ביהמ"ש ביטל סעיף במשכנתא שניתנה בבנק מזרחי-טפחות

הבנק החתים בני-זוג מפ"ת על סעיף במשכנתא שקבע כי הם מוותרים על תנאים בחוק שמגנים על רוכשי דירות במקרה שננקטים נגדם הליכי הוצאה לפועל ■ השופטת דרורה פלפל: סעיף הוויתור בשטר המשכון של בני-הזוג אינו חוקי

חן מענית 24/6/10

בנק מזרחי-טפחות החתים בני-זוג מפתח-תקווה שביקשו לרכוש דירה בעיר על סעיף במשכנתא שקבע כי הם מוותרים על תנאים בחוק שמגנים על רוכשי דירות במקרה שננקטים נגדם הליכי הוצאה לפועל – ובית המשפט המחוזי בתל-אביב ביטל את הסעיף.
בהחלטה שניתנה אתמול (ד') קבעה השופטת ד"ר דרורה פלפל כי סעיף הוויתור בשטר המשכון של בני-הזוג אינו חוקי, מכיוון שהבנק לא הסביר להם את משמעות הוויתור על ההגנות בחוק, ובכך הפר את חובת הגילוי ללקוחותיו.
"להערכתי, ניתן להניח כי לו היו יודעים רוכשי הדירה את מלוא המשמעויות של הוויתור על ההגנות החוקיות – הם לא היו נכנסים ל'הרפתקה' הזו, ולא היו מתקשרים בהסכם ההלוואה והמשכון", כתבה השופטת – והסבירה: "אל לו לבנק להניח כי תנאים, נוהגים ונהלים הנוגעים לעובדיו ואף נראים להם כברורים מאליהם, ידועים וברורים גם ללקוחותיו – ולא חשוב גילם והשכלתם".
בשנת 2007, לאחר שגרו במשך 15 שנה בדירה שכורה, החליטו בני-הזוג נתן ומירה וורשה לרכוש דירה. החלטתם התקבלה בעקבות ייעוץ שקיבלו מנציג בנק מזרחי-טפחות, שהסכים להלוות להם 120 אלף דולר לצורך רכישת הדירה.
במסגרת שטר המשכנתא נקבע כי בני-הזוג מסכימים כי לא יחולו עליהם סעיף 33 לחוק הגנת הדייר וסעיף 38 לחוק ההוצאה לפועל – סעיפים המגנים על דיירים נוטלי משכנתאות במקרה שאינם עומדים בתשלומי ההלוואה.
סעיף 33 לחוק הגנת הדייר קובע כי במקרה שפוקעת הזכות בדירה של הלווה עקב הליכי הוצאה לפועל, הוא רשאי להמשיך לגור בה כדייר של בעל הדירה החדש. סעיף 38 לחוק ההוצאה לפועל קובע כי ההוצאה לפועל אינה רשאית להורות על מכירת דירה של נוטל משכנתא שננקטו נגדו הליכי הוצאה לפועל, עד שיוכח כי נמצא לו דיור חלופי סביר.
לאחר שבני-הזוג וורשה לא הצליחו לעמוד בתשלומי המשכנתא, פתח נגדם הבנק הליכי הוצאה לפועל, והוצא נגדם צו לפינוי דירתם.
בני -זוג מיהרו לפנות לבית המשפט וטענו כי הם חתמו על שטר המשכון מבלי שהבנק הסביר להם את משמעות הוויתור על ההגנות בחוק, ולכן שטר המשכון בטל. לחילופין, טענו בני-הזוג כי הסכמתם במסגרת המשכון לאי-תחולת סעיף 33 לחוק הגנת הדייר וסעיף 38 לחוק ההוצאה לפועל בטלה, וכתוצאה מכך בטל הצו לפינוי הדירה שניתן נגדם.
מנגד, הבנק טען כי בני-הזוג חתמו על ההסכם לרכישת הדירה שבוע לפני שחתמו על הסכם ההלוואה, ולכן אף אם היו מקבלים הסבר מלא על המשמעות שבוויתור – הם במילא היו מסכימים לו, מכיוון שלא היו מסתכנים בהפרת החוזה מול מוכרי הדירה. בנוסף טען הבנק כי הוויתור מצד הלווים על תחולת סעיפי החוק הוא עניין שבשגרה.
בית המשפט קיבל באופן חלקי את בקשת בני-הזוג וורשה, קבע כי הוויתורים על ההגנות שבחוק צריכים להימחק משטר המשכנתא, וביטל את צו הפינוי שניתן נגד בני-הזוג. (ה"פ 744/08).
לכתבה שפורסמה באתר גלובס
http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000569363&nl=1604

