יו"ר בנק הפועלים לשעבר דני דנקנר נשלח לשנת מאסר

דני דנקנר הולך לכלא: יו"ר בנק הפועלים לשעבר נשלח לשנת מאסר

‎‎דני דנקנר הורשע בהפרת אמונים בתאגיד, פגיעה בניהול התקין של תאגיד בנקאי וקבלת דבר בתחבולה. ישלם גם קנס של מיליון שקל .

 השופט: "דנקנר פעל כאילו הוא מנהל גוף פרטי ולא גוף ציבורי; הפרת האמונים שלו זועקת לשמיים"

ציטוטים מכתבה שפורסמה בגלובס בתאריך 19/12/2013 ע"י חן מענת ועירית אבישר

לכתבה

http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000902704

בנק הפועלים – קריסת מערכות המחשב המרכזיות בבנק לפני כשנתיים – בימים האחרונים הגיע לסיומו הליך התביעה הייצוגית

כמעט ללא כל הד תקשורתי, הגיע בימים האחרונים לסיומו הליך תביעה ייצוגית, שהוגשה בעניין קריסת מערכות המחשב המרכזיות בבנק הפועלים לפני כשנתיים. בעקבות אותו אירוע חריג, הגישו מספר לקוחות של הבנק תביעה. זאת סוכמה כעת בהסכם פשרה, שאושר בידיו של שופט בית המשפט המחוזי בירושלים, יצחק ענבר

ציטוטים מתוך כתבה מאת יונתן קורפל שפורסמה בתאריך 11/11/10 ב
www.pc.co.il

לכתבה
http://www.pc.co.il/?p=45347

בנק הפועלים מוסיף עמלות ללקוחות העסקיים גדולים – עובדי בנק הפועלים קבלו הודעת אי מייל לקראת החגים שבה התבשרו על הקלת התנאים לקבלת הבונוס השנתי

בנק הפועלים מוסיף עמלות ללקוחות העסקיים גדולים

06:48 | 23.8.2010 מאת אתי אפללו

בנק הפועלים יכניס שינויים בעמלות שהוא גובה מהלקוחות העסקיים הגדולים החל מראשית אוקטובר: חלק גדול מהעמלות ללקוחות אלה יעלה, וכן יונהגו שלוש עמלות חדשות; במקביל, כמה מהעמלות יופחתו. הסיבה להחלטה – ירידה במרווחי האשראי ללקוחות הגדולים, המתרחשת עקב התחרות עזה בין הפועלים ללאומי על לקוחות אלה.
בין העמלות שיעלה בנק הפועלים: דמי הניהול הקבועים מ-56 שקל לחודש ל-62 שקל בחודש; רישום פעולה בחשבון מ-1.28 שקל ל-1.43 שקל לפעולה; הפקדת צ'ק דחוי מ-11 שקל להפקדה ל-12 שקל להפקדה; ועמלת הקצאת אשראי מ-1.75% לשנה ל-2.05% לשנה.
בנוסף יבצע הפועלים שינוי בתמחור דמי עריכת המסמכים על עסקות אשראי. אלה יהפכו מעמלות קבועות לעמלות הנגזרות כאחוז מהיקף האשראי על פי מדרגות אשראי שונות. הפועלים יוסיף שלוש עמלות חדשות: דמי ניהול קבועים בחשבון מט"ח בסך 12.5 דולר, דמי רישום בגין פעילות במט"ח בסך 0.35 דולר ודמי טיפול בהלוואות און-קול בשיעור 0.04% מההלוואה. לעומת זאת הוזלו כמה עמלות – בהן עמלה על מכירת צ'ק בנקאי מ-13.7 שקל ל-13 שקל, שאילתה מודפסת במסוף הפקיד מ-3.25 שקל ל-2.3 שקל, משלוח פקס לחו"ל מ-24.5 שקל ל-10 שקלים והעברת כספים לחשבון בבנק אחר מ-65 שקל ל-55 שקל.
קל יותר לקבל בונוס
עובדי בנק הפועלים קבלו בסוף השבוע שעבר הודעת אי מייל לקראת החגים שבה התבשרו על הקלת התנאים לקבלת הבונוס השנתי. על המייל חתומים יו"ר הוועד, שרלי אמזלג, ומנהלת חטיבת משאבי אנוש, אפרת יעבץ. במייל נכתב כי הדירקטוריון החליט להוריד את שיעור התשואה המינימלי המזכה את העובדים בבונוס ל-7.5% במקום 8.5%, וכן להעלות את שיעור הבונוס במדרגות התשואה על ההון כך שהתגמול לעובד גדל בכל אחת מהמדרגות

