ביהמ"ש ביטל סעיף במשכנתא שניתנה בבנק מזרחי-טפחות

הבנק החתים בני-זוג מפ"ת על סעיף במשכנתא שקבע כי הם מוותרים על תנאים בחוק שמגנים על רוכשי דירות במקרה שננקטים נגדם הליכי הוצאה לפועל ■ השופטת דרורה פלפל: סעיף הוויתור בשטר המשכון של בני-הזוג אינו חוקי

חן מענית 24/6/10

בנק מזרחי-טפחות החתים בני-זוג מפתח-תקווה שביקשו לרכוש דירה בעיר על סעיף במשכנתא שקבע כי הם מוותרים על תנאים בחוק שמגנים על רוכשי דירות במקרה שננקטים נגדם הליכי הוצאה לפועל – ובית המשפט המחוזי בתל-אביב ביטל את הסעיף.
בהחלטה שניתנה אתמול (ד') קבעה השופטת ד"ר דרורה פלפל כי סעיף הוויתור בשטר המשכון של בני-הזוג אינו חוקי, מכיוון שהבנק לא הסביר להם את משמעות הוויתור על ההגנות בחוק, ובכך הפר את חובת הגילוי ללקוחותיו.
"להערכתי, ניתן להניח כי לו היו יודעים רוכשי הדירה את מלוא המשמעויות של הוויתור על ההגנות החוקיות – הם לא היו נכנסים ל'הרפתקה' הזו, ולא היו מתקשרים בהסכם ההלוואה והמשכון", כתבה השופטת – והסבירה: "אל לו לבנק להניח כי תנאים, נוהגים ונהלים הנוגעים לעובדיו ואף נראים להם כברורים מאליהם, ידועים וברורים גם ללקוחותיו – ולא חשוב גילם והשכלתם".
בשנת 2007, לאחר שגרו במשך 15 שנה בדירה שכורה, החליטו בני-הזוג נתן ומירה וורשה לרכוש דירה. החלטתם התקבלה בעקבות ייעוץ שקיבלו מנציג בנק מזרחי-טפחות, שהסכים להלוות להם 120 אלף דולר לצורך רכישת הדירה.
במסגרת שטר המשכנתא נקבע כי בני-הזוג מסכימים כי לא יחולו עליהם סעיף 33 לחוק הגנת הדייר וסעיף 38 לחוק ההוצאה לפועל – סעיפים המגנים על דיירים נוטלי משכנתאות במקרה שאינם עומדים בתשלומי ההלוואה.
סעיף 33 לחוק הגנת הדייר קובע כי במקרה שפוקעת הזכות בדירה של הלווה עקב הליכי הוצאה לפועל, הוא רשאי להמשיך לגור בה כדייר של בעל הדירה החדש. סעיף 38 לחוק ההוצאה לפועל קובע כי ההוצאה לפועל אינה רשאית להורות על מכירת דירה של נוטל משכנתא שננקטו נגדו הליכי הוצאה לפועל, עד שיוכח כי נמצא לו דיור חלופי סביר.
לאחר שבני-הזוג וורשה לא הצליחו לעמוד בתשלומי המשכנתא, פתח נגדם הבנק הליכי הוצאה לפועל, והוצא נגדם צו לפינוי דירתם.
בני -זוג מיהרו לפנות לבית המשפט וטענו כי הם חתמו על שטר המשכון מבלי שהבנק הסביר להם את משמעות הוויתור על ההגנות בחוק, ולכן שטר המשכון בטל. לחילופין, טענו בני-הזוג כי הסכמתם במסגרת המשכון לאי-תחולת סעיף 33 לחוק הגנת הדייר וסעיף 38 לחוק ההוצאה לפועל בטלה, וכתוצאה מכך בטל הצו לפינוי הדירה שניתן נגדם.
מנגד, הבנק טען כי בני-הזוג חתמו על ההסכם לרכישת הדירה שבוע לפני שחתמו על הסכם ההלוואה, ולכן אף אם היו מקבלים הסבר מלא על המשמעות שבוויתור – הם במילא היו מסכימים לו, מכיוון שלא היו מסתכנים בהפרת החוזה מול מוכרי הדירה. בנוסף טען הבנק כי הוויתור מצד הלווים על תחולת סעיפי החוק הוא עניין שבשגרה.
בית המשפט קיבל באופן חלקי את בקשת בני-הזוג וורשה, קבע כי הוויתורים על ההגנות שבחוק צריכים להימחק משטר המשכנתא, וביטל את צו הפינוי שניתן נגד בני-הזוג. (ה"פ 744/08).
לכתבה שפורסמה באתר גלובס
http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000569363&nl=1604

