חוב לבנק – איך לחסוך לחברה כסף רב על ידי מחיקת חובות כתוצאה מבדיקת חשבון הבנק שלה

השכם והערב אנו שומעים על לקוחות שחשבונם עוקל ועל חברות הנמצאות בכינוס נכסים בעקבות חובותיהן לבנק. מעטים המקרים בהם אנו שומעים על כך שהבנק חייב כסף ללקוחותיו. אנו רגילים לקבל את תדפיסי הבנק כמובנים מאליהם, גם אם איננו מבינים אותם. נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר התבטא בנושא ואמר כי הוא בעצמו אינו מצליח להבין את כל התדפיסים המגיעים מהבנק… בין אם תדפיסי הבנק מעורפלים באופן מכוון או לא, חשוב לדעת שהבנק אינו חף מטעויות.

"קשה למצוא לקוח שבחשבון שלו אין ליקויים מצד הבנק", טוען דוד אברון, מנכ"ל "מ.א בקרה וניהול", המתמחה בחישובי ריבית ובדיקת בנקים באמצעות בדיקת חשבונות עסקיים. במהלך 22 השנים מאז הוקמה מ.א בקרה וניהול בע"מ, טיפלו מומחי החברה בחשבונות בנק של כ- 2,200 עסקים שרובם בינוניים וגדולים, בהם עלה חשד לליקויים ולטעויות של הבנק. ולמי שהיה ספק – רוב הטעויות נעשות "למרבה ההפתעה", לרעת הלקוח. "מניסיוננו רב השנים, להלן מספר עובדות מעניינות":

* רוב הטעויות נעשות לרעת הלקוח. בכ- 84% מחשבונות הבנק של כ- 2,200 עסקים בינוניים וגדולים, להם ערכה "מ.א. בקרה וניהול" ביקורת (מאז הקמתה בשנת 1987),התגלו ליקויים משמעותיים מהבחינה הכספית בעבודת הבנק מול הלקוח שחייבו את הבנק להחזיר כספים ללקוח, או לחלופין, לגבות מהלקוח סכומים קטנים יותר בצורה משמעותית מאלו שהופיעו במצגי הבנק.

* הליקויים הנפוצים ביותר הם בעיקר אי עמידה לאורך זמן בהסכמים ואי ביצועם בפועל של הסכמים על ידי הבנק. בנוסף, ישנם מקרים של התניית שירות בשירות על ידי הבנק – דבר שכמובן אסור וכן חישוב ריבית החובה היומית על בסיס של 360 ימים בשנה במקום מספר הימים בפועל בכל שנה.

*בין שנות התשעים להיום, חלה עליה של עשרות אחוזים בתביעות של לקוחות נגד הבנקים. אם בעבר נהוג היה לקבל את התדפיסים מהבנק כמובנים מאליהם, הרי שבשנים האחרונות המודעות לאפשרות שהבנק טועה גוברת.

* 85% מהפניות בבקשה לביצוע בדיקת חשבון בנק הינן פניות יזומות על ידי לקוחות החשים כי הבנק מפר הסכמים עליהם התחייב במעמד פתיחת החשבון, לגבי גביית ריבית נמוכה על המינוס והטבות נוספות. "הטבות אלו שוות כסף אותו מפסיד בסופו של דבר הלקוח. אסור לקבל זאת כמובן מאליו וחשוב לעמוד על שלכם מול הבנק", טוען אברון.

*עם זאת, למרות הגידול בתביעות נגד הבנקים, ב- 90% מהמקרים, הליקויים בחשבונות מתגלים דווקא לאחר שהבנק פועל נגד הלקוח. הכוונה ללקוחות שנקלעו למצוקה לאחר שהבנק פתח נגדם בהליך משפטי והם פונים לחברות המתמחות ומבקשים בדיקת בנק באמצעות בדיקת החשבון והכנת חוות דעת מומחה אשר תסייע בידם לצמצם את חובותיהם לבנק. ישנם גם מקרים בהם הלקוח מבקש את בדיקת החשבון לאחר שהבנק פנה לאפיק של מימוש נכסים כנגדו ופותח נגדו תיק בהוצאה לפועל.

* רוב המקרים מסתיימים בפשרה בה הבנק "מוחק" חלק מחובו של הלקוח. כאשר מדובר בחוב גדול של כמה מיליוני שקלים,באופן טבעי המחיקות משמעותיות יותר. בעידודם של בתי המשפט, שנת 2009 מתאפיינת בהמשך המגמה, לפיה הבנקים פותרים סכסוכים כספיים עם לקוחותיהם בהסכמי פשרה המקבלים תוקף של פסק דין ובהם מוותרים הבנקים על נתח גדול מיתרת החוב הנתבעת ומאפשרים ללקוחות לשלם את החלק הנותר בתשלומים ולאורך זמן.

כך לדוגמא, בשנת 2005 הגיש בנק הפועלים תביעה על סך של 7.5 מיליון שקל, נגד חברה, מנהליה והערבים לחובותיה, בגין יתרות חוב שנצטברו בחשבונותיהם. החוב תפח, עד שבדצמבר 2008 הגיע על פי ספרי הבנק לסכום של למעלה מ-12 מיליון שקל.