ציטוטים מכתבה שפורסמה ב
www.themarker.com

לכתבה
http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=skira20100823_1185838&log=true

בנק הפועלים צריך להחזיר לקופת הפירוק של ח.ג תעשיות טקסטיל 10 מיליון שקל כך קבע הבודק שמונה על ידי בית המשפט

התיק עומד להיסגר, למרות שהבודק קבע: "הפועלים חייב לקופת הפירוק 10 מיליון שקל"

השופטת ורדה אלשיך מינתה בודק שקבע לפני שלוש שנים וחצי כי בנק הפועלים צריך להחזיר לקופת הפירוק של ח.ג תעשיות טקסטיל 10 מיליון שקל. מאז לא נעשה דבר ובדיון מחר עלול התיק להיסגר. בנק הפועלים: מימשנו את העירבון שהגיע לנו

מאת : ענת רואה 02.09.10, 09:34

"בנק הפועלים גבה מהמדינה כ־10 מיליון שקל מיותרים שאותם העניקה המדינה כערבות לחברה הנמצאת בפירוק – וחייב להחזיר את הכסף", כך עולה מדו"ח שהוגש לפני יותר משלוש שנים לבית המשפט המחוזי בתל אביב בעניין חברת ח.ג תעשיות טקסטיל הנמצאת בפירוק.

הדו"ח שכתב הבודק חיים כהן, לבקשת השופטת ורדה אלשיך, קבע למעשה כי הבנק "ניפח" באופן מלאכותי את החוב של החברה כלפיו, וחילט מהמדינה – באופן מופרז – ערבויות שהעניקה לחברה, במסגרת החוק לעידוד השקעות הון. כהן אף קבע במסגרתו כי על הבנק להחזיר את הכסף לאלתר לקופת הפירוק של החברה.

בינתיים מינתה השופטת אלשיך שני מפרקים לחקור את הפרשה, לאחר שקבעה כי קיים אינטרס ציבורי לחקירה מעמיקה. ואולם, כעת עומד התיק בפני סגירה – בלי שהעובדות העולות ממנו נבדקו לעומק – לאחר שבימים האחרונים הודיעו עו"ד אורי דניאל, המפרק שמינה בית המשפט לפני כשנתיים, ועו"ד רונלד הירשזון, נציג כונס הנכסים הרשמי (הכנ"ר), כי לדעתם יש להפסיק את הטיפול בפרשה.

עו"ד דניאל טוען כי אף אם יידרש בנק הפועלים להחזיר מיליוני שקלים, הרי שהסכום יועבר למדינה – ולא לקופת הפירוק לטובת הנושים – ולכן הפרשה אינה נוגעת לו כמפרק. מנגד, טוענת עו"ד מיטל יצחקי, המייצגת את רו"ח עוזי גולדשטיין – לשעבר בעל מניות בחברה – כי טעם זה אינו יכול להצדיק את סגירת תיק הפירוק, היות שהמדינה הנה נושה לכל דבר ותפקידו של המפרק הוא לגבות את הכסף לטובת הנושים. תשובתו של דניאל: "המדינה כלל לא הגישה תביעת חוב ולכן אינה נושה".

