התביעה שגרמה לפועלים למחוק חוב של מיליונים

בלעדי ל"כלכליסט": התביעה שגרמה לפועלים למחוק חוב של מיליונים

בהסכם פשרה בין בנק הפועלים ללקוח פרטי, הסכים הבנק למחוק חוב של 6.1 מיליון שקל, לאחר שאפילו העו"ד לשעבר של הבנק הצהיר כי לא ידע שבחשבון הלקוח נעשו פעולות בלתי חוקיות

מארק שון 26.08.10, 07:00

בנק הפועליםימחק ללקוח חוב בגובה 6.1 מיליון שקל, תמורת ויתור הלקוח על כל טענה בדבר פעולות לא חוקיות לכאורה שביצע הבנק בידיעת מנהלים בכירים. כך עולה מהסכם פשרה סודי שהגיע לידי "כלכליסט". הסכם הפשרה נחתם בעקבות תביעה שהגיש הלקוח שבה טען כי בנקאי הבנק פעלו בחשבונו ללא הרשאה.

התקשרות הבנק עם הלקוח, איש עסקים מוכר בקהיליה הביטחונית, החלה כשזה פתח חשבון בשנת 1996 והפקיד בו מיליוני דולרים. בסוף שנת 2000 דיווח הבנק לראשונה ללקוח כי בחשבונו הצטבר חוב של 2 מיליון שקל. עורך דינו של הלקוח בזמנו, יוסי חלד, שכנע אותו לחתום על הסכם פשרה בדצמבר 2001 שבמסגרתו נדרש לשלם 150 אלף דולר. כדי לממן את סכום הפשרה מכר הלקוח 2% ממניות שהחזיק בחברת אמפייר און־ליין שבבעלות נעם לניר. לימים, בשנת 2005 הונפקה החברה בבורסה המשנית של לונדון (AIM) לפי שווי של כמיליארד דולר.

"פעל בעידוד בכירי הבנק"

כעבור כמה שנים קרא הלקוח בעיתונות על פרשה אחרת, במסגרתה עלו חשדות לגבי התנהלות בעייתית של מנהל ההשקעות, רונן יעקובוביץ', שטיפל גם בחשבונו שלו. ב־2007 הגיש הלקוח, באמצעות עורך הדין אסף ותומר ברם, בקשה נדירה לנהל משפט אזרחי חוזר, בעקבות גילויים חדשים. "יעקובוביץ' פעל בניגוד לחוק, באישור ובעידוד בכירים בבנק", נכתב בתביעה החדשה. אחת הטענות היתה שהבנק פעל בידיעה בניגוד לחוק, שקובע שתאגיד בנקאי אינו רשאי לעסוק בניהול תיקי השקעות, עבירה שהעונש עליה הוא מאסר של שנתיים.

יעקובוביץ' נתן תצהיר בתגובה, כי "כל ההתנהלות מטעם הבנק היתה מולי ולא מול הלקוח, שלא היה מודע כלל להפסדים (שנבעו מפעילות ני"ע בעיקר בתחום המעו"ף) עד לסוף שנת 2000". לטענת יעקובוביץ', החשבונות נוהלו בידיעתם ובאישורם של חנה פרי־זן, מנהלת מחלקת ני"ע בבנק (כיום משנה למנכ"ל הבנק), ואלי זהב, שהיה מנהל לקוחות ומונה למנהל אגף האשראי ומשכנתאות בחטיבה הקמעונאית.

בתשובה לפניית "כלכליסט" מסר הבנק כי "הלקוח הצהיר בפנינו שטענות שהוא העלה כנגד הבנק אינן אמת". אך למעשה ההצהרה הזאת מופיעה רק בתת־סעיף אחד בהסכם, במסגרתו הלקוח התחייב לא להעלות טענות לגבי מעשים פליליים, וחתם כי "כל טענה שהועלתה בעניין זה אינה אמת".