לפסק הדין אשר פורסם באתר נבו

http://www.nevo.co.il/psika_html/mechozi/ME-08-744-321.htm

נדחתה בעליון בקשת ערר של הבנק הבינלאומי

בית המשפט העליון דחה בקשת ערר על פסיקת המחוזי לטובת לקוח מ.א. בקרה וניהול בע"מ המחייבת את הבנק הבינלאומי הראשון לפצות אותו על נזקיו

לצפייה בתקציר לחץ [כאן]

בנק מזרחי-טפחות יפצה לקוחה ב-180 אלף שקל בגין פיקדון שנעלם

מזרחי-טפחות יפצה לקוחה ב-180 אלף שקל בגין פיקדון שנעלם

כך נקבע בהסכם פשרה ■ הלקוחה תבעה את הבנק בגין פיקדון בסך 115 אלף שקל שהופקד בבנק ב-1998; לטענתה, ב-2005 היא פנתה לבנק וביקשה לברר את יתרת הפיקדון, אך לתדהמתה גילתה כי הפיקדון איננו

בנק מזרחי-טפחות יפצה לקוחה ב-180 אלף שקל, תמורת סילוק תביעה שהגישה נגדו בגין פיקדון כספי ש"נעלם" – כך נקבע בהסכם פשרה בין הצדדים שקיבל תוקף פסק דין.
הלקוחה טובה כהן, שיוצגה על-ידי עו"ד ארז בי-עזר, תבעה את הבנק בגין פיקדון כספי בסך 115 אלף שקל שהופקד בבנק בחודש נובמבר 1998. בשנת 2005 פנתה כהן לבנק וביקשה לברר את יתרת סכום הפיקדון. לתדהמתה גילתה כי הפיקדון נעלם. כהן, שלדבריה מעולם לא משכה את כספי הפיקדון, דרשה מהבנק להשיב לה את כספה.
הבנק, שיוצג על-ידי עו"ד שרון בן-עמי, סירב להשיב את הכסף וטען כי הפיקדון נמשך כדין על-ידי הלקוחה עוד בשנת 1998, כפי שמפורט בדף חשבון שצורף לכתב ההגנה. הבנק ציין כי לא הצליח לאתר את הטפסים החתומים הרלוונטיים למשיכת הכספים, נוכח הזמן הרב שחלף מאז ביצוע הפעולה. אך לדבריו, בהתאם להסכמים עם לקוחותיו, הוא אינו מחוייב לשמור מסמכים במשך זמן כה רב.
עוד טען הבנק כי סמוך לאחר משיכת הכספים סגרה כהן את החשבון וקיבלה הודעה על פירעון הפיקדון, אישור יתרות לסוף שנת 1998 והודעה על סגירת החשבון. "כל אחד מהמסמכים הנ"ל, ובוודאי צירופם של כולם יחד, היה חייב להביא את התובעת לידיעה בדבר משיכת הכספים".
כן טען הבנק להתיישנות התביעה, שכן לשיטתו עילת התביעה נולדה בשנת 1998 (אז הופקד הפיקדון).
כהן טענה כי התביעה לא התיישנה, שכן מירוץ ההתיישנות מתחיל מהיום בו הודה הבנק בקיומו של הפיקדון. גם לשיטת הבנק, הוסיפה, תקופת ההתיישנות הסתיימה בנובמבר 2005, מועד פנייתה אל הבנק לבירור גורל הפיקדון, ולא סביר כי הבנק משמיד מסמכים של לקוחותיו בדיוק ביום האחרון של השנה השביעית.
כאמור, הצדדים הגיעו לפשרה, שלפיה מבלי להודות בטענה כלשהי תפוצה הלקוחה בסכום של 180 אלף שקל.
השופט מרדכי בן-חיים נתן להסכם תוקף של פסק דין. (ת.א. 33859/08).