יש לציין, כי גם הכנ"ר העלה בעבר טענה דומה לזו שמעלה כעת המפרק דניאל, אולם זו נדחתה על ידי אלשיך שקבעה כי לפרשה קיים היבט ציבורי משמעותי המצדיק את חקירתה.

"מיזם רווחי"

ח.ג תעשיות טקסטיל הוקמה על ידי עוזי גולדשטיין ושלושה שותפים נוספים בתחילת שנות התשעים כחברת טקסטיל. החברה החזיקה מפעל בנצרת שהעסיק כמאה עובדים, ולטענת גולדשטיין הייתה רווחית ואף עמדה לגייס הון בבורסה. גולדשטיין, שנלחם כיום על כך שתיערך חקירה מקיפה לחברה, נשאר בה עד קרוב למועד קריסתה, באמצע שנות התשעים. כיום הוא אינו מחזיק במניות החברה: בסמוך לקריסה נדרש גולדשטיין להעביר את מניותיו לבנק, לאחר שערבויות אישיות שהעניק חולטו על ידיו.

לטענת גולדשטיין, כמה שנים לאחר הקריסה, הוא גילה שהבנק קיבל מהמדינה ערבויות בסך כ־22 מיליון שקל. כמו כן, לטענתו, נעלמו מקופת החברה כ־5 מיליון שקל נוספים.

לטענת גולדשטיין, חוק עידוד השקעות הון יצר לכאורה תמריץ לבנקים לגרום לקריסתן של חברות, כדי שיוכלו לפדות את ערבויות המדינה. הוא טוען כי בנק הפועלים ניסה לסלקו מהחברה ומסתמך על חקירה שנערכה לשותפו לשעבר סמי חננאל במשרדי הכנ"ר בשנת 2004. באותה חקירה אישר חננאל כי קיבל את המניות של גולדשטיין ואחיו בחברה ללא תמורה: "קיבלנו את המניות בלחץ של בנק הפועלים. אינני זוכר ששילמתי תמורת המניות דבר מה".

מתוך המסמכים שהוגשו לבית המשפט עולה כי עם קריסת החברה – באמצע שנת 1996 – מינתה השופטת ורדה אלשיך את עו"ד סולי ואנו למפרק, לבקשת בנק הפועלים והרשות לעידוד השקעות הון. עשר שנים לאחר מכן, בחודש נובמבר 2006, החליטה אלשיך למנות את רו"ח כהן ל"בודק חיצוני ניטראלי". אלשיך קבעה שתפקידו של כהן יהיה לבצע "בדיקה מעמיקה על פעולות שביצע הבנק בחשבונות החברה לפני ואחרי מתן צו הפירוק".

"בדו"ח נפלו טעויות"

רו"ח כהן הגיש את הדו"ח שלו בפברואר 2007 וקבע כי לפי תחשיביו, על הבנק לזכות את חשבון החברה בסכום של לפחות 10 מיליון שקל, וייתכן שאף בסכום גבוה יותר. מאז הגשת הדו"ח ועד היום לא קרה הרבה: המפרק ואנו יישר קו עם הבנק ותקף את חוות הדעת של כהן בנימוק שנפלו בה "טעויות". בהמשך הוגשה לבית המשפט חוות דעת נגדית, הפעם של רו"ח אברהם קיהן, שקבע כי דווקא החברה היא זו שחייבת לבנק כ־10 מיליון שקל.

כונס הנכסים הרשמי תקף את חוות הדעת השנייה, של קיהן, ואמר כי התבססה על מסמכים שכלל לא הועברו לידי המחבר, כפי שנכתב בדו"ח עצמו. הכנ"ר ביקש לשקול למנות בעל תפקיד חדש לבדיקת הפרשה לעומק.

