בית המשפט המחוזי ביטל את מינוי כונס הנכסים מטעם הבנק, אשר קיים רק את האינטרסים של באי כוח הבנק

 ביהמ"ש קבע כי יש לאשר לחייבים לבצע מכר עצמי של דירתם עפ"י סעיף 81ב1(ב)(3) לחוק ההוצאה לפועל, אשר יקיים את האינטרסים שלהם ושל הנושה, וביטל את מינוי כונס הנכסים מטעם הבנק, אשר קיים רק את האינטרסים של באי כוח הבנק.

ציטוטים מתמצית פס"ד כפי שפורסמה באתר בנבו   www.nevo.co.il

הבנק פתח בהליכי הוצאה לפועל למימוש משכון שהוטל על דירת המבקשים להבטחת הלוואה. המבקשים ביקשו למכור את הדירה בעצמם לכיסוי כל יתרת החוב לבנק. רשם ההוצאה לפועל דחה את בקשתם בקובעו כי לא התקיימו תנאי סעיף 181ב1(ב)(3) לחוק ההוצאה לפועל לביצוע מכר עצמי, ומינה כונס נכסים מטעם הבנק. המבקשים חתמו על הסכם מכר לדירה וביקשו לאשרו, אך רשם ההוצאה לפועל דחה את בקשתם וערעורים על ההחלטה נדחו, תוך קביעה כי המבקשים פעלו בחוסר תום לב בכך שמכרו את דירתם למרות שמונה כונס נכסים. מכאן הבקשה לרשות ערעור.
.
ביהמ"ש קיבל את הערעור וקבע כי:
מטרת סעיף 81ב1(ב)(3) היא הגנה על נוטלי הלוואות לדיור, ובהתאם לכך הוא קבע הסדרים שתכליתם להקל על חייבים. בהחלטות רשם ההוצאה לפועל ובימ"ש השלום לא ניתנה הדעת, ומכל מקום לא במידה הדרושה, לתכלית שלשמה נקבעו הוראות המכר העצמי, ולפיכך ראוי לתת למבקשים רשות לערער גם אם מדובר בערעור שני.
בעניין הנדון מתעוררת שאלה הנוגעת ל"בעיית הנציג", שהיא בעיה המתעוררת כתוצאה מכך שפרט אחד (הנציג) מנהל את ענייניו של פרט אחר (המיוצג), כך שתוצאותיהן של פעולות הנציג משפיעות על כיס העושר של המיוצג. במערך יחסים זה, אין עוד כל ערובה לכך שהעסקאות שיבצע הנציג בשמו של המיוצג תהיינה עסקאות יעילות או הוגנות. במקרה הנדון התוצאה חמורה יותר מפני שלא זו בלבד
שהנציג פועל מתוך עניין שאינו תואם את עניינו של המיוצג (הבנק), אלא שבה בעת הוא אף פוגע בזכותו של צד שלישי (המבקשים), בעוד המיוצג הוא שווה נפש לפגיעה זו. מצב עניינים כזה ביקש המחוקק למנוע כאשר חוקק את סעיף 81ב1(ב)(3) לחוק, ובמקום שבו הופרו זכויותיו של הצד השלישי מתבקשת התערבותו של בית המשפט כדי למנוע את הפגיעה בו על ידי פעולה של הנציג. טענות הכונס לא זו בלבד שלא תאמו את עניינו של הבנק, אלא שהן נועדו לסכל את האפשרות הנתונה למבקשים למכור את דירתם ולסלק את חובם לבנק, והכול בשל מה שאינו יכול להתפרש אלא כעניינם בהליך של באי כוח הבנק עצמם. על רקע ניגוד האינטרסים, והנתונים שלפיהם במועד עשיית הסכם המכר היה בסכום התמורה שנקבע בו כדי לכסות די והותר את חובם של המבקשים לבנק, לא היה מקום לקבוע שהמבקשים הפרו את חובתם כלפי הכונס או פגעו בעניינו של הבנק.
בהתאם לחוק, מינוי כונס נכסים נועד לאפשר את מימוש המשכון במקום שבו הממשכן אינו יכול או אינו מעוניין לסייע לבעל המשכון במימושו. מינוי כונס נכסים איננו תכלית העומדת בפני עצמה, ולכונס נכסים, בחזקתו ככזה, לא יכול להיות עניין משל עצמו במימוש המשכון או בתוצאות הליך ההוצאה לפועל. לכן, משראה הרשם לדחות את בקשת המבקשים, אך מן הנימוק שבינתיים מונה כונס הנכסים וכי הסכם המכר הוא בבחינת הפרעה למילוי תפקידו, הוא טעה כשהתעלם מעניינם של המבקשים כמו גם מעניינו של הבנק. אם מניחים שהתמורה שיכולים המבקשים לקבל על פי הסכם המכר מספיקה כדי סילוק מלוא חובם לבנק, אזי בלתי אפשרי לקבוע שבהתקשרם בהסכם המכר הם פעלו בחוסר תום לב, מפני שהמוכר את דירתו כדי לסלק חוב הלוואה שאותה נטל, הוא זה הנוהג בתום לב ובהתאם למצוות הדין. לעומת זאת,   מי שמבקש לסכל את ניסיונו של החייב לפרוע את חובו, תוך שהוא מעלה כלפיו טענות של פעולה בחוסר תום לב ובניגוד לדין בכך שהוא מפריע, כביכול, לפעולות כונס הנכסים, דווקא הוא זה אשר עליו יש לומר שהוא פועל בחוסר הגינות ותום לב.
מעבר לכך נפל פגם במינוי כונס הנכסים, שמונה על פי החלטה של הרשם לאחר שנדחתה בקשתם של המבקשים לבצע מכר עצמי. לפי סעיף 81ב1(ב)(3), משניתנת על ידי החייב הודעה על ביצוע מכר עצמי, על רשם ההוצאה לפועל להורות על עיכוב הליכי ביצוע למשך תשעים יום. הוראה זו היא הוראה כופה שאינה משאירה את העניין לשיקול דעתו של רשם ההוצאה לפועל. לפיכך נפלה טעות בהחלטת הרשם הראשונה, כאשר הוא ראה לבקש את תגובת באי כוח הבנק, שהרי היה עליו להורות על עיכוב הליכי המימוש ולא להידרש כלל לתשובתו של הבנק ולנימוקיו. בעניין זה נפלה טעות נוספת בהחלטת בימ"ש קמא, משקבע שעל החייב להמציא פרטים מהותיים ובהם הסכום שבו מתכוון החייב למכור את הנכס. לדרישה זו אין כל אחיזה במילות הסעיף.
יש לדחות גם את טענת הבנק שלפיה המשכון על הדירה שבידי הבנק הוא זכות קניינית, ומשיקולים של הגנה על זכות הקניין הוא  רשאי לפעול למימוש המשכון ללא עיכוב ובאין מפריע. אמנם מדובר בזכות קניינית והבנק זכאי לממשה, אך זכותו הקניינית של הבנק איננה עדיפה על זכותם הקניינית של המבקשים, והם זכאים שתינתן להם האפשרות להשיא את תמורתה של הדירה באופן שיעלה בידם לפרוע את מלוא חובם לבנק. הליך המכר העצמי נועד להקל על החייב גם במובן זה שלא יהיה עליו לשאת בהוצאות הכרוכות בכינוס נכסים לצורך מימושו של הנכס הממושכן.

