מחיקת חוב לבנק בגובה 90% משווי החוב ביום פס"ד

בדיקת חשבון בנק ומאבק משפטי עקשני שנמשך 12 שנים, הביאו למחיקת  90% מסכום תביעה בשווי 3,5 מליון שקל – מ.א. בקרה וניהול

 לסיפור המלא לחץ

[פס"ד במחוזי]

בנק מזרחי-טפחות יפצה לקוחה ב-180 אלף שקל בגין פיקדון שנעלם

מזרחי-טפחות יפצה לקוחה ב-180 אלף שקל בגין פיקדון שנעלם

כך נקבע בהסכם פשרה ■ הלקוחה תבעה את הבנק בגין פיקדון בסך 115 אלף שקל שהופקד בבנק ב-1998; לטענתה, ב-2005 היא פנתה לבנק וביקשה לברר את יתרת הפיקדון, אך לתדהמתה גילתה כי הפיקדון איננו

בנק מזרחי-טפחות יפצה לקוחה ב-180 אלף שקל, תמורת סילוק תביעה שהגישה נגדו בגין פיקדון כספי ש"נעלם" – כך נקבע בהסכם פשרה בין הצדדים שקיבל תוקף פסק דין.
הלקוחה טובה כהן, שיוצגה על-ידי עו"ד ארז בי-עזר, תבעה את הבנק בגין פיקדון כספי בסך 115 אלף שקל שהופקד בבנק בחודש נובמבר 1998. בשנת 2005 פנתה כהן לבנק וביקשה לברר את יתרת סכום הפיקדון. לתדהמתה גילתה כי הפיקדון נעלם. כהן, שלדבריה מעולם לא משכה את כספי הפיקדון, דרשה מהבנק להשיב לה את כספה.
הבנק, שיוצג על-ידי עו"ד שרון בן-עמי, סירב להשיב את הכסף וטען כי הפיקדון נמשך כדין על-ידי הלקוחה עוד בשנת 1998, כפי שמפורט בדף חשבון שצורף לכתב ההגנה. הבנק ציין כי לא הצליח לאתר את הטפסים החתומים הרלוונטיים למשיכת הכספים, נוכח הזמן הרב שחלף מאז ביצוע הפעולה. אך לדבריו, בהתאם להסכמים עם לקוחותיו, הוא אינו מחוייב לשמור מסמכים במשך זמן כה רב.
עוד טען הבנק כי סמוך לאחר משיכת הכספים סגרה כהן את החשבון וקיבלה הודעה על פירעון הפיקדון, אישור יתרות לסוף שנת 1998 והודעה על סגירת החשבון. "כל אחד מהמסמכים הנ"ל, ובוודאי צירופם של כולם יחד, היה חייב להביא את התובעת לידיעה בדבר משיכת הכספים".
כן טען הבנק להתיישנות התביעה, שכן לשיטתו עילת התביעה נולדה בשנת 1998 (אז הופקד הפיקדון).
כהן טענה כי התביעה לא התיישנה, שכן מירוץ ההתיישנות מתחיל מהיום בו הודה הבנק בקיומו של הפיקדון. גם לשיטת הבנק, הוסיפה, תקופת ההתיישנות הסתיימה בנובמבר 2005, מועד פנייתה אל הבנק לבירור גורל הפיקדון, ולא סביר כי הבנק משמיד מסמכים של לקוחותיו בדיוק ביום האחרון של השנה השביעית.
כאמור, הצדדים הגיעו לפשרה, שלפיה מבלי להודות בטענה כלשהי תפוצה הלקוחה בסכום של 180 אלף שקל.
השופט מרדכי בן-חיים נתן להסכם תוקף של פסק דין. (ת.א. 33859/08).