לפסק הדין אשר פורסם באתר נבו

http://www.nevo.co.il/psika_html/mechozi/ME-08-744-321.htm

ריבית הסכמית וחישובה כנהוג בבנקים

כיצד יש לחשב ריבית הסכמית כאשר ישנו סעיף בהסכם הקובע כי כל פיגור בתשלום יצבור ריבית בהתאם לריבית החח"ד חובה /חריגה הנהוגה בבנק

 לצפיה במאמר לחץ : ריבית הסכמית

מזרחי טפחות מחפש טעויות עמלה 7 שנים אחורה

הבנק הודיע שיבדוק גביית עמלות אי הודעה מוקדמת על מחזור הלוואות. זאת, בנסיונו למנוע הכרה בתביעה בנושא כייצוגית. הבנק: אנו ראויים לשבח. התובע: "על ראש הגנב בוער הכובע"
גיל קול

בלעדי: בנק מזרחי טפחות בודק גבייה שלא כדין של עמלות על ידו, בניגוד לחוק, 7 שנים אחורה. הבנק הודיע על צעדו זה בנסותו למנוע אישור תביעה כייצוגית שהוגשה נגדו בחודשים האחרונים בטענה שהוא גובה עמלות אי הודעה מוקדמת בגין פירעון מוקדם של הלוואה, גם במקרים שהוא זה ש"ממחזר" את ההלוואה הקודמת. זאת, בעוד החוק אוסר זאת במפורש.

 הבקשה הוגשה על ידי עו"ד יעקב אביעד, ממשרד אביעד סרן ושות'. לדברי לטבין, כשפנה בנושא לבנק נמסר לו שאין באפשרות מזרחי טפחות להמציא לידיו מסמכים על העמלה הזו; על אף שמחובתו של הבנק על פי חוק לפרט את העמלות.

 הבנק: זו טעות אנוש

לאחר שלקח זמן על מנת ללמוד את התביעה, השיב הבנק לביהמ"ש המחוזי שהוא אומנם טעה "טעות אנוש" בכך שגבה מליטבין את העמלה בניגוד לחוק, אך הלקוח טועה בכך שהוא "מסיק ממקרהו הפרטי אל הכלל". לטענת הבנק הוא אינו "גובה עמלת אי הודעה מוקדמת מכל לקוח שממחזר הלוואה שנטל מהבנק באמצעות הלוואה אחרת מהבנק כטענת המבקש". עוד מוסיף הבנק בתשובתו ש"אין זה ממנהגו של הבנק לגבות עמלה זו במקרה של מיחזור הלוואה".

  על אף דברים אלו וההכחשות הגורפות בדבר גביית עמלות שלא כדין במקרים דומים, הודיע הבנק לבית המשפט ש"החליט…לבחון את המיחזורים שבוצעו ב-7 השנים האחרונות, כדי לבדוק האם טעות מעין זו אירעה גם אצל לקוחות נוספים" ויעדכן את ביהמ"ש בתוצאות הבדיקה.