בספטמבר 2008, כשנה וחצי לאחר שהוגש דו"ח הבודק, התקיים דיון בפני השופטת אלשיך, שבמסגרתו ביקשו עובדי החברה וגולדשטיין למנות את עו"ד אורי דניאל לתפקיד מפרק החברה, במקומו של ואנו. בהחלטה שניתנה חודש לאחר מכן החליטה אלשיך למנות את דניאל למפרק למרות התנגדות הכנ"ר, שטען כי "אין לאן למשוך את התיק קדימה". אלשיך כתבה כי לפי חוות דעת הבודק החיצוני "על הבנק להחזיר לחברה סכומים נכבדים בסך מיליוני שקלים", ולכן "קיים אינטרס ציבורי לחקירה ובירור מעמיקים".

אלא שגם עו"ד דניאל לא הצליח לקדם את החקירה. באוגוסט 2009, בתום שנה מאז מונה לתפקיד, הוא ביקש להתפטר ממנו, היות שלטענתו אין לו יותר לאן להתקדם וגולדשטיין מקשה עליו את המלאכה. מחר אמור להתקיים בביהמ"ש דיון בבקשה. לקראת הדיון הגיש גולדשטיין לאלשיך בקשה להורות על העברת כ־5 מיליון שקל שאמורים היו לטענתו להגיע לקופת הפירוק אך מעולם לא הגיעו אליה.

עו"ד אורי דניאל בתגובה: "אני סבור שלכאורה וכעולה מדו"חות הבדיקה שנכתבו בתיק ישנם פגמים בהתנהלות הבנק, אם בכלל ואם מול מרכז ההשקעות. למרות זאת, וגם אם נשיב את המצב לקדמותו, הרי שהכספים שהועברו לפי הנטען ממרכז ההשקעות לבנק שלא כדין לכאורה יוחזרו לנותנם, כלומר למדינה, ולא לקופת הפירוק, כלומר לקופה אין עליהם עילת תביעה. עם זאת, שורת הצדק מחייבת בדיקה מעמיקה של הסוגיה על ידי רשויות המדינה, שהרי מדובר בכספי מדינה בסכום של מיליונים רבים".

בנק הפועלים מסר בתגובה: אנו דוחים כל טענה כאילו הבנק מימש פיקדון של המדינה בסכום גבוה מיתרת החוב שהיתה בפועל בהלוואה שניתנה לח.ג. תעשיות טקסטיל. בעניין זה יודגש, כי ביום 9.9.07 אישרה המדינה, באמצעות החשב הכללי לבנק הפועלים, לחלט את הפיקדון של המדינה נגד החוב של ח.ג. תעשיות טקסטיל שבערבות המדינה. הבנק לא זומן לדיון הקבוע ליום 2.9.10 בקשר לחברה הנ"ל".

ציטוטים מכתבה שפורסמה ב

www.calcalist.co.il
לכתבה
http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3416432,00.html

התביעה שגרמה לפועלים למחוק חוב של מיליונים

בלעדי ל"כלכליסט": התביעה שגרמה לפועלים למחוק חוב של מיליונים

בהסכם פשרה בין בנק הפועלים ללקוח פרטי, הסכים הבנק למחוק חוב של 6.1 מיליון שקל, לאחר שאפילו העו"ד לשעבר של הבנק הצהיר כי לא ידע שבחשבון הלקוח נעשו פעולות בלתי חוקיות

מארק שון 26.08.10, 07:00

בנק הפועליםימחק ללקוח חוב בגובה 6.1 מיליון שקל, תמורת ויתור הלקוח על כל טענה בדבר פעולות לא חוקיות לכאורה שביצע הבנק בידיעת מנהלים בכירים. כך עולה מהסכם פשרה סודי שהגיע לידי "כלכליסט". הסכם הפשרה נחתם בעקבות תביעה שהגיש הלקוח שבה טען כי בנקאי הבנק פעלו בחשבונו ללא הרשאה.