עורכי הדין של הצדדים אף הם הגישו תצהירים: "אין ספק שלו הייתי מודע לפרטים שנמסרו לי כעת", כותב עו"ד חלד בתצהירו מיולי 2007, "בשום פנים ואופן לא הייתי ממליץ ללקוח להגיע להסכם פשרה שחתם עליו עם הבנק". גם עורך הדין ישי בית און, שייצג את הפועלים, הודה בתצהירו כי "לאחרונה הובא לעיוני תצהירו של יעקובוביץ', והאמור בו לא היה ידוע לי בעת ניהול התיק".

גיא ויסמן תרם

אחד התצהירים לטובת הלקוח הגיע מגיא ויסמן, שהורשע לאחרונה בפרשת המעילה בהראל בית השקעות. מעדויות במהלך משפטו הפלילי הצהיר ויסמן, שהכיר את יעקובוביץ', כי "רונן ניצל את מעמדו בסניף לביצוע פעולות בעשרות חשבונות של לקוחות וללא הרשאתם". ההסכם שנחתם לאחרונה כנראה מהווה סוף פסוק לפרשה. הלקוח, שלא הצליח למלא את חלקו בהסכם הראשון, נשאר עם חובות. בהסכם הפשרה השני הסכימו הצדדים שכל חובותיו יימחקו. מנגד, הלקוח מתחייב לוותר על כל טענה נגד הבנק או כל מי שקשור לבנק, כולל עקיפה של הנחיות בנק ישראל והבורסה, שלא לאפשר לבנק לסחור בשוק המעו"ף, או טענה שגורמים בכירים בבנק ידעו על פעולות פליליות.

בשבוע שעבר, הצדדים הגישו לבימ"ש בקשה בהסכמה לדחות את התביעה.

תגובת בנק הפועלים: "הלקוח ביקש להגיע להסכם שלפיו כנגד תשלום שיישא בו יסתיימו ההליכים שנקט כנגדו הבנק. במסגרת הסדר זה מחק הלקוח את התובענה שאותה הגיש נגד הבנק ובגדרה טען לביטול פסק דין שניתן נגדו, בהסכמתו, עוד בשנת 2001. ברי כי לו סבר הלקוח כי היה ממש בטענותיו – המוכחשות על ידי הבנק ואשר בתי המשפט, במספר הזדמנויות, כבר חוו את דעתם על קלישותן – הוא היה עומד על בירורן בבית המשפט".

עו"ד ברם ממשרד ברם, דחוח ושות' סירב להגיב.

פורסם ב
www.calcalist.co.il

לכתבה

http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3415880,00.html

"מוסדיים מציעים לעובדי בנקים דמי ניהול נמוכים משמעותית"

משרד האוצר מבהיר למנהלי הבנקים והמוסדיים שאסור להעניק טובות הנאה לגופים שמייעצים בתחום הפנסיוני

