בגין תקלת המחשוב: הפועלים יחזיר עמלות בסך 81 מיליון שקל

07:01 | 05.5.2010 בר בן-ארי

 

בהסכם פשרה שנחתם בין מגישי התביעה הייצוגית נגד בנק הפועלים ובין נציגי הבנק, נקבע כי הבנק יפצה את הלקוחות שנפגעו מתקלת המחשוב הגדולה שאירעה בנובמבר לפני שנתיים.

בנוסף, הבנק יישם נהלים חדשים להתמודדות עם תקלות דומות בעתיד. נוסח ההסכם, שנחתם לאחר משא ומתן של שנה, ממתין לאישור שופט המחוזי בירושלים, יצחק ענבר, תוך מתן אפשרות להעברת סייגים בפרק זמן של 45 יום. כזכור, במהלך השנה החולפת הגישו לקוחות הבנק תביעה ייצוגית בסך 44 מיליון שקל באמצעות עורכי הדין יעקב פינק, אסף פינק וטל ליפר. במסגרת הסדר הפיצויים, יחזיר בנק הפועלים ללקוחותיו עמלות בסכום של 8.1 מיליון שקל, הכולל גם פיצויים שכבר שולמו בגין התקלה
פורסם ב

http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=skira20100505_1167279

מידע על קריסת המחשבים בבנק הפועלים פורסם לראשונה כאן בבלוג לריבית בתאריך 10/12/2008 ע"י חברת מ.א. בקרה וניהול

לצפייה בידיעה לחץ "בדיקת בנק הפועלים

לקוחות דיסקונט חויבו בריבית עודפת – הבנק יתרום 250 אלף שקל לעזר מציון

06:58 | 16.5.2010 מאת נורית רוט

הסכם פשרה בתביעה ייצוגית נגד בנק דיסקונט, לפיו הבנק יתרום 250 אלף שקל לעמותת "עזר מציון" בשל חיוב בריבית עודפת בהפקדות באל-תור, אושר בשבוע שעבר בבית המשפט המחוזי בתל אביב.
בתביעה הייצוגית על סך כ-40 מיליון שקל, שהוגשה בסוף 2008 על ידי עו"ד אבי זילברפלד, נטען כי צ'קים המופקדים בתיבות השירות של הבנק באמצעות מעטפות אל-תור אינם נרשמים בחשבון לפי יום הערך שבו הופקדו, אלא לפי יום הערך של היום למחרת – בניגוד להוראות המפקח על הבנקים. בשל כך, נטען, מחויבים הלקוחות שנמצאים ביתרת חובה בריבית חובה עודפת. הבנק טען בתגובה כי אופן התנהלותו תואם את הוראות הדין, וכן כי לא היה כל הכרח להשתמש בתיבות האל-תור דווקא, ולקוחות הבנק היו רשאים להפקיד את השיקים בדרך אחרת.
במסגרת הפשרה הוסבר כי "לצורך קביעת סכום התרומה, הבנק מצהיר כי ביצע תחשיב 'חשיפה תיאורטית מקסימלית', המבטא את סכום החשיפה התיאורטי לבנק על הצד הגבוה. התחשיב בוצע תחת ההנחה המחמירה לפיה כל החשבונות שבהם הופקדו שיקים באמצעות תיבת השירות בתקופה הרלוונטית לתביעה היו ביתרת חובה ביום ההפקדה".
השופטת דליה גנות ציינה כי למרות שהסכם הפשרה שולל מחברי הקבוצה הייצוגית קבלת פיצוי כספי, היא מוצאת לנכון לאשרו. "דומני כי מדובר בהסדר הוגן ומאוזן, שמשקלל את סיכויי וסיכוני הצדדים לתובענה, ומשקף מחד גיסא את סכום התביעה הקטן יחסית, ומאידך גיסא את הקשיים האובייקטיביים הכרוכים בניהול תובענה ייצוגית".
לדברי גנות, "לא ניתן לקבוע שכלל חברי הקבוצה אינם יוצאים נשכרים מהסכם הפשרה המוצע, וזאת מהסיבה הפשוטה: בגין פועלו של התובע הייצוגי חדל הבנק מהתנהלותו הפסולה, ובכך שם קץ לעוול שנגרם לכלל חברי הקבוצה במהלך התקופה הרלוונטית, ומשכך, ולמרות שאינם מקבלים פיצוי בפועל, הם יצאו נשכרים מהמהלך כולו", קבעה.
גנות ציינה עוד כי "קרוב לוודאי שהצדק עם התובע הייצוגי, וכי במהלך התקופה הרלוונטית הנהיג הבנק מדיניות הפקדת שיקים בתיבת השירות בניגוד לדין ובניגוד להוראות המפקח על הבנקים. הבנק אינו יכול לטעון להגנתו, כי לקוחותיו רשאים היו להשתמש באמצעי הפקדה אחר. משהותקנה לרווחתם תיבת השירות אל-תור, היה על הבנק להשוות את תנאי ההפקדה בתיבת השירות לתנאי ההפקדה האחרים, ולחילופין להזהיר את קהל הלקוחות – ולהדגיש בפניהם כי תנאי ההפקדה שונים ועלולים לגרום להם לנזק כספי. מהאמור עולה כי אין ספק בדבר קיומה של עילת תביעה, ובצדקתה הלכאורית".
עם זאת, גנות לא קיבלה את בקשת התובע לתשלום שכר טרחת עו"ד בסך 70 אלף שקל וגמול בסך 20 אלף שקל, והעמידה את שכר טרחת עוה"ד על 50 אלף שקל ואת הגמול לתובע על 15 אלף שקל. את התובע ייצג עו"ד ארנון גרפי. (א (08-2389)