 רעא (חי') 14468-06-10 יניב שטרית נ' בנק לאומי למשכנתאות בע"מ (מחוזי; א' קיסרי; 05/10/10) – 11 ע'

  לפס"ד באתר נבו

 http://www.nevo.co.il/psika_word/mechozi/ME-10-06-14468-610.doc

פיגור בהלוואה מהו שיעור הריבית בו יחויב הפיגור בהלוואה ?

מהו שיעור הריבית בו יחויב הפיגור בהלוואה האם יהיה בהתאם למוסכם בהסכם על פי חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות או לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה

פס"ד במחוזי – הסכמים יש לכבד

בית המשפט המחוזי אישר פסק בורר מתוקן בו נקבע כי שיעור הריבית בו חויב הפיגור בהלוואה יהיה בהתאם למוסכם בהסכם על פי חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות, זאת לאחר שהורה לבורר לתקן את פסק הבורר שקבע כי פיגור בהחזר ההלוואה יחויב לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה ולא על פי הסכם ההלוואה שקבע חיוב ריבית מקסימאלית לפי חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות

לצפייה במאמר לחץ [הסכמים יש לכבד] 

שווי נדל"ן – שיערוך שווי נדל"ן לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה

שערוך שווי עסקת מקרקעין על פי חוק פסיקת ריבית והצמדה

* עו"ד אסף גסטפרוינד

בפסק דין אשר ניתן ביום 17.05.09 בת"א 3119/01 יגאל אברג'יל ואח' נ' ששון דרגן ואח', קבע ביהמ"ש המחוזי בירושלים, מפי כבוד סגן הנשיא דוד חשין, כי במקרה בו הסכם מקרקעין אינו קובע מנגנון לחישוב ריבית והצמדה, יש לחשב את הריבית עפ"י חוק פסיקת ריבית והצמדה.