רון שטיין 16/8/10

הגופים המוסדיים נותנים לעובדי בנקים הטבות חריגות ואסורות בדמות דמי ניהול נמוכים במיוחד, ביחס לסטנדרטים הקיימים בשוק. כך עולה מטיוטת הבהרה בנושא "איסור מתן טובת הנאה ליועץ פנסיוני" שפרסם היום (ב') אגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון באוצר, בראשות פרופ' עודד שריג.
באגף שוק ההון מצאו לנכון להבהיר סוגיות מסוימות למנהלי הגופים המוסדיים ומנהלי הבנקים בעניין הנוהג הבעייתי, בעקבות כך ש"לאחרונה אנחנו עדים למקרים בהם גופים מוסדיים מציעים לכלל עובדי בנק מסוים או ליועצים פנסיונים הטבות שונות, כדוגמת מתן דמי ניהול נמוכים באופן משמעותי ביחס לתנאים הנהוגים בשוק", כדברי לי דגן, המשנה לממונה. לדברי דגן, "מתן הטבות כאמור מעלה חשש ממשי להטיית המלצתו של היועץ הפנסיוני ולפגיעה באובייקטיביות שלו ובכך לפגיעה לכאורה בלקוח".
כחלק מרפורמת בכר נאסר על הגופים המוסדיים לתת ליועצים הפנסיונים והאחראים עליהם טובת הנאה – במישרין או בעקיפין – מעבר לעמלת ההפצה (0.25% מהצבירה). זאת, כדי למנוע קשרים בעייתיים בין יועץ פנסיוני ליצרן פנסיוני, כחלק מהמאמצים לייסד בשוק המקומי יעוץ פנסיוני אובייקטיבי. הבנקים הינם היועצים הפנסיונים לפרט המרכזיים במשק.
כיבוד הולם
בעבר דווח בעיתונות הכלכלית כי גופים מוסדיים מציעים לעובדי בנקים הצעות מיטיבות במיוחד עם דמי ניהול נמוכים מאוד בקופות גמל שלהם, בעיקר בשל היותם חלק מקבוצת עובדים גדולה ומאוגדת – הזוכה להטבות כקולקטיב. ואולם אפשר גם בשל אטרקטיביות נוספת של הבנקאים כגורם הפצה מרכזי בעבור המוסדיים.
עם זאת, האוצר מבהיר כי למוסדיים מותר לתת הטבות ליועצים הפנסיונים, אך ורק אם הם זוכים להטבות דומות הניתנות לכלל העובדים המועסקים בגוף שבו הם מועסקים, כשבד בבד ההטבה שתינתן להם דומה להטבות הניתנות על ידי הגוף המוסדי לגופים בשוק עם מאפיינים דומים. כמו כן, האוצר מבהיר כי ליועצים הפנסיונים מותר להשתתף בכנסים מקצועיים המאורגנים על ידי גוף מוסדי, כל עוד הגוף המוסדי אינו נושא בעלות הנסיעה, הטיסה או הלינה, וכן כי הכנס אינו כולל הטבות "מעבר לכיבוד ההולם את האירוע".
קשר מסוים
לצד הבהרה זו, האוצר פרסם היום טיוטת חוזר הנוגעת לקשר בין הגופים המוסדיים לבין הבנקים בנושא "הסכמים למתן שירותים". הפיקוח קובע בטיוטה שהבנקים יוכלו לתת כמה שירותים לחוסכים הפנסיונים בקופות המתופעלות על ידם עד סוף 2011, ובמסגרתם הבנקים אף יורשו לקיים קשר מסוים עם המעסיקים.
במסגרת זו האוצר יאפשר לבנקים לקבל מידע ישירות ממעסיקים בנוגע להפקדת כספים בקשר לעובדיהם (כאשר עד כה האוצר מנע כל קשר בין המעסיקים לבין הבנקים); לתת מידע לעמיתים שלא באמצעות האינטרנט; לקבל מידע ישירות מעמיתים, לרבות עדכון פרטי העמיתים; לקבל בקשה מעמית למשיכת כספים בסכום של עד 50 אלף שקל; ולקבל בקשת הפקדה שוטפת של כספים לזכות עמית, מעמית או ממעסיק.
האגף פרסם היום גם טיוטת הבהרה בנושא הפרוטוקול המצומצם, הגורסת שעל הגופים המוסדיים חלה חובה לנקוט בכל האמצעים כדי לאתר את כלל המידע הפנסיוני המצוי אצלם לגבי הלקוח הרלבנטי.
מעבר לכך, באוצר ממשיכים במהלך להקמת המסלקה הפנסיונית, והיום הפיצו את תזכיר החוק להגדרת המסגרת החוקית להקמתה, הפעלתה והפיקוח עליה.
ציטוטים מכתבה שפורסמה ב
http://www.globes.co.il

לכתבה
http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000582170&Fromelement=MoreNews

בנק לאומי מוחק 50 מיליון שקל מחובותיה של לידר

שנת שמיטה: בנק לאומי מוחק 50 מ' ש' מחובותיה של לידר

בכך הוסר המכשול האחרון בפני העברת השליטה ■ לבנק יוקצו 10% ממניות לידר השקעות וכן אג"ח להמרה בהיקף של 20 מיליון שקל