ציטוטים מכתבה מאת: נועם שרביט שפורסמה בתאריך 25/11/2009
ב – www.globes.co.il
לכתבה
http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000517174&fid=829&nl=1604

הטלת עיקולים זמניים לתקופת הערעור למרות דחיית תביעת בנק מזרחי

* עו"ד אסף גסטפרוינד

בפסק דין אשר ניתן ביום 25.03.09, קבע ביהמ"ש העליון כי יש להשיב את העיקולים הזמניים אשר הוטלו על נכסי החברה הנתבעת, הגם שתביעת בנק מזרחי כנגדה נדחתה בביהמ"ש המחוזי וזאת, מן החשש שבמידה ויתקבל הערעור (אשר נקבע כי סיכוייו שקולים), תסוכל יכולת הבנק לממש את פסק הדין. מאידך, נדחתה בקשה לעיכוב תשלום הוצאות המשפט שנפסקו, בסך 70,000 ₪, לאחר שנקבע כי אין הצדקה לעכב חלק זה של פסק הדין.

לצפייה במאמר לחץ : [תביעת בנק]

המאמר מפורסם כשירות לציבור ע"י חברת מ.א בקרה וניהול בע"מ המתמחה בחישובי ריבית ובדיקת חשבונות בנקים.

בית המשפט : בנק מזרחי טפחות ישלם את סכום הערבות שנמנע מלפרוע בתוספת ריבית פיגורים לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה

* עו"ד אסף גסטפרוינד

המחאת זכויות לצד ג'- אינה פוגעת בזכויותיו של הצד השני כלפי הממחה

בפסק דין אשר ניתן ביום 29.01.09 בה"פ 622/08 ורד הזהב 1994 בע"מ נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ, קבע ביהמ"ש המחוזי בחיפה, מפי כבוד סגנית הנשיאה שולמית וסרקרוג, כי כאשר צד לחוזה ממחה זכויותיו לצד ג', ממשיכות לעמוד לזכותו של הצד האחר לחוזה כל הטענות מתחום החוזה שעשויות לעמוד לו כנגד הממחה, גם כנגד הנחמה, אשר באותו מקרה- היה בנק.

 

למאמר המלא לחץ : [ריבית פיגורים לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה]

הבנק טועה הבנק ישלם

כשבנקאי בכיר טועה

לפעמים בנקאים בכירים מקבלים החלטות בעייתיות. לא, הפעם זה לא הבנק שאתם חושבים עליו, אלא זו תופעה כללית והיא אחת החוויות הכי מתסכלות בהתנהלות מול מנגנון ביורוקרטי. היא נשמעת בערך כך: לאחר המתנה ארוכה אתה מוצא סוף סוף פקיד כלבבך. הוא מקשיב ומבין עניין ולאחר הרהור אומר: "כן, אני רק צריך שהממונה יחתום. בינתיים אני נותן לך אישור זמני". אבל אז הממונה אי שם במעלה הסולם הביורוקרטי מודיע "מה פתאום? אין אישור! בטל הכל!"

זה מה שקרה לחברת מחסני חשמל (הישנה, חברה אחרת קמה תחתיה מאז) עם בנק מזרחי. מנהלי הסניף ומנהלי האזור שבו ניהלה מחסני חשמל את חשבון הבנק שלה המליצו ב-1992 להגדיל לחברה את מסגרת האשראי. מנהל אשראי בכיר יותר בהנהלה הראשית של הבנק חשב להפך, וכפה על הממונים עליו לסגור באופן מיידי את מסגרת האשראי של החברה.
ציטוטים מכתבה מאת : עידו באום שפורסמה בתאריך 21/5/09 ב
www.themarker.com

לכתבה
http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=skira20090521_1086969

בנק המזרחי אחראי להתמוטטותה ופירוקה של חברת מחסני חשמל בע"מ כך קבע ביהמ"ש המחוזי בת"א – על הבנק לשלם לחברה את הנזק העקיף שנגרם כתוצאה מכך – 11.3 מיליון שקל

ביהמ"ש קבע כי בנק המזרחי אחראי להתמוטטותה ופירוקה של חברת מחסני חשמל בע"מ, בשל החלטתו, ללא התראה, על סגירה מיידית של מסגרת האשראי שעמדה לרשות החברה. על הבנק לשלם לחברה את הנזק העקיף שנגרם כתוצאה מכך – 11.3 מיליון ₪.