לצפייה במאמר לחץ : [שווי נדלן לפי חוק]

פסיקת ריבית והצמדה – פסק דין במחוזי

פסיקת ריבית והצמדה – חברות הביטוח חייבות לשלם למל"ל כספים על פי דרישתו בכתב. איחור  בתשלום, גם אם נבע עקב ניהול הליכים משפטיים, יחוייב בריבית פיגורים לפי חוק ריבית והצמדה בתוספת 20%

 * עו"ד אילן לקפיש

 הדיון נסב סביב הפרשנות הראויה להסכם שנחתם בין הצדדים ולפיו התחייבו הנתבעות לפצות את התובע באותם מקרים בהם הוא אחראי לפצות נפגעים מכוח חוק הפלת"ד.

ההסכם בין הצדדים קבע, בין היתר, כי מי מהנתבעות"תשלם את תביעת התובע לפי דרישתו תוך 60 יום מיום קבלתה וכי במידה ופיגרה הנתבעת בתשלום פרק זמן העולה על 15 יום, יהיה עליה לשלם לתובע ריבית בגובה הריבית המקסמלית על סכום התביעה, לפי חוק פסיקת ריבית תשכ"א-1961 ועוד 20% מסכום הריבית הנ"ל".

 

לכתבה לחץ : [ריבית פיגורים לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה]

בית המשפט : בנק מזרחי טפחות ישלם את סכום הערבות שנמנע מלפרוע בתוספת ריבית פיגורים לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה

* עו"ד אסף גסטפרוינד

המחאת זכויות לצד ג'- אינה פוגעת בזכויותיו של הצד השני כלפי הממחה

בפסק דין אשר ניתן ביום 29.01.09 בה"פ 622/08 ורד הזהב 1994 בע"מ נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ, קבע ביהמ"ש המחוזי בחיפה, מפי כבוד סגנית הנשיאה שולמית וסרקרוג, כי כאשר צד לחוזה ממחה זכויותיו לצד ג', ממשיכות לעמוד לזכותו של הצד האחר לחוזה כל הטענות מתחום החוזה שעשויות לעמוד לו כנגד הממחה, גם כנגד הנחמה, אשר באותו מקרה- היה בנק.

 

למאמר המלא לחץ : [ריבית פיגורים לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה]

פסיקת ריבית והצמדה – החל ממתי יש להשית על חוב ריבית פיגורים כחוק

שאלת גולש :

באתר המחשבונים של מ.א. בקרה וניהול, מופיעים בין היתר , מחשבונים לחישוב ריבית והפרשי הצמדה לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה.

שאלתי היא – החל ממתי יש להשית על חוב "ריבית פיגורים", כמשמעותה בסעיף 5(ב) לחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961

תשובת מ.א. בקרה וניהול בע"מ המתמחה בחישוב ריבית ובדיקת חשבונות בנקים.

בסעיף 5 ב' לחוק פסיקת ריבית והצמדה, תשכ"א-1961 נאמר :
"סכום כסף שפסקה רשות שיפוטית לבעל דין ולא שולם על ידי החייב במועד הפירעון, ייווספו עליו, ממועד הפירעון עד מועד התשלום בפועל – הפרשי הצמדה וריבית, בצירוף ריבית צמודה, בשיעור ובדרך חישוב שקבע שר האוצר, בהתייעצות עם שר המשפטים ועם נגיד בנק ישראל ובאישור ועדת הכספים של הכנסת (להלן – ריבית פיגורים)."

לצורך ביצוע חישוב בהתאם לאמור בסעיף 5 ב' לעיל יש לעשות שימוש במחשבון "חישוב חוק פסיקת ריבית והצמדה" ולבחור סטאטוס "אחרי פסק דין".

התייחסות לנושא "ריבית פיגורים" ניתן למצוא בפסק דין של כב' השופט אהרן פרקש מתאריך 20/05/2007 בבית המשפט המחוזי בירושלים ע"א 9645/06 שם נדונה בין היתר השאלה : מאימתי יש להוסיף לסכום הפסוק "ריבית פיגורים", כמשמעותה בסעיף 5(ב) לחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961 , האם מיום מתן פסק הדין בערכאה הראשונה או מיום מתן פסק הדין בערעור ?

לכניסה למחשבון לחישוב חוק פסיקת ריבית והצמדה לחץ [פסיקת ריבית]

[לקריאת הפס"ד]

 

ריבית הסכמית בחוזה שכירות – לאיזה בנק כדאי להצמיד את הריבית על פיגור בתשלומים ?

שאלה : לאחרונה החלטתי להשכיר את דירתי, לאחר שקראתי את כל הסעיפים בחוזה השכירות הסטנדרטי ראיתי שמופיע הסעיף הבא:

"לא שילם השוכר תשלום, החל עליו על-פי הסכם זה, יהא רשאי המשכיר, מבלי שהדבר יפגע בזכות כלשהי מזכויותיו, לשלם במקום השוכר את התשלום, והשוכר יהיה חייב להחזיר את התשלום למשכיר בתוספת ריבית פיגורים בשיעור המרבי הנהוג מעת לעת בבנק __________ לגבי חשבונות עו"ש, ובלבד שהודיע על כך המשכיר לשוכר, בכתב, חמישה ימים מראש והשוכר לא תקן את ההפרה תוך תקופת ההודעה המוקדמת".