התקשרות הבנק עם הלקוח, איש עסקים מוכר בקהיליה הביטחונית, החלה כשזה פתח חשבון בשנת 1996 והפקיד בו מיליוני דולרים. בסוף שנת 2000 דיווח הבנק לראשונה ללקוח כי בחשבונו הצטבר חוב של 2 מיליון שקל. עורך דינו של הלקוח בזמנו, יוסי חלד, שכנע אותו לחתום על הסכם פשרה בדצמבר 2001 שבמסגרתו נדרש לשלם 150 אלף דולר. כדי לממן את סכום הפשרה מכר הלקוח 2% ממניות שהחזיק בחברת אמפייר און־ליין שבבעלות נעם לניר. לימים, בשנת 2005 הונפקה החברה בבורסה המשנית של לונדון (AIM) לפי שווי של כמיליארד דולר.

"פעל בעידוד בכירי הבנק"

כעבור כמה שנים קרא הלקוח בעיתונות על פרשה אחרת, במסגרתה עלו חשדות לגבי התנהלות בעייתית של מנהל ההשקעות, רונן יעקובוביץ', שטיפל גם בחשבונו שלו. ב־2007 הגיש הלקוח, באמצעות עורך הדין אסף ותומר ברם, בקשה נדירה לנהל משפט אזרחי חוזר, בעקבות גילויים חדשים. "יעקובוביץ' פעל בניגוד לחוק, באישור ובעידוד בכירים בבנק", נכתב בתביעה החדשה. אחת הטענות היתה שהבנק פעל בידיעה בניגוד לחוק, שקובע שתאגיד בנקאי אינו רשאי לעסוק בניהול תיקי השקעות, עבירה שהעונש עליה הוא מאסר של שנתיים.

יעקובוביץ' נתן תצהיר בתגובה, כי "כל ההתנהלות מטעם הבנק היתה מולי ולא מול הלקוח, שלא היה מודע כלל להפסדים (שנבעו מפעילות ני"ע בעיקר בתחום המעו"ף) עד לסוף שנת 2000". לטענת יעקובוביץ', החשבונות נוהלו בידיעתם ובאישורם של חנה פרי־זן, מנהלת מחלקת ני"ע בבנק (כיום משנה למנכ"ל הבנק), ואלי זהב, שהיה מנהל לקוחות ומונה למנהל אגף האשראי ומשכנתאות בחטיבה הקמעונאית.

בתשובה לפניית "כלכליסט" מסר הבנק כי "הלקוח הצהיר בפנינו שטענות שהוא העלה כנגד הבנק אינן אמת". אך למעשה ההצהרה הזאת מופיעה רק בתת־סעיף אחד בהסכם, במסגרתו הלקוח התחייב לא להעלות טענות לגבי מעשים פליליים, וחתם כי "כל טענה שהועלתה בעניין זה אינה אמת".

עורכי הדין של הצדדים אף הם הגישו תצהירים: "אין ספק שלו הייתי מודע לפרטים שנמסרו לי כעת", כותב עו"ד חלד בתצהירו מיולי 2007, "בשום פנים ואופן לא הייתי ממליץ ללקוח להגיע להסכם פשרה שחתם עליו עם הבנק". גם עורך הדין ישי בית און, שייצג את הפועלים, הודה בתצהירו כי "לאחרונה הובא לעיוני תצהירו של יעקובוביץ', והאמור בו לא היה ידוע לי בעת ניהול התיק".

גיא ויסמן תרם

אחד התצהירים לטובת הלקוח הגיע מגיא ויסמן, שהורשע לאחרונה בפרשת המעילה בהראל בית השקעות. מעדויות במהלך משפטו הפלילי הצהיר ויסמן, שהכיר את יעקובוביץ', כי "רונן ניצל את מעמדו בסניף לביצוע פעולות בעשרות חשבונות של לקוחות וללא הרשאתם". ההסכם שנחתם לאחרונה כנראה מהווה סוף פסוק לפרשה. הלקוח, שלא הצליח למלא את חלקו בהסכם הראשון, נשאר עם חובות. בהסכם הפשרה השני הסכימו הצדדים שכל חובותיו יימחקו. מנגד, הלקוח מתחייב לוותר על כל טענה נגד הבנק או כל מי שקשור לבנק, כולל עקיפה של הנחיות בנק ישראל והבורסה, שלא לאפשר לבנק לסחור בשוק המעו"ף, או טענה שגורמים בכירים בבנק ידעו על פעולות פליליות.

