חשד: עובדת בנק דיסקונט מעלה בחשבון לקוח ב-200 אלף שקל

העובדת החשודה הושעתה מתפקידה ■ הבנק התנצל בפני הלקוח וזיכה את חשבונו בסכום המשיכות כולל ריבית והצמדה
מעילה בהיקף של 200 אלף שקל נחשפה בסניף אילת של בנק דיסקונט. עובדת הבנק החשודה במעורבות הושעתה מתפקידה. בבנק בודקים את המקרה והאם יש אירועים נוספים. בנוסף הגיש הבנק תלונה למשטרה.
החשד הוא כי עובדת הסניף משכה כספים מחשבונו של אחד הלקוחות. החשד התעורר בעקבות תלונת הלקוח, ובוצע טיפול מיידי של הביקורת הפנימית.
הבדיקה העלתה כי על-פי החשד, העובדת משכה כספים מחשבון הלקוח בסכומים קטנים ובפרקי זמן בין משיכה למשיכה. בשלב זה העובדת אינה מורשית לחזור לעבודתה בסניף.
בנק דיסקונט התנצל בפני הלקוח וזיכה את חשבונו בסכום המשיכות כולל ריבית והצמדה
ציטוטים מתוך כתבה מאת עירן פאר שפורסמה בתאריך 25/1/11 ב
www.globes.co.il
לכתבה
http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000618044

בדיקת הבנק – יש לדרוש מהבנק העתקי מסמכים ולהצליב נתונים

כשירות לציבור לקוחות הבנקים, חברת מ.א בקרה וניהול בע"מ, המתמחה בבדיקת חשבונות בנקים וחישובי ריבית, מגישה את עשרת הדיברות ללקוח הבנקאי, כיצד ניתן לנהל מעקב אחר הפעילות המתנהלת בחשבונותיו.

לאורך השנים, התגלו במערכת הבנקאית לא מעט פקידים שסרחו ומעלו בכספי הלקוחות.

הסיוט של כל לקוח בנק עסקי או פרטי, להתעורר בבוקר ולגלות שכל השקעותיו נמוגו נעלמו במעילת ענק.

כיצד ניתן למנוע מסיוט כזה להתרחש ?

לצפייה במאמר לחץ : [בדיקת הבנק]

נדחתה תביעת הבנק הבינלאומי נגד דירים שהתבססה על התחייבותם עפ"י הסכם המכר

הבנק הבינלאומי תבע דיירים בפרויקט שמונה לו כונס נכסים, בטענה שבניגוד להתחייבותם בהסכם המכר, לא הפקידו את תמורת הדירה בחשבון הליווי של הבנק.

 בית המשפט פסק, כי הדירים התחייבו לערוב לכל היותר להסכם הליווי הספציפי של הפרויקט בו נמצאת דירתם ולא לכל ההתחייבויות הצולבות של הקבלן כלפי הבנק ודחה את תביעת הבנק.

פורסם בנבו

http://www.nevo.co

לפס"ד

http://www.nevo.co.il/psika_html/shalom/SH-04-17101-112.htm

ריבית בנק ישראל לחודש פברואר 2011 תעלה ב- % 0.25 לרמה של 2.25%

ריבית הפריים צפויה לעלות ב –  0.25% בעקבות עלייה של ריבית בנק ישראל.

הנגיד הודיע היום (24/01/2011) על עלייה בריבית בנק ישראל לחודש  פברואר 2011 בשיעור של   0.25% וזו תעמוד על  2.25% לשנה.

בעקבות הודעה זו צפוי כי גם הבנקים יודיעו בימים הקרובים על עליית הריבית
בהתאם. ריבית הפריים צפויה לעמוד על שיעור של  3.75% לשנה.

מדד המחירים לצרכן עלה בחודש דצמבר ב- 0.4 % . בניכוי מחירי הדיור עלה מדד המחירים לצרכן בשנת 2010 ב-1.9%.