 מעניין לציין שהבנק החליט על הבדיקה על אף שאחד מנימוקיו לדחיית הבקשה הוא ש"עלויות הבקרה – שבסופו של יום יגולגלו על כתפי הצרכנים – יעלו לאין שיעור על הרווח מאיתורן ותיקונן של הטעויות שיימצאו". 

 "על ראש הגנב בוער הכובע"

על אף שהבנק טוען בתשובתו לביהמ"ש שלאחר בירור הוא זיכה את חשבון הלקוח ב-6.5.2009 – לדברי הלקוח הבנק משקר. לדבריו, רק לפני כשבועיים, הרבה לאחר הגשת התביעה, שלח הבנק המחאה לתאריך 1.6.2010 על סך 4,285 שקל (סך כל החזרים המגיעים ללקוח, לא רק העמלה המדוברת. ג"ק) . עם זאת, לדברי לטבין, הבנק עדיין מסרב לספק לו פירוט גביית עמלות או החזרים, כפי שדרש.

 "את העוולה הזו של הבנק גיליתי כשפקידה הראתה לי צילום מסך, כשהבנק סירב לשלוח לי מסמך מפורט ומסודר. מוזר היה לי לשמוע שאין להם את המידע, בעוד שאני בעצמי ראיתי אותו לפני לאחר שהכרחתי פקידה לסרוק צילום מסך ולשלוח לי אותו. מעניין לכמה עוד אנשים הם מתקשים לספק את הפרטים האלו, מעניין גם לבדוק כמה הבנק מרוויח שלא כחוק על גבי הלקוחות שלו. זו הסיבה שהגשתיה את הבקשה לייצוגית. ולגבי הבדיקה שלהם 7 שנים אחורה… איך לומר, על ראש הגנב בוער הכובע", מסר לטבין ל-ynet.

 נציין, שליטבין עצמו ביקש להכליל את כל לקוחות בנק מזרחי טפחות אשר מיחזרו הלוואה לרכישת דירה באמצעות הבנק, וחשבונם חיוב בעמלת אי-הודעה מוקדמת, ב-7 השנים האחרונות.

 מבנק מזרחי טפחות נמסר ל-ynet: "התובע מעוות לחלוטין את הדברים ומציג תמונה חד צדדית החוטאת לאמת.

בניגוד לטענתו של התובע, הבנק הראה בתשובתו לבית המשפט דווקא את ההיפך. על-פי נהלים מפורשים של הבנק, לא נגבית עמלת אי הודעה מוקדמת בגין פירעון מוקדם, כאשר נעשה מחזור הלוואה ב"תוך הבנק" (תוך נטילת הלוואה אחרת מהבנק).

 "בעניינו של התובע אירעה טעות אנוש, בכך שבשגגה לא סומן בשדה הנכון במחשב כי מדובר במחזור (מחזור הלוואה, ג"ק) בתוך הבנק. התובע לא ציין בתביעתו שהוא עצמו הפנה את תשומת הלב לטעות בסמוך למועד בו אירעה, והבנק זיכה אותו בסכום העמלה שנגבתה בטעות (עוד לפני שהגיש את התביעה).

 "התובע סותר את עצמו"

"ההמחאה שקיבל התובע לפני כשבועיים ע"ס 4,285 שקל אינה קשורה כלל לעמלה המדוברת, אלא לעניין אחר לחלוטין (בירור לגבי הפרשי היוון בהלוואה) שלגביו לא תבע התובע דבר. טענת התובע כי לא ידע אלו עמלות הוא משלם נסתרת מתוך מסמך שהוא עצמו צירף לתביעה, בו מפורטות העמלות במקרה של סילוק הלוואה.