תמר קובלנץ
12/8/10

לאחר כמעט שנה של מו"מ סבוך, דיווחה היום (ה') לידר השקעות על השלמת השלב האחרון לקראת העברת השליטה בה משרם-פודים גרופ לידי קרן ATE, במסגרת הסדר שאושר בידי מחזיקי האג"ח בלידר.
לפי הדיווח לבורסה, הגיעה לידר להסכמה עם בנק לאומי, לו היא חייבת כ-130 מיליון שקל, הכולל פרעון מקצת מהחוב ופריסה ומחיקה של יתרתו. למעשה, מוחל בנק לאומי על 50 מיליון שקל מהחוב, שכנגדם יקבל ניירות ערך של החברה הכושלת.
בעליה של קרן ATE הוא דן דוד, איש עסקים יהודי-איטלקי, שעשה את הונו בתעשיית מכונות הצילום האוטומטיות, והיא מנוהלת בארץ על-ידי צחי אפלויג.
לפי ההסכם עם הבנק, תפרע לידר כ-12.5 מיליון שקל מסך החוב לבנק לאומי, כאשר 10 מיליון שקל מתוכם באופן מיידי והיתרה בשני תשלומים. את יתרת החוב, שתעמוד על 67.5 מיליון שקל, הקרן תתחיל לפרוע בעוד ארבע שנים בשישה תשלומים שנתיים שווים. גם תשלומי הריבית יידחו וייפרסו לעשר שנים.
לבנק יוקצו 10% ממניות לידר השקעות וכן אג"ח להמרה בהיקף של 20 מיליון שקל. בנוסף לביטחונות הקיימים, מניות של החברות הבנות גרינסטון ולידר נדל"ן וכן הלוואות בסך 374 אלף שקל שהועמדו לטובת לידר נדל"ן, יירשם שעבוד שני על מניות לידר שוקי הון – החברת-בת שבניהול עמית ורדי.
בנוסף לכל אלה כולל ההסדר גם אפסייד פוטנציאלי לבנק ממניות חברות הבנות – לידר נדל"ן, גרינסטון ופולאר תקשורת, על אף שמדובר בחברות שלא ממש הסבו נחת למשקיעים בהן בשנים האחרונות. בכל מקרה, גובה האפסייד מכל חברות הבנות לא יעלה על 7 מיליון שקל, אך ייתכן שגם לא יתקבל בכלל.
בנוסף לכל אלה, קובע ההסכם כי לידר השקעות וחברות הבנות שלה יהיו מנועות מלבצע עסקאות, ומלחלק דיבידנדים עד להקטנת החוב ל-34 מיליון שקל. כמו-כן הוסכם על מנגנון הצטרפות (Tag-Along ו-Bring along) של מי מהצדדים, במקרה של מכירת מניות לידר השקעות על-ידי דן דוד לגורם שלישי.
לפי הסדר החוב, שנחתם עם נציגות מחזיקי האג"ח של לידר, יזרים דוד 60 מיליון שקל לחברה ויקבל בתמורה 50.1% ממניותיה וכן אג"ח בהיקף של 25 מיליון שקל. מחזיקי האג"ח, להם הייתה חייבת לידר 210 מיליון שקל, יקבלו 16% ממניות החברה, ובנק לאומי, לו חייבת לידר 130 מיליון שקל, יקבל כאמור 10%. שרם-פודים גרופ, תדולל להחזקה של 15%.
לידר, זרוע הפעילות המרכזית של קבוצת שרם-פודים, שבבעלות איציק שרם ויאיר פודים, נקלעה למשבר קשה בעקבות השקעות כושלות בנדל"ן במזרח אירופה, כמו גם בתחומי התקשורת והטכנולוגיה.
לידר סיימה את שנת 2009 בהפסד ענק של 236 מיליון שקל, בהמשך להפסד של 166 מיליון שקל בשנת 2008. רואי החשבון של החברה צירפו לדו"חותיה הכספיים הערת "עסק חי" בשל חשש ליציבותה.
ציטוטים מכתבה שפורסמה ב
http://www.globes.co.il/
לכתבה
http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000581557