בית המשפט המחוזי קבע כי הבנק התנהג בחוסר תום לב ודחה את תביעת הבנק

בית המשפט הוכיח פעם נוספת, כי משתלם להתמודד מול תביעת בנק וכי בסופו של דבר ניתן גם לנצח.

 בפסק דין שניתן לפני מספר ימים בבית המשפט המחוזי בת"א ע"י כב' השופטת דר' מיכל אגמון-גונן, דחה בית המשפט את תביעת הבנק ולא חסך בביקורת חריפה על התנהגותו.

 בין יתר הדברים, אומר ביהמ"ש…"לכאורה ניתן היה לסיים בשלב זה את פסק הדין. עם זאת, במהלך המשפט התגלתה התנהלות של הבנק שבלשון המעטה שבהמעטה ניתן לכנותה חוסר תום לב. אני סבורה כי התנהגותו של הבנק משליכה ומחזקת את המסקנה לפיה יש לדחות את התובענה. בנוסף, התנהלות זו משליכה על סכום ההוצאות, שכן לאורה מתבקשת המסקנה כי לא היה ראוי להגיש תובענה זו נגד הנתבע מלכתחילה, ולמצער, מרגע שהגיש בקשה לרשות להגן והעלה טענות שלא היה בידי הבנק להשיב להן"…

 תום לב הבנק

ביהמ"ש מוסיף וקובע : "הבנק במקרה שלפניי התנהל בחריגה מוחלטת אף מחובות תום הלב הבסיסיות, לא כל שכן מחובותיו כבנק. ניתן לומר כי חוסר תום לב לתיאור התנהלות הבנק במקרה זה עושה חסד עם הבנק".

 לצפייה במאמר לחץ "תביעת בנק"

קוזה נוסטרו 2: איפה היו בנק ישראל והבינלאומי?

האשראי הגבוה שקיבל דוד אדרי היה חייב להדליק נורה
לפני כשנה, כשפרשת פסגות התפוצצה, התברר כי חשבון הנוסטרו שלה, שנוהל בידי דוד אדרי, הסתכם בכ-2 מיליארד שקל. חשבון זה הורכב מהון עצמי של כ-400 מיליון שקל ועוד אשראי של כ-1.6 מיליארד שקל. לפי הערכות בשוק ההון, הפעולות של אדרי הניבו רווח של כ-50 מיליון שקל בשנה, תשואה של 12.5% על ההון העצמי.
המלה "נוסטרו" בלטינית, "שלנו", כלומר החשבון של החברה עצמה המנותק מכספי הלקוחות שלה. אבל היא משמשת גם בביטוי האיטלקי "קוזה נוסטרה" – כלומר, העניין שלנו, ביטוי שנקשר גם למאפיה האיטלקית.
עם חשיפת מכתבי השימוע בפרשת פסגות מתברר כי אדרי העתיק את שיטות העבודה והמינוף של הנוסטרו של החברה גם לחשבונו האישי. תמורת הון עצמי של כ-10 מיליון שקל – פחות או יותר כמו משכורתו השנתית האחרונה של אדרי – הוא קיבל אשראי של כ-460 מיליון שקל לרכישת מק"מים באופן פרטי.
הבחירה במסחר במק"מים אינה מקרית, שכן במק"מ ניתן לקבל אשראי כל כך גדול. ואולם את שיטות העבודה הוא "שיכלל", כך שלא יצטרך להיות חשוף לסיכונים, אפילו קטנים.
לאחר שרכש את המק"מ בהנפקה, הוא וידא כי הנוסטרו שהוא מנהל ירכוש את המק"מ ויביא לעליית שערו. כך, הרווח היה ודאי, אם כי בניגוד לכללים. אחד הנושאים המעניינים בסיפור הוא קבלת האשראי, והעובדה שלמרות שהיה שכיר בפסגות קיבל אשראי כל כך גדול בהיקף של חצי מיליארד שקל מהבנק הבינלאומי. מה גם שהוא עבד בדיוק באותו סגנון הן בחברה והן בחשבון הפרטי.
סכום אשראי שכזה אינו נחלת הסניף, הוא עובר את כל שרשרת האישורים הבנקאיים עד לרמה הגבוהה ביותר בבנק.
יותר מכך, מאחר שמדובר באשראי גבוה הוא מחויב בדיווח לבנק ישראל. לא סתם דיווח, כי אם דיווח שמי ופרטני.
האם העניין לא הדליק נורות אזהרה בבנק הבינלאומי? האם בנק ישראל לא השכיל לחבר אחד ועוד אחד ולקבל את התוצאה שנחשפה – מנהל הנוסטרו של פסגות סחר במיליארדי שקלים לחשבון הנוסטרו, ובמקביל סחר גם בחשבונו הפרטי במאות מיליוני שקלים ?

ציטוטים מתוך כתבה מאת אסא ששון שפורסמה בתאריך 19/01/11 ב
www.themarker.com

לכתבה

http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=skira20110119_1210321

יתרת חובה במגבלות מסגרת האשראי היא נכס הניתן לעיקול

כך קבעה היום שופטת בית המשפט המחוזי בת"א, מיכל אגמון-גונן, בהחלטה תקדימית
שופטת המחוזי בתל-אביב, מיכל אגמון-גונן, קבעה היום (ב') בהחלטה תקדימית כי היתרה למשיכת יתר על-פי מסגרת האשראי שמעמיד בנק ללקוח היא נכס הניתן לעיקול, עד לגובה הביטחונות שניתנו לבנק.

"תוצאה זו מתיישבת עם שיקולי מדיניות משפטית ראויה. היא אינה חושפת את הבנק לסיכון מצד אחד, ומאידך, מביאה לאיזון ראוי בין האינטרס של הבנק כנושה לבין האינטרסים של נושים אחרים, שיכלו להיפרע מהנכסים המוחזקים על-ידי הבנק, אלמלא ניתנו לו כביטחונות", נימקה אגמון-גונן את פסק דינה.
פסק הדין ניתן במסגרת תביעה לאישור עיקול שהגישו חברות משה אלבס אחזקות וא.מ. רכיבים נגד בנק מזרחי-טפחות, בגין סירובו של הבנק לרשום עיקול על חשבונות חברת דורנקסט אלקטרוניקה, בטענה כי אין בחשבון דורנקסט אצלו כספים לעיקול.
הבנק טען כי בעת שנודע לו דבר העיקול, היתה בחשבון דורנקסט יתרת מטבע חוץ בסך כ-7,500 דולר ויתרת חובה בחשבון העו"ש בסך של יותר מ-100 אלף שקל.
המחלוקת שנפלה בין הצדדים היתה בשאלה, האם כאשר החשבון ביתרת אפס או ביתרת חובה מינימלית, ובאותו חשבון קיימת מסגרת אשראי שבמסגרתה נכנס סכום העיקול, או חלקו – רשאי הבנק שלא לאשר את עיקול זכות החייב למשיכת יתר לפי הסכם מסגרת האשראי.
בית המשפט קבע כי בין הבנק לבין הלקוח היה הסכם מחייב להעמדת מסגרת אשראי, שהבנק היה מחויב לכבד, ומכאן שמסגרת האשראי שרירה וקיימת, וניתנת לעיקול.
מאחר שביום הטלת העיקול אצל הבנק עמד חשבון הבנק של דורנקסט ביתרת חובה של 103,776 שקל, מתוך מסגרת אשראי של 220,000 שקל – אושר העיקול על היתרה למשיכת היתר בגובה 116,224 שקל.
בא-כוח התובעים, עו"ד אמיר עדיקא ממשרד גלעד שר ושות', מסר בעקבות פסק הדין כי "מדובר בהחלטה שהשלכותיה על המערכת הבנקאית עשויות להיות מרחיקות לכת. הפרקטיקה הנוהגת עד היום היתה כי משקיבלו הבנקים הודעות עיקול על חשבונות של נתבעים, היו הבנקים מסרבים לאשר את העיקולים כאשר החשבון היה ביתרת חובה. פרקטיקה זו אושרה על-ידי בתי המשפט כדבר שבשגרה, עד לפסק הדין שניתן היום ששינה את המצב המשפטי".
בנק מזרחי-טפחות יוצג בידי עו"ד שרון בן-עמי; והנתבעים – בידי עוה"ד אייל ברנדט ואילן חלמיש.