 

 

"נכונותו של הבנק לבדוק ביוזמתו אם טעויות אנוש כאלה אירעו גם במקרים נוספים, וככל שאירעו להשיב את העמלה, ראויה לשבח, כפי שגם ציינה כבוד השופטת אסתר שטמר בדיון שהתקיים בתביעה זו. נכונותו זו של הבנק באה מתוך מחויבות ללקוחותיו ומתוך גישה של שקיפות ופתיחות, ועל אף שטעויות או תקלות מקומיות (העשויות לקרות בחיינו מדי יום) אינן יכולות להוות בסיס לתובענה ייצוגית, מקום שברור שמדובר בטעות אנוש ולא בתקלה שיטתית".

לכתבה

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3908358,00.html

 

מ.א. בקרה וניהול – לשלוט בחשבון הבנק שלך

בעל עסק,

אל תתן לבנק להשתלט לך על החשבון !

בדיקת חשבונות בנק היא מומחיות המומחיות שלנו והרווח שלך

 מומחים מטעם בתי המשפט

בנק הפועלים מוביל שינוי יתרות הזכות יקזזו את יתרות החובה

הודות ליוזמת יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ אקוניס, ובברכת המפקח על הבנקים,
רוני חזקיהו, החל מסוף השנה יתרות הזכות בעו"ש יקזזו את יתרות החובה
ויקטינו את התשלומים על האוברדראפט לכלל משקי הבית בישראל

15/06/2010

הודות ליוזמה של יו"ר ועדת הכלכלה של הכנסת, ח"כ אופיר אקוניס, אשר ביקש לבחון דרכים למתן הטבה ללקוחות בגין יתרות זכות שהם מחזיקים בחשבונם,
נענה בנק הפועלים בחיוב ומכריז היום על מהלך חדשני בניהול הפיננסי של כלל משקי הבית בישראל. מהלך זה,
אשר זכה לברכתו של המפקח על הבנקים, מר רוני חזקיהו, יביא להקטנה משמעותית בתשלומי הריבית על יתרות החובה בחשבונות העו"ש של בעלי חשבונות פרטיים.

החל מסוף חודש דצמבר הקרוב ייהנו כל בעלי החשבונות הפרטיים בבנק הפועלים מקיזוז יתרות בחשבון העו"ש, כך שיתרות הזכות יקזזו את יתרות החובה.
התוצאה תהיה שתשלומי ריבית החובה יהיו נמוכים יותר מאשר כיום, אם בחלק מהימים בחודש חשבון הלקוח יהיה ביתרות זכות. יצוין כי כ-45% מהלקוחות הפרטיים
במערכת הבנקאית נמצאים ביתרות חובה חלק מהחודש.

השיטה תאפשר למשקי בית רבים בישראל להתנהל בהתאם לצרכים השוטפים שלהם לאורך החודש.
בשיטה זו יקבל הלקוח מעשה, את גובה ריבית החובה על יתרות זכות מקוזזות בחשבון העו"ש שלו.

בבנק הפועלים רואים בקיזוז יתרות החובה מענה ראוי לצורך של משקי הבית להתנהלות פיננסית נכונה. הבנק נענה, כאמור, ליוזמה של ח"כ אקוניס,
אליה הצטרפו יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני ומרכז הקואליציה בועדת הכספים,
ח"כ ציון פיניאן, שביקש לבחון דרכים להעניק ללקוחות פרטיים תמורה כספית על הימים שבהם חשבונם נמצא ביתרות זכות.
קיזוז יתרות החובה מהווה פתרון מוצלח לסוגיה זו, לאור החיסכון הכספי שהוא יוצר ללקוחות.
פתרון זה זכה כאמור לתמיכתם של ח"כ אקוניס, יוזם ההצעה, כתחליף לחקיקה בנושא ; וכן לתמיכתו של המפקח על הבנקים.