בסופו של דבר, בעקבות ביקורת וחוות דעת שהוגשה על ידי מ.א בקרה וניהול, הגיעו הצדדים בינואר 2009 להסכם פשרה לפיו,במקום יתרת החוב בספרי הבנק, ישלמו הנתבעים סכום של 1.9 מיליון שקל-שהם כ-40% מסכום החוב המקורי ורק כ- 15% מהסכום המצטבר.

בפברואר 2009 הושגה פשרה בה מחק בנק איגוד ללקוח אשר ביצע בדיקת חשבון בנק 93% מיתרת חוב בהוצל"פ בשווי של כ- 6 מיליון שקל.  

בהסכם פשרה שקיבל ביוני 2009 תוקף של פס"ד, מחק הבנק 50% מיתרת חוב נתבעת. הסכום עליו ויתר הבנק עומד על כ- 800 א' שקלים, מתוך יתרת החוב אשר שוויה ביום הפשרה עמד על כ- 1,6 מליון שקלים.

כתוצאה מפס"ד שנתקבל בחודש אוקטובר 2009, הופחת סכום של כ- 1.25 מליון שקל (75%) מחובו של לקוח לבנק המזרחי.   

מי שמחפש סיפורים פיקנטיים יותר, יוכל ליהנות מהסיפור הבא: מנהל עסק גדול פנה לדוד אברון מנכ"ל מ.א. בקרה וניהול בע"מ לצורך ביצוע ביקורת בחשבונותיו בבנק. בביקורת נתגלו ליקויים בהתנהלות הבנק מול בעל העסק, אולם הבנק סירב להכיר בהם. בסופו של דבר, בעל העסק הגיש תביעה משפטית שזיכתה אותו בסכום של מיליון ו-300 אלף שקל. הבנק התמהמה בתשלום גם לאחר פסק הדין ובעקבות כך נפתח תיק כנגד הבנק בהוצאה לפועל. "ספק אם אותו לקוח היה מגלה את זכאותו אילולא פנה לביצוע ביקורת בחשבונות הבנק שלו", מעלה אברון נקודה למחשבה.

 

על מנת להקל על בדיקת חשבונות הבנק ביעילות ובמהירות, ממליץ דוד אברון מנכ"ל חברת מ.א. בקרהוניהול לנקוט באמצעים הבאים:

א. יש לשמור על דפי הבנק הרציפים של חשבונות העו"ש/חח"ד.

ב. יש לבקש מפקיד הבנק אסמכתאות על ביצוע פעולות שלא באמצעות שיקים.

ג. יש לדאוג לקבלת אישורי סוף שנה המופקים ע"י המחשב המרכזי של הבנק, בהם מרוכזות היתרות של הלקוח בסניף, הן בחובה והן זכות, בחשבונות העו"ש / חח"ד, בהלוואות, בפיקדונות, ובתוכניות חיסכון.

3. יש לבצע השוואות בין הפעולות המופיעות בדפי הבנק של חשבון העו"ש, לבין היתרות המופיעות באישורי סוף שנה.

4. לצורך ניהול מעקב על מצב התחייבויות ונכסים של הלקוח, יש להסתמך על דו"ח יתרות מעודכן המופק ע"י המחשב המרכזי, בנוסף על מסמכי שיערוך הנשלפים ממסוף הסניף.

5. אין לאשר לבנק העברת תוכניות חיסכון אשר הגיעו לפדיון לתוכניות המשך, ללא בדיקת התשואה בתוכניות חיסכון חדשות,המוצעות ע"י הבנק באותו היום. הניסיון מלמד, כי במקרים רבים, התשואה בתוכנית ההמשך, נמוכה מהתשואה בתוכנית המקור, ואף נמוכה מהתשואה בתוכניות אחרות המוצעות ע"י הבנק באותו היום.

6. יש לבדוק את התשואה בפיקדונות לטווח קצר. הניסיון מלמד כי בתקופה האחרונה, ועקב גובה העמלות אותן גובה הבנק, פיקדונות כאלה עשויים לזכות לתשואה אמיתית שלילית.

7. יש לעקוב אחרי פעולות בחובה, המופיעות בדפי הבנק של חשבון העו"ש/חח"ד תחת הכותרות "העברה" "יומן" "החזר הלוואה" ולוודא, שאכן החיובים תואמים פעולות שהלקוח ביצע ו/או התחייב עליהן.

8. יש לוודא שנכסים פיננסיים שהיו ללקוח בסניף כני"ע, חסכונות ופיקדונות, אשר אינם מופיעים באישורי סוף שנה שהתקבלו מהבנק, אכן זוכו חשבון, ביום מכירתם או פדיונם.

9. מיד עם גילוי של פעולות חריגות בחשבון, יש לדווח על כך למנהל הסניף ולוודא את תיקונן לאלתר, כולל קבלת פיצוי בגין נזקים שנגרמו עקב הפעולות החריגות, לרבות תשלומים של ריביות יתר.

להלן לינק לאתר מ.א. בקרה וניהול ובו פרסומי פסקי דין בתביעות בין בנקים לבין לקוחות החברה: