בניגוד לחוק: דיסקונט דורש ממבקשי משכנתא לפתוח חשבון עו"ש

בנק דיסקונט, בניהולו של ראובן שפיגל ובראשות יוסי בכר, החל לפני כשלושה שבועות להתנות מתן הצעת משכנתא בפתיחת חשבון עו"ש בדיסקונט. ללקוחות שפנו לבנק בבקשה לקבלת הצעה נמסר כי הצעות מחיר למשכנתאות ניתנות רק לבעלי חשבון בבנק.

ציטוטים מכתבה שפורסמה ב themarker  בתאריך 8/5/2013 ע"י סיון איזסקו

לכתבה

http://www.themarker.com/markets/1.2014568

חשד: עובדת בנק דיסקונט מעלה בחשבון לקוח ב-200 אלף שקל

העובדת החשודה הושעתה מתפקידה ■ הבנק התנצל בפני הלקוח וזיכה את חשבונו בסכום המשיכות כולל ריבית והצמדה
מעילה בהיקף של 200 אלף שקל נחשפה בסניף אילת של בנק דיסקונט. עובדת הבנק החשודה במעורבות הושעתה מתפקידה. בבנק בודקים את המקרה והאם יש אירועים נוספים. בנוסף הגיש הבנק תלונה למשטרה.
החשד הוא כי עובדת הסניף משכה כספים מחשבונו של אחד הלקוחות. החשד התעורר בעקבות תלונת הלקוח, ובוצע טיפול מיידי של הביקורת הפנימית.
הבדיקה העלתה כי על-פי החשד, העובדת משכה כספים מחשבון הלקוח בסכומים קטנים ובפרקי זמן בין משיכה למשיכה. בשלב זה העובדת אינה מורשית לחזור לעבודתה בסניף.
בנק דיסקונט התנצל בפני הלקוח וזיכה את חשבונו בסכום המשיכות כולל ריבית והצמדה
ציטוטים מתוך כתבה מאת עירן פאר שפורסמה בתאריך 25/1/11 ב
www.globes.co.il
לכתבה
http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000618044

עונש מקל לעורך דין חיצוני של בנק דיסקונט שמעל ב-160 אלף שקל – חצי שנה על תנאי

07:03 | 11.8.2010 מאת עמית בן-ארויה

>> עונש קל של חצי שנת מאסר על תנאי למשך תקופת תנאי של שלוש שנים, וכן קנס של 10,000 שקל, נגזר בחודש שעבר על עו"ד עמי רוזנברג, שקיבל בתחבולה 160 אלף שקל מלקוחות בנק דיסקונט. בנוסף יפצה רוזנברג שישה לקוחות שנפגעו בסכום של 88 אלף שקל. הסיבה העיקרית לענישה המקילה היא הזמן שחלף מעת ביצוע העבירות. "הגשת כתב אישום חמש שנים לאחר ביצוע העבירה מקהה במידה מסוימת מעוקצה של העבירה", פסקה שופטת בית משפט השלום בתל אביב, הדסה נאור.
רוזנברג, 66, היה עורך דין חיצוני של בנק דיסקונט במשך 30 שנה ועסק בגביית חובות של חייבים. את משרדו בפתח תקווה ניהל אחיו, משה רוזנברג. לפי ההסכם של רוזנברג עם הבנק, הוא אמור היה להעביר את כל הכספים שהצליח להשיג מהלקוחות לבנק, וזה היה אמור לשלם לו שכר טרחה כאחוזים מתוך הגבייה.
האשמה המרכזית נגעה לנטילת כספים של כמה חייבים, שלא ידעו כי הבנק הכיר בחובותיהם כאבודים. רוזנברג הודה כי הותיר בידיו כספי חייבים, לא העבירם לבנק ולעתים אף המשיך בהליכי גבייה בהוצאה לפועל אף שעניינם של החייבים הוסדר מול הבנק. גם את הכספים שנפסקו כהוצאות שכר טרחה בהליכים הותיר בידיו במקום להעביר לבנק. הסכסוך האזרחי בין רוזנברג לבנק הסתיים באופן שרוזנברג, שתבע שכר טרחה בסך מיליוני שקלים מהבנק, נדרש לבסוף לשלם לו קרוב ל-3 מיליון שקל.
כתב האישום המקורי ממארס 2009 פרש עבירות גניבה וקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, בהיקף של מאות אלפי שקלים ובנוגע ל-34 מקרים. ואולם, במשפט התברר כי המשטרה לא חקרה את רוב החייבים, ולכן בהסדר טיעון צומצמו האישומים באורח ניכר. רוזנברג הודה בהסדר טיעון בעשר עבירות של קבלת דבר בתחבולה.
בשונה מהפרקליטות, השופטת קבעה כי הנפגע העיקרי בתיק הוא הבנק ולא החייבים. "את עיקר הבעיה והחומרה אני רואה בכך שהנאשמים לא דאגו שכספים אלה יועברו לבנק", פסקה. עם זאת, כנראה בשל סיום ההליכים בין הבנק לנאשם, החליטה השופטת שלא להורות על פיצוי לבנק. ועדת האתיקה במחוז תל אביב בראשות עו"ד אפי נוה דורשת להשעות את רוזנברג מהמקצוע לעשר שנים. בבקשה להטלת העונש נכתב כי "בעבירות יש קלון רב וחומרה מופלגת". פרקליטות תל אביב יוצגה על ידי עו"ד ליטל קורן.את תגובת באי כוחו של רוזנברג, עורכי הדין גיורא אדרת ונגה ממן, לא ניתן היה להשיג.
ממשרד המשפטים נמסר: "הסדר הטיעון נחתם לאור ההסדר הכספי בין הבנק לנאשם לשביעות רצון הבנק, העובדה שהנאשם פיצה את כל מי שנגרם לו נזק כספי מוכח והעובדה שמדובר באירועים שהתרחשו לפני שנים, יחד עם גילו של הנאשם והעדר כל עבר פלילי".
מבנק דיסקונט נמסר בתגובה כי "הבנק אינו צד להליך הפלילי, אך עם זאת התקיים הליך אזרחי שהסתיים לשביעות רצון הבנק". הבנק סירב להתייחס לעניין העונש. (ת"פ 2737-09, בד"מ (175/10)

ציטוטים מכתבה שפורסמה ב
http://www.themarker.com

לכתבה
http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=skira20100811_1183983

בנק דיסקונט – המערכות בדיסקונט השתבשו – העמלה על הלקוח

לקוח של בנק דיסקונט ניסה להפקיד צ'ק ביום שישי אבל כשל בגלל שיבוש שחל במערכות המחשוב ואתר האינטרנט של הבנק. עכשיו הוא צריך לשלם עמלת חריגה ממסגרת אשראי ולדבריו, זו לא פעם ראשונה
ר', לקוח בנק דיסקונט, קיבל ב-1 באוקטובר צ'ק ולמחרת, ב-12:30, שם פעמיו לסניף הבנק ברחוב יהודה הלוי בתל-אביב להפקיד אותו כדי למנוע חריגה בחשבונו. לר' יש מסגרת אשראי של 22 אלף שקל ואם לא יפקיד את ההמחאה, יחרוג ממנה בכ-1,000 שקל, ועל כך הבנק יקנוס אותו בעמלת חריגה של 68 שקל.
ר' ביקש להפקיד את הצ'ק במכונת ה"לוויין" מכונה אוטומטית שמיועדת לביצוע שירותים בנקאיים שונים, ובהם גם הפקדת צ'קים. הוא מעדיף את צורת ההפקדה הזאת על עמידה ממושכת בתור, ובכלל, כיוון ש-2 באוקטובר נפל על יום שישי, הסניף כבר היה סגור. אבל ר' גילה שמערכות המחשב של הבנק השתבשו, ושלא באשמתו, הוא שוב עומד לשלם עמלת חריגה.
שום מכונה לא עבדה, וכך גם אתר האינטרנט
"ביום שישי, 12:30, ניסיתי להפקיד צ'ק, בדיסקונט שוב ללא הצלחה" אמר ר' ל-ynet. "אני אומר שוב, מפני שזו לא פעם ראשונה שמערכות המחשוב לא עובדות ואי אפשר להפקיד צ'קים. באופן קבוע, ישנה מכונה אחת מקולקלת שם. הלכתי לסניף ביהודה הלוי והמכונה לא עבדה. גם בסניף ממול שום דבר לא עבד. אי אפשר למשוך מזומנים אי אפשר לברר יתרה. כמה אנשים שבאו להפקיד בסניף הזה אמרו שהגיעו מסניפים אחרים של דיסקונט וגם שם כלום לא עובד.
"אני צריך להפקיד את הצ'ק כי אם לא אפקיד אותו, אחרוג ממסגרת האשראי שלי באלף שקל, והסתובבתי ממכונה למכונה בשיא העצבים ובשיא הלחץ. אני לא מפקיד צ'קים במעטפה כי כבר כמה פעמים נעלמו לי צ'קים, ומדובר בסכום גדול. חזרתי הביתה וניסיתי לבצע פעולות באמצעות אתר האינטרנט, אבל גם הוא לא עבד. בסביבות 16:00 התייאשתי.
"לצערי, על חריגה של אלף שקל מהמסגרת, הם כמובן גובים ממני אוטומטית עמלת חריגה של 68 שקל. לא משנה שאני לקוח ותיק, לא משנה כמה כסף יש לי בחשבון אני מקבל קנס אוטומטית. והכל יכל היה להימנע אם יכולתי להפקיד את הצ'ק, ולולא מערכות המחשוב שלהם כל הזמן נופלות.

ציטוטים מכתבה מאת: מירב קריסטל שפורסמה בתאריך 04/10/09 ב
www.ynet.co.il/
לכתבה
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3785132,00.html

ריבית החובה בבנקים עדין יקרה אף על פי ששיעור ריבית הפריים הצטמצם ברבעון האחרון ב- 50%

מאת : דוד אברון *

ארבע פעמים לאורך הרבעון הראשון של שנת 2009, הקטין נגיד בנק ישראל את הריבית, ובכך הצטמצם במחצית שעורו השנתי של הפריים, מ- 4% בתאריך 31/12/08, ל- 2% בתאריך 31/03/09.

יחד עם זאת, לקוחות הבנקים השונים לא נהנים ממלוא הורדות הריבית של הנגיד. זאת, עקב הגדלת שעורי תוספת הסיכון בשעורים חדים, כפי שעשו בחודשים האחרונים חלק מהבנקים

בבנק הפועלים משלמים כיום לקוחות בעלי חשבונות חח"ד עסקי ריבית חובה של 7% לשנה במדרג הראשון, 9.5% לשנה במדרג שני (מסג' חח"ד עיסקי מדורג) ובגין חריגה ממסגרות האשראי משלמים אותם לקוחות, ריבית בשיעור שנתי של 13.6%.חובות בפיגור מחויבים בבנק הפועלים לפי 13.6% לשנה

בנק לאומי הגדיל בתאריך 13/02/09 את שעור תוספת הסיכון ב- 1.4% וריבית החובה לחשבונות מסוג חח"ד עסקי/מסחרי עומדת על 7.1% לשנה מדרג ראשון ו – 9.1% שניה לשנה במדרג השני. בגין יתרות חריגה משלמים כיום בבל"ל ריבית בשעור של 11.6% לשנה.

חובות מסחריים בפיגור מחויבים בבנק לאומי לפי 11.6% לשנה וחובות פרטיים בפיגור מחויבים לפי 15.4% לשנה

בבנק הבינלאומי הראשון, חובות בפיגור מחויבים בהוצאה לפועל לפי 17.25% לשנה.

בבנק מזרחי טפחות, משלמים לקוחות עסקיים כיום 8.7% לשנה עבור מדרגת הריבית הראשונה, 9.75% לשנה עבור מדרגת הריבית השנייה ו- 10.65% עבור מדרגת הריבית השלישית.חובות עסקיים בהוצל"פ מחויבים בבנק מזרחי לפי 12.65% לשנה וחובות פרטיים הוצל"פ מחויבים לפי 15.05% לשנה

בבנק דיסקונט לישראל, משלמים לקוחות עסקיים כיום 8% לשנה עבור קו האשראי הראשון,10.75% לשנה עבור קו האשראי השני. חובות בפיגור מחויבים בדיסקונט לפי 16.25% לשנה.

בבנק אגוד, משלמים לקוחות עסקיים כיום % 11.9 במדרגת ריבית הראשונה ו – 13.4% במדרגת ריבית שנייה. חובות בפיגור מחויבים בבנק אגוד לפי 20.4% לשנה.

בבנק מרכנתיל דיסקונט, חובות בפיגור בהוצאה לפועל מחויבים לפי 21.75% לשנה

להלן שיעורי הריבית בהוצאה לפועל נכון לתאריך 30/03/09

 

פועלים

לאומי

דיסקונט

מזרחי

בינלאומי

מרכנתיל

איגוד

13.6

15.4

16.25

15.05

17.25

21.75

20.4

 

 

הכותב – דוד אברון מנכ"ל מ.א. בקרה וניהול בע"מ, המתמחה זה 22 שנים המתמחה ב חישוב ריבית , בניתוח ושיחזור של חשבונות בנק ובהכנת חוות דעת מומחה לצרכים משפטיים, לרבות מתן עדות מומחה.

 

 

 

בדיקת בנק סייעה לדחות בהסכמה תביעת בנק דיסקונט בסך 2 מיליון שקל נגד ערבה לחובותיה של חברה

מסתבר שמחיקות חוב אינן נחלתן הבלעדית של טייקונים ותאגידים. החלטה שנתקבלה בבית המשפט לאחרונה מגלה, כי בנק דיסקונט הסכים כי תביעתו נגד ערבה לחובות חברה תידחה.

ביוני 2006 הגיש בנק דיסקונט בבית משפט השלום בתל אביב, תביעה ע"ס של 2 מליון ₪ לצורכי אגרה, נגד חברה ונגד הערבים לחובותיה. זאת, בגין יתרות חובות בסכום כולל של 3,091,325 ₪, שהצטברו בחשבונות החברה.

הנתבעים הגישו באמצעות עו"ד משה זלצר בקשת רשות להתגונן, אליה צרפו את חוות דעתו של דוד אברון מנכ"ל מ.א. בקרה וניהול בע"מ המתמחה ב חישוב ריבית ובדיקות בנקים , אשר בדק את התנהלות חשבונות הנתבעים.

כאמור, לאחרונה נדחתה בהסכמת הבנק התביעה נגד הערבה לחובות החברה.

אברון ציין בתגובה כי "לא מדובר במקרה ראשון בו מתבצעת מחיקת חוב לערב לחשבון עסקי. בעקבות המשבר הכלכלי, בתקופה האחרונה, אנו, במ.א בקרה וניהול, עדים למספר גובר והולך של פניות מצד לקוחות גדולים ובינוניים הפונים אלינו בעקבות טענות כנגד התנהלות הבנק. הטענות בדרך כלל מתייחסות לטעויות בחשבון, אך גם לאי כיבוד התחייבויות של הבנק כגון גביית ריבית גבוהה מן הריבית עליה סוכם במעמד פתיחת החשבון".
אברון מציין כי "המקרה הנוכחי מעיד שניתן למזער חובות בהיקפים ניכרים בעזרת עמידה עיקשת מול הבנק".