הכרעה בטענת חברת מחסני חשמל בע"מ (בפירוק), כי הנתבע, בנק המזרחי, אשר בו התנהל חשבונה, אחראי להתמוטטותה ולפירוקה, עקב התנהלותו הקלוקלת בחשבונה, והחלטתו, ללא התראה, על סגירה מיידית של מסגרת האשראי שעמדה לרשותה. לטענת התובעת, מרגע שפשטה השמועה על סגירתה המיידית של מסגרת האשראי, ניסו ספקיה של החברה להוציא סחורות ממחסני החברה. כתוצאה מהאמור, בלית ברירה, הגישה החברה בקשה לפירוקה (בשנת 1992). לטענת התובעת, על הבנק לפצות אותה על הנזק הישיר והעקיף שנגרם לה. התובעת הגבילה את תביעתה לצרכי אגרה, לסך של 20 מיליון ₪.

ביהמ"ש המחוזי, קיבל את התביעה בחלקה מהטעמים הבאים:

כפי שעולה מהעדויות והראיות, לצד ההסכמים הפורמליים בין החברה לבנק, נוצר נוהג לפיו לאורך כל התקופה בה התנהל חשבון החברה בבנק, ועד לחודש פברואר 92', הבנק לא הגיב על חריגות החברה, או שהגיב עליהן בהגדלת מסגרת האשראי שהעמיד לה. החברה היתה רשאית להסתמך על נוהג זה. החריגות שקדמו להודעה על ביטול מסגרת האשראי, לא היו שונות בנוף הפעולות שאפיינו את חשבונה של החברה בבנק. במהלך התקופה הקצרה שקדמה להודעת הבנק בדבר סגירת מסגרת האשראי דיבר הבנק בשני קולות, ונתן למנהלי החברה להבין – ואף יצר אצלם ציפיה לגיטימית – כי מסגרת האשראי שביקשו תאושר וכי מצב חשבונה יציב.

אכן, הבנק רשאי היה לפעול אל מול חריגות החברה בתחילת החודשים פברואר ומרץ 92', אולם נוכח מערכת היחסים ששררה בינו לבין החברה, היה עליו לעשות כן בכפוף להודעה מספקת מראש, שאינה משתמעת לשני פנים – דבר שלא נעשה בענייננו. מה גם שההודעה על סגירה מיידית של מסגרת האשראי לא היתה הכרחית ואיננה מידתית. חובתו של בנק לשמור על מסגרות אשראי, אולם במסגרת זו, היה עליו לשקול את הנזק (הצפוי) שעלול להיגרם לחברה – ואכן נגרם לה בפועל – כתוצאה מסגירה מיידית של מסגרת האשראי, אל מול הנזק שהיה נגרם לבנק מנקיטה באמצעים חריפים פחות, המקנים לחברה שהות להערך בהתאם. איזון כאמור, לא נעשה. במקרה דנן חלות על הבנק כלפי החברה, לקוחתו, חובות זהירות מושגית וקונקרטית. לאור האמור לעיל נקבע, כי הבנק לא מילא חובות אלו כלפי החברה, והוא אחראי לנזק שנגרם לה בעקבות החלטתו על סגירה מיידית של מסגרת האשראי.

הנזק: טענות התובעת בגין הנזק הישיר שנגרם לה כתוצאה מכניסת החברה להליכי פירוק, בכך שלא היה ביכולתה לעמוד בהתחייבויותיה השוטפות כלפי נושיה בפירוק – נדחו. מאידך, התקבלה בחלקה תביעתה לפיצוי בגין הנזק העקיף. אמנם נקבע כי לא ניתן ללמוד על נזק זה עפ"י רווחיות חברת מחסני חשמל החדשה שרכשה את מוניטין החברה הישנה ופעלה על פי אותה שיטת שיווק ותחת אותו שם. שכן מדובר בשתי חברות שונות אשר נוהלו על ידי גורמים שונים בדרכים שונות, בבעלות כל אחת מהן נכסים התחלתיים שונים ועוד. כן נדחו הערכות שווי החברה שערכו המומחים מטעם הבנק. מאידך, ביהמ"ש קיבל בחלקה את הערכת המומחה מטעם התובעת. בחוו"ד זו, הוערך שוויה של החברה על-סך של 18-21 מיליון ₪. הערכה זו מופרזת בהיותה מבוססת, בין השאר על צפי של פתיחת חנויות נוספות. ביהמ"ש סבור, כי יש להתחשב רק בתחזית המכירות של חנויות החברה שהיו קיימות במועד הרלוונטי לתביעה, קרי החנויות ביפו, בירושלים ובחיפה. מכאן שיש להביא בחשבון 63% בלבד מתחזית השווי של המומחה היינו, שוויה של חברת מחסני חשמל נכון לתאריך זה הינו 11.3 מיליון ₪.

