חשבון בנק הוגבל: הבנק יפצה במיליון שקל

חשבון הלקוח הוגבל: הבנק יפצה במיליון שקל

לקוח שחשבון הבנק שלו הוגבל שלא בצדק ובשל כך הפסיד עסקה גדולה, יפוצה ביותר ממיליון שקל. ביהמ"ש: הבנק התרשל ולא פעל במהירות לתקן את הטעות והנזקים שנגרמו ללקוח

ציטוטים ממאמר שפורסם בYNET –   בתאריך :   31/05/2016  מאת : אליצפן רוזנברג

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4810099,00.html

האתר קרס? הבנק ישלם 84 אלף דולר

לקוח שלא הצליח לבצע פעולות בני"ע באתר לאומי תבע את הבנק על הנזק. בימ"ש השלום קבע שהבנק אחראי לתקלה
שופטת בית משפט השלום בת"א דליה אבי־גיא חייבה את בנק לאומי לפצות לקוח ב־84 אלף דולר, לאחר שלא הצליח לבצע עסקאות דרך אתר הבנק. התובע, תושב חוץ, פתח חשבון בלאומי לצורך פעולות בני"ע בלבד. בהסכם עם הלקוח התחייב הבנק לאפשר לו לבצע פעולות ני"ע באמצעות האתר או בדרכים אחרות, 24 שעות ביממה. לטענת הלקוח, המיוצג על ידי עו"ד רועי סלוקי ממשרד ברם, סלוקי ושות', תקלות באתר הבנק מנעו ממנו לבצע פעולות.
ציטוטים בכתבה שפורסמה בכלכליסט בתאריך 29/11/2012 ע"י זוהר שחר לוי
לכתבה
http://www.calcalist.co.il/local/articles/1,7340,L-3589091,00.html

בנק מזרחי-טפחות יפצה לקוחה ב-180 אלף שקל בגין פיקדון שנעלם

מזרחי-טפחות יפצה לקוחה ב-180 אלף שקל בגין פיקדון שנעלם

כך נקבע בהסכם פשרה ■ הלקוחה תבעה את הבנק בגין פיקדון בסך 115 אלף שקל שהופקד בבנק ב-1998; לטענתה, ב-2005 היא פנתה לבנק וביקשה לברר את יתרת הפיקדון, אך לתדהמתה גילתה כי הפיקדון איננו

בנק מזרחי-טפחות יפצה לקוחה ב-180 אלף שקל, תמורת סילוק תביעה שהגישה נגדו בגין פיקדון כספי ש"נעלם" – כך נקבע בהסכם פשרה בין הצדדים שקיבל תוקף פסק דין.
הלקוחה טובה כהן, שיוצגה על-ידי עו"ד ארז בי-עזר, תבעה את הבנק בגין פיקדון כספי בסך 115 אלף שקל שהופקד בבנק בחודש נובמבר 1998. בשנת 2005 פנתה כהן לבנק וביקשה לברר את יתרת סכום הפיקדון. לתדהמתה גילתה כי הפיקדון נעלם. כהן, שלדבריה מעולם לא משכה את כספי הפיקדון, דרשה מהבנק להשיב לה את כספה.
הבנק, שיוצג על-ידי עו"ד שרון בן-עמי, סירב להשיב את הכסף וטען כי הפיקדון נמשך כדין על-ידי הלקוחה עוד בשנת 1998, כפי שמפורט בדף חשבון שצורף לכתב ההגנה. הבנק ציין כי לא הצליח לאתר את הטפסים החתומים הרלוונטיים למשיכת הכספים, נוכח הזמן הרב שחלף מאז ביצוע הפעולה. אך לדבריו, בהתאם להסכמים עם לקוחותיו, הוא אינו מחוייב לשמור מסמכים במשך זמן כה רב.
עוד טען הבנק כי סמוך לאחר משיכת הכספים סגרה כהן את החשבון וקיבלה הודעה על פירעון הפיקדון, אישור יתרות לסוף שנת 1998 והודעה על סגירת החשבון. "כל אחד מהמסמכים הנ"ל, ובוודאי צירופם של כולם יחד, היה חייב להביא את התובעת לידיעה בדבר משיכת הכספים".
כן טען הבנק להתיישנות התביעה, שכן לשיטתו עילת התביעה נולדה בשנת 1998 (אז הופקד הפיקדון).
כהן טענה כי התביעה לא התיישנה, שכן מירוץ ההתיישנות מתחיל מהיום בו הודה הבנק בקיומו של הפיקדון. גם לשיטת הבנק, הוסיפה, תקופת ההתיישנות הסתיימה בנובמבר 2005, מועד פנייתה אל הבנק לבירור גורל הפיקדון, ולא סביר כי הבנק משמיד מסמכים של לקוחותיו בדיוק ביום האחרון של השנה השביעית.
כאמור, הצדדים הגיעו לפשרה, שלפיה מבלי להודות בטענה כלשהי תפוצה הלקוחה בסכום של 180 אלף שקל.
השופט מרדכי בן-חיים נתן להסכם תוקף של פסק דין. (ת.א. 33859/08).

ציטוטים מכתבה מאת: נועם שרביט שפורסמה בתאריך 25/11/2009
ב – www.globes.co.il
לכתבה
http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000517174&fid=829&nl=1604