראייתי להוכחת עצם קיומו של ההסדר הכובל בין הבנקים. הבנקים רשאים לערור על קביעה זו, או על חלקה, לפני בית-הדין להגבלים עסקיים, תוך שלושים ימים.

רונית קן: "הממצאים לגבי התנהלות חמשת הבנקים הגדולים מדברים בעד עצמם. הקביעה משרתת את הציבור והכלכלה בכך שהיא מסירה לראשונה את המסך מעל העברות המידע בין הבנקים בתחום העמלות ומאפשרת באופן תקדימי לכלל הלקוחות ומשקי הבית שנפגעו כתוצאה מההסדר הכובל להשתמש בקביעה במסגרת תובענות בבית המשפט."

סקירת הקביעה, מסמכים שנחשפו וציטוטים מחומר החקירה בעמודים הבאים

 

כללי

החקירה שקיימה רשות ההגבלים העסקיים (להלן: "הרשות"), שהיא המקיפה בתולדות הרשות, התקיימה על רקע מערכת בנקאות שלוקה מלכתחילה בכשלי תחרות רבים ונמשכים. במישור המבני, מתאפיינת מערכת הבנקאות במיעוט מתחרים. בכל האמור לאספקת שירותים בנקאיים למשקי בית ועסקים קטנים, מחזיקים חמשת הבנקים נשוא הקביעה באחיזה מוחלטת, יציבה וארוכת שנים, בשוק. לריכוזיות הגבוהה חוברים חסמי כניסה תמירים, בדמות דרישת רישוי מחמירה ועלויות קבועות ושקועות ניכרות. במקביל לחסמי הכניסה, מתאפיינת מערכת הבנקאות גם בחסמי מעבר משמעותיים, אשר מקשים על מעבר לקוחות בין הבנקים, וכפועל יוצא מאמירים עוד יותר את חסמי הכניסה.

מחקירת הרשות עולה כי שני גורמים מרכזיים הדריכו את הבנקים בקביעת גובה העמלות שמשלם הציבור: (1) מדיניות של "יישור קו" לעמלות שגובים שאר הבנקים; ו-(2) המיקום היחסי של כל אחד מהם במדד יוקר העמלות שפרסם בנק ישראל.

החקירה חשפה קיומם של הסדרים כובלים בין הבנקים, במסגרתם העבירו הבנקים בינם לבין עצמם מידע הנוגע לעמלות. המידע הועבר בעיקר בשיחות טלפון בין אנשי מחלקות העמלות של הבנקים, אשר היו אמונים על המחרת וגביית העמלות. המידע שהועבר בין הבנקים, הבהיר את שהיה חלקי וחסר בתעריפונים שפרסמו לשימוש הלקוחות. התעריפונים הפומביים תוארו על-ידי אנשי העמלות שנחקרו ככתובים ב-"סינית" ואת התעריפון כולו כ-"רק מי שכותב אותו מבין" וכדומה. את הפערים בין המידע שבתעריפונים, לבין העמלות שנגבו בפועל בחיי המעשה, השלימו הבנקים בהעברות מידע שנעשו בינם לבין עצמם. המידע שהועבר סייע לבנקים במדיניות "יישור הקו", וביישום אסטרטגיית המיקום היחסי במדד יוקר העמלות שפרסם בנק ישראל.

העברות המידע פגעו בהליך התחרותי בין הבנקים, והקימו חשש ממשי למניעת או הפחתת התחרות בין הבנקים באספקת שירותים בנקאיים למשקי בית ועסקים קטנים. ראשית, העברות המידע הפחיתו אצל הבנקים את אי-הודאות העסקית שכרוכה בשינויים השונים ברמת העמלות, היקפן ואופן גבייתן. באמצעות המידע שהועבר, יכלו הבנקים לשרטט בינם לבין עצמם את הקו שינחה את מדיניות העמלות של כל אחד מהם . בנוסף, קם חשש ממשי שהעברת המידע השפיעה על היקף המידע שגולה ללקוחות בתעריפונים ובכך האמירו עוד חסמי המעבר בין הבנקים. הבנקים יצרו מערכת של שקיפות עמלות בינם לבין עצמם, מבלי לתת ללקוחות מידע זהה, מידע אשר היה מאפשר ללקוחות לתחר טוב יותר בין הבנקים. לבסוף, העברת המידע, אשר סייעה לבנקים ביישור קו עם המתחרים ובקביעת רמות תעריפים דומות מאוד, הפחיתה את התמריצים של לקוחות הבנקים לחפש אחר בנק חלופי לזה בו הם מנהלים את חשבונותיהם באופן שוטף. 