בשבוע שעבר, הצדדים הגישו לבימ"ש בקשה בהסכמה לדחות את התביעה.

תגובת בנק הפועלים: "הלקוח ביקש להגיע להסכם שלפיו כנגד תשלום שיישא בו יסתיימו ההליכים שנקט כנגדו הבנק. במסגרת הסדר זה מחק הלקוח את התובענה שאותה הגיש נגד הבנק ובגדרה טען לביטול פסק דין שניתן נגדו, בהסכמתו, עוד בשנת 2001. ברי כי לו סבר הלקוח כי היה ממש בטענותיו – המוכחשות על ידי הבנק ואשר בתי המשפט, במספר הזדמנויות, כבר חוו את דעתם על קלישותן – הוא היה עומד על בירורן בבית המשפט".

עו"ד ברם ממשרד ברם, דחוח ושות' סירב להגיב.

פורסם ב
www.calcalist.co.il

לכתבה

http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3415880,00.html

בנק הפועלים – מעקלים הגיעו לסניף הבנק בגין חוב של 5,000 שקל

האזרח ו' נגד בנק הפועלים

בלעדי: כולם יודעים מה עושה הבנק כשהאזרח הקטן חייב לו כסף – אבל אתמול היה זה תורו של האזרח הקטן להשיב מלחמה. במשך שנתיים סירב בנק הפועלים לשלם לעו"ד מרדכי וחדי חוב של ‭5,000‬ שקל – עד שאתמול הגיע עם מעקלים לסניף והחל לאסוף מסכי מחשב וריהוט. נחשו כמה זמן לקח לבנק לחתום על הצ'ק
אתמול בשעה ‭12:20‬ ננעלו דלתות הסניף המרכזי של בנק פועלים ל‭20-‬ דקות. אין יוצא ואין בא. כל זה, בגלל חוב קטן של ‭5,000‬ שקל. בגלל יהירות או – ככל הנראה – איוולת בירוקרטית. בגלל התעמרותו של גוף גדול בעורך דין אחד שנמאס לו – ושלאחר יותר משנתיים וחצי של גרירת רגליים, ניצח את אחד משני הבנקים הגדולים בישראל.

הסיפור החל בדצמבר ‭,2007‬ אז הטילה ההוצאה לפועל לבקשת עורך הדין מרדכי וחדי ממשרד וחדי-דינס, צו עיקול על כספיו של פלוני, שהופקדו בבנק הפועלים. שנה עברה, בבנק לא השיבו לצו העיקול, בדיון נוסף קבע רשם ההוצאה לפועל כי אין הצדקה להתעלמות הבנק מצו משפטי, ובמאי 2009 חייב אותו להעביר את הכספים מיידית ואף השית עליו הוצאות בגובה ‭3,000‬ שקל + מע"מ.

ציטוטים מכתבה מאת רותם סלע שפורסמה בתאריך 8/4/2010 ב
www.nrg.co.il/
לכתבה
http://www.nrg.co.il/online/16/ART2/090/710.html#after_maavaron

