דיסקונט הצהיר שלא יגבה עמלות מניצולי שואה – אך המשיך לגבותן

בנק הפועלים גבה מלקוחותיו עמלה על מכתב התראה מעורך דין גם כשמכתב שכזה כלל לא נשלח; בבנק לאומי חייבו את הלקוחות בעמלות עו"ש גם כאשר כללי בנק ישראל אסרו זאת; וחברת כרטיסי האשראי כאל גבתה מלקוחותיה עמלות המרת מטבע חוץ על עסקות שבוצעו בישראל.

בנק ישראל ציין במסגרת הסקירה השנתית כי במהלך 2012 התקבלו אצלו 6,000 תלונות בכתב ו-16 אלף פניות טלפוניות בעניין התנהלות הבנקים. שיעור התלונות המוצדקות עמד על 21.5% לעומת 26.1% ב-2011. בעקבות תלונות הלקוחות בפני בנק ישראל השיבו הבנקים ללקוחות סכום של כ-3.8 מיליון שקל.

ציטוטים מכתבה שפורסמה ב – themarker.com בתאריך 3/7/13 ע"י סיון איזסקו

לכתבה

http://www.themarker.com/markets/1.2062352

בדיקת בנק סייעה לדחות בהסכמה תביעת בנק דיסקונט בסך 2 מיליון שקל נגד ערבה לחובותיה של חברה

מסתבר שמחיקות חוב אינן נחלתן הבלעדית של טייקונים ותאגידים. החלטה שנתקבלה בבית המשפט לאחרונה מגלה, כי בנק דיסקונט הסכים כי תביעתו נגד ערבה לחובות חברה תידחה.

ביוני 2006 הגיש בנק דיסקונט בבית משפט השלום בתל אביב, תביעה ע"ס של 2 מליון ₪ לצורכי אגרה, נגד חברה ונגד הערבים לחובותיה. זאת, בגין יתרות חובות בסכום כולל של 3,091,325 ₪, שהצטברו בחשבונות החברה.

הנתבעים הגישו באמצעות עו"ד משה זלצר בקשת רשות להתגונן, אליה צרפו את חוות דעתו של דוד אברון מנכ"ל מ.א. בקרה וניהול בע"מ המתמחה ב חישוב ריבית ובדיקות בנקים , אשר בדק את התנהלות חשבונות הנתבעים.

כאמור, לאחרונה נדחתה בהסכמת הבנק התביעה נגד הערבה לחובות החברה.

אברון ציין בתגובה כי "לא מדובר במקרה ראשון בו מתבצעת מחיקת חוב לערב לחשבון עסקי. בעקבות המשבר הכלכלי, בתקופה האחרונה, אנו, במ.א בקרה וניהול, עדים למספר גובר והולך של פניות מצד לקוחות גדולים ובינוניים הפונים אלינו בעקבות טענות כנגד התנהלות הבנק. הטענות בדרך כלל מתייחסות לטעויות בחשבון, אך גם לאי כיבוד התחייבויות של הבנק כגון גביית ריבית גבוהה מן הריבית עליה סוכם במעמד פתיחת החשבון".
אברון מציין כי "המקרה הנוכחי מעיד שניתן למזער חובות בהיקפים ניכרים בעזרת עמידה עיקשת מול הבנק".

בדרך כלל מתקשרות המחיקות לחובות של חברות ענק, תאגידים קיבוצים וכדומה. עבור העסקים הבינוניים הבנקים לא ממש מנהיגים מדיניות של מחיקה, מכיוון שעבורם החובות והמנופים קטנים יותר, והפעילות סולידית. לכן הבנק מעריך כי גביה של כמה מאות אלפי שקלים או מיליוני שקלים תהיה קלה יותר מגביה של עשרות מיליוני שקלים. התוצאה היא שכאשר עסק בינוני מגיע למצב של חוב, הבנק דורש מיידית את החזר החוב ומקשיח את תנאיו, כך שבמידה רבה הבנק הוא שמונע ממנו את הצמיחה.

"התקופה הנוכחית לא ממש מקלה עם העסקים הבינוניים, ורבים מהם מגיעים למצב בו הם צריכים אשראי נוסף, ומכיוון שהבנק מעלה במקביל את תוספת הסיכון לעסקים, במקרים רבים אלו נאלצים להיסגר- כך שמדובר במעין כדור שלג", אומר דוד אברון, מנכ"ל מ.א בקרה וניהול, "כמות הפניות של עסקים למשרדינו גדלה בשיעור ניכר בחודשים האחרונים", מדובר בעסקים הפונים אלינו לאחר שהבנק הקשיח איתם את תנאיו וזה יכול לבוא לידי ביטוי בהקטנת מסגרת האשראי ומנגד, בהגדלת שיעורי הריבית וביטול הטבות שהיו נהוגות בחשבונותיהם. נציין כי ביטול ההטבות בתקופה האחרונה אינו מאפיין של לקוחות בודדים. מגזרים שלמים הנמצאים לדעת הבנקים בסיכון, ובהם גם ענף היהלומים, איבדו את הטבות הריבית והעמלות בחשבונותיהם. "לעיתים זה אף קורה בניגוד להתחייבויות שהובטחו מראש על ידי הבנק בעת פתיחת החשבון", אומר אברון.
"נהוג לומר כי בסוף כל משבר מגלים שרק החזקים שרדו" אומר אברון, "לדעתי, אחת הסיבות שהקטנים אינם שורדים משברים, נובעת בעיקר מהתנהלות הבנק כלפיהם בעת משבר".