בדרך כלל מתקשרות המחיקות לחובות של חברות ענק, תאגידים קיבוצים וכדומה. עבור העסקים הבינוניים הבנקים לא ממש מנהיגים מדיניות של מחיקה, מכיוון שעבורם החובות והמנופים קטנים יותר, והפעילות סולידית. לכן הבנק מעריך כי גביה של כמה מאות אלפי שקלים או מיליוני שקלים תהיה קלה יותר מגביה של עשרות מיליוני שקלים. התוצאה היא שכאשר עסק בינוני מגיע למצב של חוב, הבנק דורש מיידית את החזר החוב ומקשיח את תנאיו, כך שבמידה רבה הבנק הוא שמונע ממנו את הצמיחה.

"התקופה הנוכחית לא ממש מקלה עם העסקים הבינוניים, ורבים מהם מגיעים למצב בו הם צריכים אשראי נוסף, ומכיוון שהבנק מעלה במקביל את תוספת הסיכון לעסקים, במקרים רבים אלו נאלצים להיסגר- כך שמדובר במעין כדור שלג", אומר דוד אברון, מנכ"ל מ.א בקרה וניהול, "כמות הפניות של עסקים למשרדינו גדלה בשיעור ניכר בחודשים האחרונים", מדובר בעסקים הפונים אלינו לאחר שהבנק הקשיח איתם את תנאיו וזה יכול לבוא לידי ביטוי בהקטנת מסגרת האשראי ומנגד, בהגדלת שיעורי הריבית וביטול הטבות שהיו נהוגות בחשבונותיהם. נציין כי ביטול ההטבות בתקופה האחרונה אינו מאפיין של לקוחות בודדים. מגזרים שלמים הנמצאים לדעת הבנקים בסיכון, ובהם גם ענף היהלומים, איבדו את הטבות הריבית והעמלות בחשבונותיהם. "לעיתים זה אף קורה בניגוד להתחייבויות שהובטחו מראש על ידי הבנק בעת פתיחת החשבון", אומר אברון.
"נהוג לומר כי בסוף כל משבר מגלים שרק החזקים שרדו" אומר אברון, "לדעתי, אחת הסיבות שהקטנים אינם שורדים משברים, נובעת בעיקר מהתנהלות הבנק כלפיהם בעת משבר".

נדחתה תביעה של בנק דיסקונט נגד "מעריב" בסך 3.4 מיליון שקל

בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה תביעה בסך 3.4 מיליון שקל שהגיש בנק דיסקונט נגד הוצאת מעריב ורוני קליינפלד, מנכ"ל העיתון, וחייב את הבנק ב-30 אלף שקל הוצאות לטובת "מעריב".
……
השופטת ענת ברון מבית המשפט המחוזי בתל אביב קבעה כי לא נמצאה התחייבות מפורשת מצד "מעריב" לפירעון חובותיה של פיל זהב. "הדרך המקובלת להבטיח את ערבותה של חברה אחת לחיוביה של חברה אחרת במהלך העסקים הרגיל בבנק היא על ידי כתב ערבות – שאין מחלוקת שלא נחתם על ידי 'מעריב'", קבעה. השופטת מוסיפה כי "'מעריב' היא בעלת אופי ציבורי, והתחייבות מצדה לפרוע חובות של פיל זהב לא נעשית על ידי מנכ"ל החברה לבדו, אלא דרוש הליך מסודר של קבלת החלטות ואישור מדירקטוריון החברה", ולפיכך הסתמכותו של הבנק על אמירות של קליינפלד, בסגנון של "יהיה בסדר", אינה ראויה ואינה סבירה. (א 2047/03

ציטוטים מכתבה שפורסמה ב www.themarker.com מאת הילה רז 15/12/08

לכתבה המלאה :
http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=skira20081215_1046591