עונש מקל לעורך דין חיצוני של בנק דיסקונט שמעל ב-160 אלף שקל – חצי שנה על תנאי

07:03 | 11.8.2010 מאת עמית בן-ארויה

>> עונש קל של חצי שנת מאסר על תנאי למשך תקופת תנאי של שלוש שנים, וכן קנס של 10,000 שקל, נגזר בחודש שעבר על עו"ד עמי רוזנברג, שקיבל בתחבולה 160 אלף שקל מלקוחות בנק דיסקונט. בנוסף יפצה רוזנברג שישה לקוחות שנפגעו בסכום של 88 אלף שקל. הסיבה העיקרית לענישה המקילה היא הזמן שחלף מעת ביצוע העבירות. "הגשת כתב אישום חמש שנים לאחר ביצוע העבירה מקהה במידה מסוימת מעוקצה של העבירה", פסקה שופטת בית משפט השלום בתל אביב, הדסה נאור.
רוזנברג, 66, היה עורך דין חיצוני של בנק דיסקונט במשך 30 שנה ועסק בגביית חובות של חייבים. את משרדו בפתח תקווה ניהל אחיו, משה רוזנברג. לפי ההסכם של רוזנברג עם הבנק, הוא אמור היה להעביר את כל הכספים שהצליח להשיג מהלקוחות לבנק, וזה היה אמור לשלם לו שכר טרחה כאחוזים מתוך הגבייה.
האשמה המרכזית נגעה לנטילת כספים של כמה חייבים, שלא ידעו כי הבנק הכיר בחובותיהם כאבודים. רוזנברג הודה כי הותיר בידיו כספי חייבים, לא העבירם לבנק ולעתים אף המשיך בהליכי גבייה בהוצאה לפועל אף שעניינם של החייבים הוסדר מול הבנק. גם את הכספים שנפסקו כהוצאות שכר טרחה בהליכים הותיר בידיו במקום להעביר לבנק. הסכסוך האזרחי בין רוזנברג לבנק הסתיים באופן שרוזנברג, שתבע שכר טרחה בסך מיליוני שקלים מהבנק, נדרש לבסוף לשלם לו קרוב ל-3 מיליון שקל.
כתב האישום המקורי ממארס 2009 פרש עבירות גניבה וקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, בהיקף של מאות אלפי שקלים ובנוגע ל-34 מקרים. ואולם, במשפט התברר כי המשטרה לא חקרה את רוב החייבים, ולכן בהסדר טיעון צומצמו האישומים באורח ניכר. רוזנברג הודה בהסדר טיעון בעשר עבירות של קבלת דבר בתחבולה.
בשונה מהפרקליטות, השופטת קבעה כי הנפגע העיקרי בתיק הוא הבנק ולא החייבים. "את עיקר הבעיה והחומרה אני רואה בכך שהנאשמים לא דאגו שכספים אלה יועברו לבנק", פסקה. עם זאת, כנראה בשל סיום ההליכים בין הבנק לנאשם, החליטה השופטת שלא להורות על פיצוי לבנק. ועדת האתיקה במחוז תל אביב בראשות עו"ד אפי נוה דורשת להשעות את רוזנברג מהמקצוע לעשר שנים. בבקשה להטלת העונש נכתב כי "בעבירות יש קלון רב וחומרה מופלגת". פרקליטות תל אביב יוצגה על ידי עו"ד ליטל קורן.את תגובת באי כוחו של רוזנברג, עורכי הדין גיורא אדרת ונגה ממן, לא ניתן היה להשיג.
ממשרד המשפטים נמסר: "הסדר הטיעון נחתם לאור ההסדר הכספי בין הבנק לנאשם לשביעות רצון הבנק, העובדה שהנאשם פיצה את כל מי שנגרם לו נזק כספי מוכח והעובדה שמדובר באירועים שהתרחשו לפני שנים, יחד עם גילו של הנאשם והעדר כל עבר פלילי".
מבנק דיסקונט נמסר בתגובה כי "הבנק אינו צד להליך הפלילי, אך עם זאת התקיים הליך אזרחי שהסתיים לשביעות רצון הבנק". הבנק סירב להתייחס לעניין העונש. (ת"פ 2737-09, בד"מ (175/10)

ציטוטים מכתבה שפורסמה ב
http://www.themarker.com

לכתבה
http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=skira20100811_1183983