בנק הפועלים שוויץ ופרשת השיווק האגרסיבי של השקעות בקרנות של ברנרד מיידוף

בנק הפועלים שוויץ מבקש למחוק תביעה ייצוגית נגדו

בתביעה על סך 200 מיליון שקל נטען ששיווק באגרסיביות השקעות אצל מאדוף. הבנק: החשבונות נוהלו בלוקסמבורג – ושם אמור העניין להתברר.
בנק הפועלים שוויץ מבקש למחוק על הסף תביעה ייצוגית שהוגשה נגדו בישראל בהקשר של פרשת ברנרד מאדוף. לטענת בנק הפועלים שוויץ בית המשפט בישראל אינו הפורום הנאות להתדיין עמה, אלא הארצות בהם מנוהלים החשבונות – לוקסמבורג, שוויץ או סינגפור.
מדובר בתביעה שהגישו לבית המשפט המחוזי בתל-אביב בדצמבר האחרון יו"ר תעש, אבנר רז, יזם ההיי-טק יואב לורך וד"ר ולנטין ז'טלני. התביעה שהוגשה נגד בנק הפועלים בנק הפועלים שוויץ ופעילים שוקי הון, בטענה שהבנק שיווק באגרסיביות השקעות בקרנות של ברנרד מיידוף. סכום התביעה הוערך בכ-200 מיליון שקל. השלושה טענו באמצעות עורכי הדין רון דרור, יעקב סבו ואופיר מנצ'ל ממשרד אדם, כי הם מצאו עצמם מושקעים – בלא ידיעתם – אצל מאדוף בעקבות שיווק אגרסיבי של הבנק, על שלוחותיו.
ציטוטים מכתבה מאת: מארק שון שפורסמה בתאריך 3/02/2010 ב
www.calcalist.co.il
לכתבה
http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3390706,00.html

פס"ד : בנק הפועלים, אחראי לנזקי התובעים בשיעור של 60%, בגין הנפקת ערבות בנקאית פגומה ואובדן זכייתה של התובעת במכרז בעקבות כך

בימ"ש המחוזי פסק כי הנתבע, בנק הפועלים, אחראי לנזקי התובעים בשיעור של 60%, בגין הנפקת ערבות בנקאית פגומה ואובדן זכייתה של התובעת במכרז בעקבות כך.

הנתבע (להלן: הבנק) הנפיק לתובעים, באמצעות תובע 2, ערבות בנקאית לצורך השתתפות התובעת 1 במכרז. התובע 2 המציא לבנק את נוסח הערבות הנדרש ובפועל הונפקה ערבות בנוסח שכלל בחובו שוני מסוים מדוגמת הערבות הנדרשת. לטענת התובעים, בשל כך, לא זכו במכרז ומכאן תביעתם את הרווחים שהיו צפויים לזכות בהם לו היו זוכים במכרז. הדיון נסב אודות שאלת חבות הבנק לנזקיהם הנטענים של התובעים בשל הנפקת הערבות הבנקאית בנוסח שונה ומה נפקות ידיעת התובעים על כך.

פורסם ב פורסם ב www.nevo.co.il

לפס"ד ולמיני רציו
http://www.nevo.co.il/serve/home/it/UserFrm.asp?type=2&system=1&Spl=True&Prog=DisplayDoc&DocID=634976&cp=5

ריבית החובה בבנקים עדין יקרה אף על פי ששיעור ריבית הפריים הצטמצם ברבעון האחרון ב- 50%

מאת : דוד אברון *

ארבע פעמים לאורך הרבעון הראשון של שנת 2009, הקטין נגיד בנק ישראל את הריבית, ובכך הצטמצם במחצית שעורו השנתי של הפריים, מ- 4% בתאריך 31/12/08, ל- 2% בתאריך 31/03/09.

יחד עם זאת, לקוחות הבנקים השונים לא נהנים ממלוא הורדות הריבית של הנגיד. זאת, עקב הגדלת שעורי תוספת הסיכון בשעורים חדים, כפי שעשו בחודשים האחרונים חלק מהבנקים

בבנק הפועלים משלמים כיום לקוחות בעלי חשבונות חח"ד עסקי ריבית חובה של 7% לשנה במדרג הראשון, 9.5% לשנה במדרג שני (מסג' חח"ד עיסקי מדורג) ובגין חריגה ממסגרות האשראי משלמים אותם לקוחות, ריבית בשיעור שנתי של 13.6%.חובות בפיגור מחויבים בבנק הפועלים לפי 13.6% לשנה

בנק לאומי הגדיל בתאריך 13/02/09 את שעור תוספת הסיכון ב- 1.4% וריבית החובה לחשבונות מסוג חח"ד עסקי/מסחרי עומדת על 7.1% לשנה מדרג ראשון ו – 9.1% שניה לשנה במדרג השני. בגין יתרות חריגה משלמים כיום בבל"ל ריבית בשעור של 11.6% לשנה.