חישוב הקיזוז יהיה על בסיס חודשי מצטבר. לדוגמה, אם לקוח נמצא במשך 10 ימים מהחודש ביתרת חובה ממוצעת של 2,000 שקל בכל יום,
וב-20 הימים הנותרים הוא נמצא ביתרת זכות ממוצעת של 1,000 שקל ביום,
יתרת הזכות המצטברת בסך 20 אלף שקל תקזז את יתרת החובה המצטברת בסך 20 אלף שקל.
המשמעות: בדוגמה הזו הלקוח לא ישלם כלל ריבית חובה, בעוד שבמצב הקיים הוא מחויב בריבית חובה בעשרת הימים שבהם חשבונו נמצא ביתרות חובה.

ציטוט מהודעה לעיתונות המופיעה באתר בנק הפועלים

https://www.bankhapoalim.co.il/wps/portal/!ut/p/c1/04_SB8K8xLLM9MSSzPy8xBz9CP0os_igAA-nYE8TIwN312AXA6MQYxMLP0NTY3dLc6B8JG55IyMCusNB9uHXD5I3wAEcDfT9PPJzU_ULciMMskwcFQGBDV0d/dl2/d1/L3dDb1ZBQSEhL3dHa0FKREFOZ0EhIS9ZQkpKdzQ1dy83X1JQSEJTSTQyMEdFU0QwMlQzNDhOMTUzRzU2/?newspaperNoticeCurrentPage=1&newspaperNoticeSelectedNotice=0

לאומי מעדכן את תעריפון העמלות לעסקים גדולים

(העדכון אינו חל על משקי בית ועל עסקים קטנים, כהגדרתם בחוק)

 העדכון כולל איחוד של 34 עמלות ל-11; ייקור 39 עמלות הוזלת 29 עמלות והפחתה משמעותית בעמלות להעברות בנקאיות באמצעות הערוצים הישירים.

 לאומי הודיע היום על עדכון שיעשה ב-1 ביולי 2010, בתעריפי העמלות לעסקים גדולים, אשר אינם נכללים ברפורמת העמלות של בנק ישראל. מהלך העדכון כולל איחודן של 34 עמלות לכדי 11, ייקורן של 39 עמלות והוזלה של 29 עמלות. עוד מדובר על הוזלה משמעותית בתעריפי העברות בנקאיות הנעשות באמצעות האינטרנט.

 ראוי לציין כי מרבית העמלות שתעריפיהן יעודכנו כלפי מעלה, לא עודכנו מאז שנת 2002, ומיעוטן לא עודכן משנת 2007. במהלך תקופה זו עלה מדד המחירים לצרכן ב-15% מיולי 2002 וב-11.5% מינואר 2007.

 כאמור, במסגרת השינויים בתעריפון לעסקים גדולים הוזלו באופן משמעותי עמלות העברה באינטרנט ובערוצים הישירים כדי לעודד לקוחות עסקיים לבצע פעולות בערוצים הישירים. תעריפי ההעברות באמצעות האינטרנט והערוצים הישירים נמוכים בעשרות אחוזים מתעריפי ההעברה באמצעות פקיד:

       העברה בתוך הבנק – 2.43 שקלים (לעומת 9.00 שקלים באמצעות פקיד)

       העברה מחוץ לבנק – 2.46 שקלים (לעומת 41.00 שקלים באמצעות פקיד)

 עדכון העמלות אינו חל על משקי בית ועל עסקים קטנים, כהגדרתם בחוק, כלומר: תאגיד אשר טרם חלפה שנה מיום התאגדותו, או תאגיד שמחזור העסקים שלו אינו עולה על מיליון שקלים בשנה.  

ציטוטים מהודעת בנק לאומי מיום 7/6/2010 לצפייה בהודעה לחץ : 

 http://www.leumi.co.il/Leumi/Article/0,2777,176092,00.html

נדחתה בעליון בקשת ערר של הבנק הבינלאומי

בית המשפט העליון דחה בקשת ערר על פסיקת המחוזי לטובת לקוח מ.א. בקרה וניהול בע"מ המחייבת את הבנק הבינלאומי הראשון לפצות אותו על נזקיו

לצפייה בתקציר לחץ [כאן]