ציטוטים מתוך כתבה מאת חן מענית שפורסמה בתאריך 10/1/11 ב
www.globes.co.il
לכתבה
http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000614589

הבנק לא השכיל ליידע את הלקוח על הסיכונים שבהשקעה בניירות ערך ונאלץ לשלם ללקוח בהתאם להחלטת בית המשפט סך של 290,000 שקל בתוספת ריבית והצמדה כחוק

מסמכי בנק הלוקים בחסר ואין בהם מספיק מידע אינם יכולים למלא החסר ולהוות תימוכין לגרסת הבנק. תאור סוג השירות כאמור במסמכים אלו אינו תואם חובת הבנק, במיוחד בכל הקשור למתן ייעוץ בהשקעה, ליתן שירות התואם צרכי הלקוח, מפרט הבירור שנעשה עמו ואת חובת הבנק ליתן הסבר תוך ציון סיכונים הכרוכים בייעוץ הניתן, והכול בהתאם לאישיות הלקוח ולמידת התחכום שלו.

התובע הגיש כנגד הנתבע – בנק תביעה כספית במסגרתה עתר לחייבו לשלם לו פיצויים בגובה הנזקים שנגרמו לו בעקבות התרשלותו של הבנק אשר ניהל עבורו תיק השקעות. תביעת התובע נסובה סביב אירועים שהובילו להעברת כספי השקעתו מהשקעה באגרות חוב להשקעה במניות מבלי לקבל אישור התובע.

בית המשפט קיבל את התביעה בחלקה ופסק כלהלן:

בנסיבות העניין, משנודע לתובע כי כספו הושקע בניגוד לרצונו במניות היה עליו לנקוט משנה זהירות. אמנם הוכח כי התובע הפעיל פיקוח צמוד יותר על יועץ ההשקעות מרגע היוודע השינוי באופי השקעת כספו וניהל מספר רב יותר של שיחות טלפונים עמו ואולם רצונו של התובע להשיב לעצמו את כספו לא יכול היה להצדיק הותרת כספו מושקע במניות בניגוד לרצונו ולא יכול היה להביאו ליתן בעצמו הוראת קניית מניות בתקופה מאוחרת.

מסמכי בנק הלוקים בחסר ואין בהם מספיק מידע אינם יכולים למלא החסר ולהוות תימוכין לגרסת הבנק כאשר פקיד הבנק הרלוונטי אינו זוכר העובדות, אינו זוכר מה בדיוק הבטיח לתובע ומודה כי הוא מנהל עשרות שיחות טלפוניות ביום. תאור סוג השירות כאמור במסמכים אלו אינו תואם חובת הבנק, במיוחד בכל הקשור למתן ייעוץ בהשקעה, ליתן שירות התואם צרכי הלקוח, מפרט הבירור שנעשה עמו ואת חובת הבנק ליתן הסבר תוך ציון סיכונים הכרוכים בייעוץ הניתן, והכול בהתאם לאישיות הלקוח ולמידת התחכום שלו.

ציטוטים ממיני רציו שפורסם באתר נבו

www.nevo.co.il

לפס"ד

http://www.nevo.co.il/psika_html/shalom/SH-07-16635-903.htm

מהי התועלת שיכול להפיק לקוח באמצעות בדיקת חשבון בנק ?

בעלי עסקים רבים תופסים את הבנק כגוף ענק ורב כוח היוצר תחושה שכל מאבק משפטי מולו יביא בהכרח להפסד של בית העסק. אולם בפועל, כאשר העסק נעזר בייעוץ של מומחה ל"בדיקת חשבון בנק וחישובי ריבית" העובדות הן חד משמעיות, לבנק אין אינטרס להיכנס להליך משפטי והוא מעדיף להגיע להסדר פשרה מחוץ לכותלי בית המשפט.