ציטוטים מכתבה מאת: נועם שרביט שפורסמה בתאריך 25/11/2009
ב – www.globes.co.il
לכתבה
http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000517174&fid=829&nl=1604

ריבית הפריים צפויה לעלות בעקבות עלייה של ריבית בנק ישראל

הנגיד הודיע היום (23/11/2009) על עלייה בריבית בנק ישראל לחודש דצמבר 2009 בשיעור של 0.25% וזו תעמוד על 1% לשנה.

בעקבות הודעה זו צפוי כי גם הבנקים יודיעו בימים הקרובים על עליית הריבית בהתאם. ריבית הפריים צפויה לעמוד על שיעור של 2.5% לשנה.

נכיון צ'קים בבנקים והבעייתיות העולה מזה

ביהמ"ש: התנהלות בנק דיסקונט בתחום ניכיון הצ'קים היא בעייתית

השופטת תמר אברהמי קבעה כי הבנק התרשל בכך שלא פעל נמרצות לגביית צ'קים שחזרו לאחר שביצע בהם ניכיון

גם הבנקים בישראל עושים ניכיון לצ'קים ניכיון צ'ק משמעו מכירת צ'ק כנגד סכומו, בניכוי ריבית. הסכום המופחת מסכום הצ'ק (הריבית) משקף את תשלום סכום הצ'ק בהווה (אף שהכסף יתקבל כמקווה מהמושך בעתיד), ואת רכיב הסיכון בעסקה – כלומר את "מחירה" של האפשרות שרוכש הצ'ק לא יצליח להיפרע מן המושך.
במצב הרגיל, מכירת צ'ק במסגרת עסקת ניכיון הנה עסקה מוגמרת, ולאחריה אין רוכש הצ'ק רשאי לשוב אל המוכר ולדרוש ממנו את סכומו, וזאת גם אם הצ'ק מחולל. דברים אלה הן כלליים, אבל כל עסקה והייחוד שלה, כל עסקה ותנאיה המיוחדים.
לחברת "שובלים – איתן ארזי בנייה (1992) בע"מ" היה חשבון בבנק דיסקונט לישראל בע"מ. עיקר פעילותה בבנק היה בניכיון צ'קים מעותדים שנמסרו לה מלקוחותיה. לאחר שבמועד כלשהו חדל הבנק מלכבד את ההמחאות שלה, קרסה החברה.
בשנת 2005 הגיש החברה נגדה הבנק, באמצעות עו"ד רמי אברמוב ואהרון צאל, לבית משפט השלום בתל-אביב, תביעה בגין חובה כלפיו. סכום התביעה, שעלה על 400 אלף שקל, התבסס על צ'קים של לקוחות החברה שנעשה בהם ניכיון, כאמור, ושחוללו.
פרקליט החברה, עו"ד ליאור קשלס, טען מנגד כי מעת שהצ'קים נמכרו מהחברה לבנק במסגרת עסקאות ניכיון, אין הוא רשאי לחייב את חשבונה בגינם. עוד הוא טען כי הבנק התרשל בגביית הצ'קים, וכי אלמלא התרשלותו – ניתן היה לממש את חלק הארי שלהם

ציטוטים מכתבה מאת: עו"ד אמיר טיטנוביץ שפורסמה בתאריך 11/11/2009
ב – www.globes.co.il
לכתבה
http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000512565&fid=829

חוב לבנק בשווי 400 אלף שקל הפך ל – 200 אלף שקל שישולמו ב- 200 תשלומים צמודים למדד בלבד

חוב לבנק יש לבדוק – לא כל מצגי הבנק בהכרח מדויקים.

לסיפור המלא לחץ [חוב בנק]

הבנק התרשל הבנק ישלם

פס"ד: הבנק התרשל ולא יידע את כל הלווים כי הלווה הראשית לא מבוטחת בביטוח חיים, ולכן, הבנק ישיב ללווים את כל הסכומים ששולמו לו לאחר מותה של הלווה הראשית ויתרת ההלוואה תבוטל

לצפייה בתקציר פס"ד לחץ "הבנק התרשל הבנק ישלם"