כולי תקווה שלא אגיע למצב הזה, אך מכיוון שאני חדש בעולם השכרת הדירות, לא ברור לי כיצד בעת הצורך אני יכול לבדוק מהי ריבית הפיגורים. בנוסף לאיזה בנק כדאי להצמיד את הריבית. האם אני חייב להצמיד את הריבית לבנק איתו אני עובד?

תשובה:
דוד אברון, מנכ"ל מ.א בקרה וניהול, המתמחה בחישובי ריבית ובדיקת חשבונות בנק:

(קודם כל אאחל לך בהצלחה בפעילותך החדשה וגם אני מקווה שלא תצטרך לממש את הסעיף הזה)
לשאלתך, אציין כי הסעיף הנ"ל עוסק בריבית הסכמית ואותה אתה יכול להצמיד לריבית הפיגורים בכל בנק שאתה חפץ. כמובן שלפני ביצוע ההצמדה, כדאי שתבדוק מהי ריבית הפיגורים בכל בנק ולהחליט למי מהם אתה מעוניין להצמיד את הריבית שבחוזה השכירות.

על מנת לבדוק היכן נמצאת ריבית הפיגורים הגבוהה ביותר,או הנמוכה ביותר תוכל להיכנס למחשבון ריבית פיגורים שבאתר מ.א בקרה וניהול , ולבצע מספר חישובים עבור השנה האחרונה לפי טבלאות הריבית של הבנקים שונים..

לדוגמא אם אתה עומד להשכיר את דירתך ב- 1.1.09 תבדוק כמה ריבית תשלם בכל בנק מ-1.1.08 ועד ל-31.12.08 על סכום קרן של 100 שקל.

בחברת מ.א בקרה וניהול מציינים כי אמנם אתה יכול להצמיד את הריבית לכל בנק שתבחר, אך בעולם העסקים נהוג לחשב את ריבית הפיגורים בהתאם לטבלה של הבנק איתו אתה עובד, מכיוון שזהו הנזק האמיתי שנגרם לך עקב הפיגורים ומשקף את עלות המימון האמיתית שלך וזו למעשה הריבית שמפצה אותך באופן אמיתי.

לכניסה למחשבון חישוב בריבית מרבית לחץ : ריבית פיגורים

מחשבון "ריבית פיגורים" הינו מחשבון ריבית הממוקם באתר הראשי של מ.א. בקרה וניהול בע”מ אשר כוללים בן היתר: מחשבונים פיננסיים לחישובי ריבית, חישובים כלכליים, חישובים משפטיים וחישובים מסחריים שונים, ברמה מקצועית גבוהה.

בית המשפט: לא ניתן לדרוש תשלום ריבית בפסק דין בו לא נקבע מה הוא שיעור הריבית

התובע הגיש תביעה להשבה של כספים בעקבות חוו"ד מומחה מטעמו של מר אברון דוד מנכ"ל מ.א. בקרה וניהול בע"מ, ששילם לנתבע בגין ריבית על חובו לנתבע. התובע טען כי בפסק הדין שחייב אותו כלפי הנתבע לא נקבע שעור הריבית ולפיכך לא ניתן לדרוש ממנו תשלום ריבית. בית המשפט קיבל את התביעה ברובה וקבע:
בימ"ש מסיים מלאכתו כאשר הוא נותן פס"ד, ומשניתן פסק דין הוא אינו יכול להידרש פעם נוספת לנושא ההתדיינות, להוסיף על החלטתו, לגרוע ממנה או לתקנה, אלא במסגרת שנקבעה בחוק, שהיא תיקון טעות כמשמעותו בסעיף 81 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984, או בקשת הבהרה של יו"ר ההוצל"פ מכוח סעיף 12 לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967. במקרים נדירים בימ"ש נותן ארכת חסד מכוח סמכות טבועה לביצוע תיקון חריג. במקרה דנן, לא ניתן לתקן את הטעות במסגרת הקבועה בחוק.

משלא ניתן לקבוע על יסוד פסה"ד מה הוא שעור הריבית וכיצד תחושב, לא ניתן לדרוש מהתובע תשלום אותה ריבית ויש להחזיר לו את סכום הריבית אשר נדרש לשלם ושילם, למרות מחאתו.
לפסק הדין המלא באתר נבו לחץ כאן

http://www.nevo.co.il/Psika_word/shalom/s02182251-279.doc