לאור האמור לעיל ישלם הבנק לתובעת סך של 11.3 מיליון ₪ בתוספת הפרשי ריבית והצמדה מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל.

ציטוטים מ"מיני-רציו" שפורסם באתר http://www.nevo.co.il

לפס"ד באתר http://www.nevo.co.il

http://www.nevo.co.il/serve/home/it/UserFrm.asp?type=2&system=1&Spl=True&Prog=DisplayDoc&DocID=618724&cp=5

ריבית החובה בבנקים עדין יקרה אף על פי ששיעור ריבית הפריים הצטמצם ברבעון האחרון ב- 50%

מאת : דוד אברון *

ארבע פעמים לאורך הרבעון הראשון של שנת 2009, הקטין נגיד בנק ישראל את הריבית, ובכך הצטמצם במחצית שעורו השנתי של הפריים, מ- 4% בתאריך 31/12/08, ל- 2% בתאריך 31/03/09.

יחד עם זאת, לקוחות הבנקים השונים לא נהנים ממלוא הורדות הריבית של הנגיד. זאת, עקב הגדלת שעורי תוספת הסיכון בשעורים חדים, כפי שעשו בחודשים האחרונים חלק מהבנקים

בבנק הפועלים משלמים כיום לקוחות בעלי חשבונות חח"ד עסקי ריבית חובה של 7% לשנה במדרג הראשון, 9.5% לשנה במדרג שני (מסג' חח"ד עיסקי מדורג) ובגין חריגה ממסגרות האשראי משלמים אותם לקוחות, ריבית בשיעור שנתי של 13.6%.חובות בפיגור מחויבים בבנק הפועלים לפי 13.6% לשנה

בנק לאומי הגדיל בתאריך 13/02/09 את שעור תוספת הסיכון ב- 1.4% וריבית החובה לחשבונות מסוג חח"ד עסקי/מסחרי עומדת על 7.1% לשנה מדרג ראשון ו – 9.1% שניה לשנה במדרג השני. בגין יתרות חריגה משלמים כיום בבל"ל ריבית בשעור של 11.6% לשנה.

חובות מסחריים בפיגור מחויבים בבנק לאומי לפי 11.6% לשנה וחובות פרטיים בפיגור מחויבים לפי 15.4% לשנה

בבנק הבינלאומי הראשון, חובות בפיגור מחויבים בהוצאה לפועל לפי 17.25% לשנה.

בבנק מזרחי טפחות, משלמים לקוחות עסקיים כיום 8.7% לשנה עבור מדרגת הריבית הראשונה, 9.75% לשנה עבור מדרגת הריבית השנייה ו- 10.65% עבור מדרגת הריבית השלישית.חובות עסקיים בהוצל"פ מחויבים בבנק מזרחי לפי 12.65% לשנה וחובות פרטיים הוצל"פ מחויבים לפי 15.05% לשנה

בבנק דיסקונט לישראל, משלמים לקוחות עסקיים כיום 8% לשנה עבור קו האשראי הראשון,10.75% לשנה עבור קו האשראי השני. חובות בפיגור מחויבים בדיסקונט לפי 16.25% לשנה.

בבנק אגוד, משלמים לקוחות עסקיים כיום % 11.9 במדרגת ריבית הראשונה ו – 13.4% במדרגת ריבית שנייה. חובות בפיגור מחויבים בבנק אגוד לפי 20.4% לשנה.

בבנק מרכנתיל דיסקונט, חובות בפיגור בהוצאה לפועל מחויבים לפי 21.75% לשנה

להלן שיעורי הריבית בהוצאה לפועל נכון לתאריך 30/03/09

 

פועלים

לאומי

דיסקונט

מזרחי

בינלאומי

מרכנתיל

איגוד

13.6

15.4

16.25

15.05

17.25

21.75

20.4

 

 

הכותב – דוד אברון מנכ"ל מ.א. בקרה וניהול בע"מ, המתמחה זה 22 שנים המתמחה ב חישוב ריבית , בניתוח ושיחזור של חשבונות בנק ובהכנת חוות דעת מומחה לצרכים משפטיים, לרבות מתן עדות מומחה.