כללם של דברים, ממצאי החקירה מלמדים כי לכשלי התחרות הקיימים ממילא במערכת הבנקאות, חברו פרקטיקות שאימצו לעצמם הבנקים באופן וולנטרי, שכל פועלן היה להעצים את כשלי התחרות, להקשות על מעבר לקוחות ולשלול מהציבור כלים לתחר בין הבנקים. כל זאת, לאורך תקופה ממושכת המשתרעת על פני שנם רבות.

מתוך ההודעה לעיתונות של הממונה על הגבלים עסקיים מתאריך 26/4/09

המופיעה באתר http://archive.antitrust.gov.il/ANTItem.aspx?ID=9879

פסיקת ריבית והצמדה – החל ממתי יש להשית על חוב ריבית פיגורים כחוק

שאלת גולש :

באתר המחשבונים של מ.א. בקרה וניהול, מופיעים בין היתר , מחשבונים לחישוב ריבית והפרשי הצמדה לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה.

שאלתי היא – החל ממתי יש להשית על חוב "ריבית פיגורים", כמשמעותה בסעיף 5(ב) לחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961

תשובת מ.א. בקרה וניהול בע"מ המתמחה בחישוב ריבית ובדיקת חשבונות בנקים.

בסעיף 5 ב' לחוק פסיקת ריבית והצמדה, תשכ"א-1961 נאמר :
"סכום כסף שפסקה רשות שיפוטית לבעל דין ולא שולם על ידי החייב במועד הפירעון, ייווספו עליו, ממועד הפירעון עד מועד התשלום בפועל – הפרשי הצמדה וריבית, בצירוף ריבית צמודה, בשיעור ובדרך חישוב שקבע שר האוצר, בהתייעצות עם שר המשפטים ועם נגיד בנק ישראל ובאישור ועדת הכספים של הכנסת (להלן – ריבית פיגורים)."

לצורך ביצוע חישוב בהתאם לאמור בסעיף 5 ב' לעיל יש לעשות שימוש במחשבון "חישוב חוק פסיקת ריבית והצמדה" ולבחור סטאטוס "אחרי פסק דין".

התייחסות לנושא "ריבית פיגורים" ניתן למצוא בפסק דין של כב' השופט אהרן פרקש מתאריך 20/05/2007 בבית המשפט המחוזי בירושלים ע"א 9645/06 שם נדונה בין היתר השאלה : מאימתי יש להוסיף לסכום הפסוק "ריבית פיגורים", כמשמעותה בסעיף 5(ב) לחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961 , האם מיום מתן פסק הדין בערכאה הראשונה או מיום מתן פסק הדין בערעור ?

לכניסה למחשבון לחישוב חוק פסיקת ריבית והצמדה לחץ [פסיקת ריבית]

[לקריאת הפס"ד]

 

החשב הכללי באוצר – מי משתמש בטבלאות הריבית של החשב הכללי – ובאיזה נסיבות

שאלת גולש:

באתר המחשבונים של מ.א. בקרה וניהול, מופיע בין המחשבונים הממוקמים באתר, מחשבון חשב כללי לביצוע חישובים לפי טבלאות ריבית שונות של החשב הכללי באוצר.

שאלותיי הן – א. מי הם הגופים העושים שימוש בטבלאות החשב הכללי?
ב. באיזה נסיבות עושים שימוש בכל אחת מהטבלאות השונות?

תשובת מ.א. בקרה וניהול בע"מ המתמחה ב חישוב ריבית ובדיקת חשבונות בנקים.
ריבית החשב הכללי משמשת כבסיס לחישוב מרבית הריביות בהסכמים וההתקשרויות של המדינה ושל עיריות ומועצות מקומיות עם ספקים וגורמי חוץ שונים. ריבית זו מתואמת ומתעדכנת במקביל לריבית במשק ומשתנה בהתאמה לכל שינוי של הריבית עליה מודיע בנק ישראל.
קרנות השתלמות וקופות גמל, הם גופים נוספים המשתמשים לצורך חישוביהם בטבלאות הריבית השונות של החשב הכללי.