חובות מסחריים בפיגור מחויבים בבנק לאומי לפי 11.6% לשנה וחובות פרטיים בפיגור מחויבים לפי 15.4% לשנה

בבנק הבינלאומי הראשון, חובות בפיגור מחויבים בהוצאה לפועל לפי 17.25% לשנה.

בבנק מזרחי טפחות, משלמים לקוחות עסקיים כיום 8.7% לשנה עבור מדרגת הריבית הראשונה, 9.75% לשנה עבור מדרגת הריבית השנייה ו- 10.65% עבור מדרגת הריבית השלישית.חובות עסקיים בהוצל"פ מחויבים בבנק מזרחי לפי 12.65% לשנה וחובות פרטיים הוצל"פ מחויבים לפי 15.05% לשנה

בבנק דיסקונט לישראל, משלמים לקוחות עסקיים כיום 8% לשנה עבור קו האשראי הראשון,10.75% לשנה עבור קו האשראי השני. חובות בפיגור מחויבים בדיסקונט לפי 16.25% לשנה.

בבנק אגוד, משלמים לקוחות עסקיים כיום % 11.9 במדרגת ריבית הראשונה ו – 13.4% במדרגת ריבית שנייה. חובות בפיגור מחויבים בבנק אגוד לפי 20.4% לשנה.

בבנק מרכנתיל דיסקונט, חובות בפיגור בהוצאה לפועל מחויבים לפי 21.75% לשנה

להלן שיעורי הריבית בהוצאה לפועל נכון לתאריך 30/03/09

 

פועלים

לאומי

דיסקונט

מזרחי

בינלאומי

מרכנתיל

איגוד

13.6

15.4

16.25

15.05

17.25

21.75

20.4

 

 

הכותב – דוד אברון מנכ"ל מ.א. בקרה וניהול בע"מ, המתמחה זה 22 שנים המתמחה ב חישוב ריבית , בניתוח ושיחזור של חשבונות בנק ובהכנת חוות דעת מומחה לצרכים משפטיים, לרבות מתן עדות מומחה.

 

 

 

בנק הפועלים יפצה לקוחה: השקיע בני"ע 1.4 מיליון שקל מחשבונה בלא אישורה

 

נפסק כי כאשר לקוח נמצא בסניף הבנק, אין לקבל ממנו הוראת השקעה בעל-פה – וחובה להחתימו עליה בכתב

בית משפט השלום בתל-אביב חייב את בנק את בנק הפועלים לפצות לקוחה בכ-27 אלף שקל, על השקעה בניירות ערך שבוצעה בלא אישורה. נפסק כי כאשר לקוח נמצא בסניף הבנק, אין לקבל ממנו הוראת השקעה בעל-פה, וחובה להחתימו עליה בכתב.

….

לאור הפרת חובת הנאמנות של הבנק, חוייב הפועלים לפצות את סונדרס בנזק שנגרם לה – סכום ההפסד כתוצאה מרכישת ומכירת אותם ניירות ערך בסך כ-21 אלף שקל, בתוספת 5,400 שקל פיצוי בגין עוגמת נפש והזמן שנגזל ממנה. (ת.א. 16119/08).

ציטוטים מכתבה מאת :נועם שרביט , "גלובס "  שפורסמה בתאריך24.02.09 באתר

http://www.globes.co.il

לכתבה המלאה :

http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000428683&fid=2