פורסם ב

http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=skira20100516_1168969

ביהמ"ש: בנק שגרם לקריסת החברות – ישלם

בית המשפט המחוזי קבע כי הבנק, אשר סירב לכבד צ'קים של החברות בלא סיבה מוצדקת, הוביל לקריסתן ואז מימש את השיעבוד הצף של החברות בנסיבות אלו- יש לבטל את ה"חוב" שהחברות חבות לבנק גובה הנזק שנגרם לחברות יקבע בהליך נפרד

"הבנק אשר בחר חד-צדדית שלא לכבד עשרות המחאות שנמשכו מחשבון התובעת 1, נתן בכך את האות להתדרדרות של שתי החברות, עד לפירוקן. הבנק הודה בדיעבד שלא פעל כשורה בפעולתו האמורה, אך גרם במעשיו אלה נזק בלתי מבוטל לשתי החברות להן ערב התובע 2". כך קבעה (יום ג', 13.04.10), שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, ד"ר דרורה פלפל, בתביעה לפיצוי כספי שהגישו לקוחות כנגד הבנק, כתוצאה מהליכי גביית חובות שנקט כנגדם הבנק, שלא כדין.
התובעות, חברות פרטיות להפצת ספרות תורנית המצויות בהליכי פירוק, טענו בתביעתן כי הבנק הוביל לקריסתן של החברות ולפשיטת-רגלן, הכל כפי שהוכרע כבר בעבר בהליך משפטי קודם, אשר נסתיים בסוף שנת 2000, ואשר במסגרתו פורקו החברות. לטענתן, כל שנותר הוא להכריע בסוגית גובה הנזק, וזה, לשיטתן, עומד על סכום של כ -23 מיליון שקלים (לצורך אגרה הועמד הסכום על כ-12 מיליון שקלים).

הבנק, לעומת זאת, גורס כי לא הסב נזקים לחברות, כי לא נוצר מעשה בית-דין, וכי "כל פעולותיו במסגרת הליכי כינוס הנכסים ופשיטת הרגל כנגד התובעים, ננקטו כדין" וכי "אין לראות בו אחראי לקריסתן של החברות".

ת"א 2151-06 הגות הספר היהודי 1995 ואח' נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ

ציטוטים מכתבה מאת ענבל בר- און שפורסמה ב 29/4/10 ב
www.news1.co.il

לכתבה

http://www.news1.co.il/Archive/001-D-237211-00.html?tag=08-08-55

בדיקת חשבונות בנקים

בדיקת חשבונות בנקים – איך לעשות זאת נכון ?

 מומחי מ.א. בקרה וניהול בע"מ, ישמחו להעמיד לרשותכם את כל הידע והניסיון שצברו ב-  23 שנות פעילות החברה בבדיקת חשבונות בנקים ובמתן חוות דעת מומחה לצרכים משפטיים בכלל זה עדויות מומחה בבתי המשפט.

בנק דיסקונט התרשל כש"תפס" רכב משועבד של נכה

התובע טורטר לדבריו, לאחר שנאלץ לנסוע שלוש פעמים לחיפה על-מנת לשחרר את הרכב הבנק השיב כי לא היה מודע לסטטוס של הרכב נפסק שהבנק התרשל ויפצה את התובע בגין נזקיו

איאד עבד אל ולי תבע את בנק דיסקונט קריית שמונה סניף מרכז מסחרי, בבית משפט לתביעות קטנות במסעדה, בסכום של 15,000 שקל בגין נזקי עיקול על רכבו הפרטי.

מכתב התביעה עלה כי התובע, תושב הכפר מסעדה שברמת-הגולן והמוכר על-ידי המוסד לביטוח לאומי כנכה בעל נכות צמיתה, היה בעליו של רכב מסוג "פולקסוואגן" המיועד לשימושו של אדם נכה, ושנרכש על ידו באמצעות "הלוואה עומדת" מהמוסד לביטוח לאומי בשנת 2007. בתאריך 1.4.08 פנה בנק דיסקונט ללשכת ההוצל"פ בחיפה וביקש לתפוס את הרכב בגין חוב של 7,781 שקל וראש ההוצל"פ, הרשם ניר זיתוני, הבהיר כי טרם ביצוע ההליך על ב"כ הבנק, עו"ד רן פינגרר, לברר האם רובצים עיקולים ושעבודים על הרכב.
השופט פסק כי בנק דיסקונט התרשל, וקיבל כמהימנה את גרסתו של התובע שהאירוע גרם לו למורת רוח רבה, ובעטיו נאלץ לכתת רגליו מספר פעמים מרמת-הגולן לחיפה ולטבריה לצורך הסדרת ביטול הליכי ההוצל"פ. "שוכנעתי שהתובע נאלץ לשלם סכומי כסף לא מבוטלים לעו"ד לצורך התרת ה'סבך' המשפטי אליו נקלע ונאלץ לשלם 'דמי אחסנה' למחסני ההוצל"פ 'נעמן' הנמצאים בדרך עכו-חיפה בסך של 490 שקל. אי לכך, הנני אומד את נזקיו הממוניים של התובע בשיעור של 2,000 שקל. בנוסף לכך, הנני אומד את נזקו הלא ממוני (עגמת נפש) של התובע בשיעור של 1,000 שקל". בסופו של דבר, בנק דיסקונט חויב לשלם לתובע סך של 3,000 שקל בתוספת הוצאות משפט בסך 300 שקל.

ציטוטים מכתבה מאת איריס פרחי שפורסמה ב 21/4/10 ב
www.news1.co.il

לכתבה :

http://www.news1.co.il/Archive/001-D-236275-00.html?tag=08-22-13