דוגמא לעשיית שימוש בטבלאות החשב הכללי, ניתן למצוא בפסק דינה של כב' השופטת שרה ברוש, מתאריך 24/11/08, בבית המשפט המחוזי בת"א, ברע 002433/07, שם נדונה בין היתר השאלה עפ"י איזה טבלת ריבית מטבלאות החשב הכללי יש לחשב ריבית על חוב שלא שולם.

לכניסה למחשבון לחץ [ריבית חשב]

 

 

ריבית החובה בבנקים עדין יקרה אף על פי ששיעור ריבית הפריים הצטמצם ברבעון האחרון ב- 50%

מאת : דוד אברון *

ארבע פעמים לאורך הרבעון הראשון של שנת 2009, הקטין נגיד בנק ישראל את הריבית, ובכך הצטמצם במחצית שעורו השנתי של הפריים, מ- 4% בתאריך 31/12/08, ל- 2% בתאריך 31/03/09.

יחד עם זאת, לקוחות הבנקים השונים לא נהנים ממלוא הורדות הריבית של הנגיד. זאת, עקב הגדלת שעורי תוספת הסיכון בשעורים חדים, כפי שעשו בחודשים האחרונים חלק מהבנקים

בבנק הפועלים משלמים כיום לקוחות בעלי חשבונות חח"ד עסקי ריבית חובה של 7% לשנה במדרג הראשון, 9.5% לשנה במדרג שני (מסג' חח"ד עיסקי מדורג) ובגין חריגה ממסגרות האשראי משלמים אותם לקוחות, ריבית בשיעור שנתי של 13.6%.חובות בפיגור מחויבים בבנק הפועלים לפי 13.6% לשנה

בנק לאומי הגדיל בתאריך 13/02/09 את שעור תוספת הסיכון ב- 1.4% וריבית החובה לחשבונות מסוג חח"ד עסקי/מסחרי עומדת על 7.1% לשנה מדרג ראשון ו – 9.1% שניה לשנה במדרג השני. בגין יתרות חריגה משלמים כיום בבל"ל ריבית בשעור של 11.6% לשנה.

חובות מסחריים בפיגור מחויבים בבנק לאומי לפי 11.6% לשנה וחובות פרטיים בפיגור מחויבים לפי 15.4% לשנה

בבנק הבינלאומי הראשון, חובות בפיגור מחויבים בהוצאה לפועל לפי 17.25% לשנה.

בבנק מזרחי טפחות, משלמים לקוחות עסקיים כיום 8.7% לשנה עבור מדרגת הריבית הראשונה, 9.75% לשנה עבור מדרגת הריבית השנייה ו- 10.65% עבור מדרגת הריבית השלישית.חובות עסקיים בהוצל"פ מחויבים בבנק מזרחי לפי 12.65% לשנה וחובות פרטיים הוצל"פ מחויבים לפי 15.05% לשנה

בבנק דיסקונט לישראל, משלמים לקוחות עסקיים כיום 8% לשנה עבור קו האשראי הראשון,10.75% לשנה עבור קו האשראי השני. חובות בפיגור מחויבים בדיסקונט לפי 16.25% לשנה.

בבנק אגוד, משלמים לקוחות עסקיים כיום % 11.9 במדרגת ריבית הראשונה ו – 13.4% במדרגת ריבית שנייה. חובות בפיגור מחויבים בבנק אגוד לפי 20.4% לשנה.

בבנק מרכנתיל דיסקונט, חובות בפיגור בהוצאה לפועל מחויבים לפי 21.75% לשנה

להלן שיעורי הריבית בהוצאה לפועל נכון לתאריך 30/03/09

 

פועלים

לאומי

דיסקונט

מזרחי

בינלאומי

מרכנתיל

איגוד

13.6

15.4

16.25

15.05

17.25

21.75

20.4

 

 

הכותב – דוד אברון מנכ"ל מ.א. בקרה וניהול בע"מ, המתמחה זה 22 שנים המתמחה ב חישוב ריבית , בניתוח ושיחזור של חשבונות בנק ובהכנת חוות דעת מומחה לצרכים משפטיים, לרבות מתן עדות מומחה.

 

 

 

הבנקים ופרשת קרטל העמלות

הבנקים יוזמים פשרה בפרשת קרטל העמלות

הבנקים – שנקנסו ב-290 מיליון שקל – מציעים שיעבירו את התשלום ללקוחות ולא למדינה. כך ייאלצו לשלם רק מחצית מהסכום, שיהיה מוכר לצורכי מס

יהודה שרוני | 22/4/2009 6:52

 

הבנקים מנסים בימים האחרונים להוביל מהלך של פשרה בפרשת קרטל העמלות, כך נודע לעסקים. לשם כך מנהלים נציגי הבנקים מגעים מול הממונה על ההגבלים העסקיים, רונית קן.
  
במקור הבנקים היו אמורים לשלם למדינה קנס של 290 מיליון שקל בתמורה לסגירת התיק, שנפתח לאחר שחקירת הרשות להגבלים עסקיים מצאה ראיות לכאורה על כך שהועבר מידע בין הבנקים על אופן גביית עמלות.

 

ציטוטים מכתבה שפורסמה ב www.nrg.co.il/

 

לכתבה המלאה

 

http://www.nrg.co.il/online/16/ART1/881/485.html?hp=16&loc=2&tmp=9098

מחשבון ריבית באינטרנט – האם ניתן לקבל אישור על נכונות החישוב ?

פוסט נבחר

במסגרת שיפור השירות לציבור גולשי אתר המחשבונים של חברת מ.א. בקרה וניהול בע"מ, ניתן לקבל מעתה תמורת תשלום, את אישור החברה, על נכונות תוצאת כל חישוב, אשר יבוצע ע"י הגולש באמצעות כל אחד מ- 15 המחשבונים שבאתר
http://www.mabakara.co.il/calculator_new.html

לפרטים על גובה ואופן התשלום בגין האישור, יש לפנות למ.א. בקרה וניהול  באמצעות צור קשר באתר החברה.

האישור יאמת את נכונותם של תוצאת חישובים, אשר יתבססו על נתוני יסוד שהוזנו לשדות הקלט של המחשבון ע"י הגולש. האישור לא יבוא במקום חוות דעת מומחה ולא ישמש לצרכים משפטיים.

האישור ירשם על גבי דו"ח החישוב שבוצע ע"י הגולש והועבר למשרדי חברה באמצעות הפקס.

כגיבוי לאישור, עומדים הניסיון והידע של חברת מ.א. בקרה וניהול בע"מ, המתמחה מזה 29 שנים בחישוב ריבית ובדיקת חשבונות בנקים ומגישה חוות דעת מומחה לצרכים משפטיים.

במידה ונדרשת, חוות דעת מומחה ערוכה כתצהיר וחתומה ע"י מומחה החברה לצרכים משפטיים, יש לפנות אלינו לטלפון 03-5754051 או באמצעות צור קשר באתר החברה.

מ.א. בקרה וניהול בע"מ מעמידה לרשות הגולשים באינטרנט ללא תשלום מחשבוני ריבית באתר האינטרנט הראשי של החברה אשר כוללים בן היתר: מחשבונים פיננסיים לחישובי ריבית, חישובים כלכליים, חישובים משפטיים וחישובים מסחריים שונים, ברמה מקצועית גבוהה, המיועדים לשמש כלי עזר ידידותי עבור הגורמים הבאים:

שופטים ועורכי דין – הדנים בחישוב יתרות חוב לבנק של חייבים המתנהלות בהוצאה לפועל, אשר לגביהם נפסק כי יחויבו לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה.
רואי חשבון ויועצי מס העובדים מול גיליונות אלקטרוניים – המעוניינים לבצע חישובי הצלבה ואימות מהירים.

מנהלי כספים ומנכ"לים של חברות – המבקשים לבצע חישובי השוואה וכדאיות או בדיקת חיובי ריבית בחשבונות שוטפים ובהלוואות בשקלים ובמט"ח, חישובי הצמדה למדדים שונים, תשואה על פיקדונות, נכיונות שיקים וחישובי ריבית צמודה .
הגולש הלא מקצועי, המבקש לחשב או לבדוק חישובים שונים הקשורים למשכנתאות ולסוגי הריבית השונים הנהוגים במערכת הבנקאית בישראל ובהוצאה לפועל – הן לפני פסק דין והן אחרי פסק דין.