תביעת חוב של הבנק בגובה 10 מיליון ש"ח נדחתה ע"י בית המשפט המחוזי

המחוזי דחה את ערעור הבנק על דחיית תביעת חוב בגובה 10 מיליון ש"ח וקבע כי בהסכמי ההלוואה שבין הבנק לחברה אין בסיס לחיוב בעמלת פירעון מוקדם כאשר הבנק, להבדיל מהחברה, הוא שיוזם את הפירעון המוקדם.

קרא עוד

באדיבות חב' מ.א בקרה וניהול המתמחה מזה 29 שנה בהחזרי כספים מהבנקים ללקוחות עסקיים, מרביתם בהסדרי פשרה באמצעות בדיקת חשבון בנק, ומתן חוות דעת מומחה.

תביעת בנק נדחתה

תביעת הבנק נגד ערבה להלוואת משכנתא נדחתה ע"י בית המשפט אשר קבע כי, מבחינה אופרטיבית כל עוד לא נפרע החוב, כולו או חלקו, מכספי ביטוח החיים, בהלוואת משכנתא, הרי שהערב אינו חב בפירעון החוב.
לתמצית פס"ד לחץ : [כאן]

משכנתאות – הרחבת מידע עבור נוטלי משכנתאות אשר נקלעו לקשיים בפרעון ההלוואה

הפיקוח על הבנקים פועל להרחבת מידע עבור נוטלי משכנתאות אשר נקלעו לקשיים בפירעון ההלוואה

התיקונים העיקריים בהוראת המפקח על הבנקים:

  • בנקים יחוייבו למסור ללווה שנקלע לפיגור בתשלומים, מידע מפורט בדבר זכותו לפנות ל"וועדה המיוחדת" ולבקש הקלה בתשלומים;
  • בנקים יחוייבו למסור ללווה שנקלע לפיגור מידע מפורט אודות דרכי ההתקשרות עם הגורמים הרלוונטיים בבנק;
  • הוטלה חובה על הבנקים לוודא שכל בקשה של לווה להסדרת חוב הפיגורים, שתועבר לבא כוחו של הבנק, תובא לידיעת הבנק;
  • הבנקים יידעו את הלווה בדבר חובתם לעדכן את בעלי הרישיונות הפועלים בהתאם לחוק שירות נתוני אשראי.

ציטוטים מהודעת בנק ישראל מתאריך 6/5/2013

להודעת בנק ישראל "הרחבת מידע עבור נוטלי משכנתאות אשר נקלעו לקשיים בפרעון ההלוואה "

http://www.boi.org.il/he/NewsAndPublications/PressReleases/Pages/06052013.aspx

משכנתא – בית משפט המחוזי קבע כי החתמת האמא על הסכם המשכנתא היתה "פיקציה פסולה"

אמא שצורפה למשכנתא של הבת לא תפונה מהדירה – למרות שהבת לא עמדה בהחזר המשכנתא

השופט פסק כי החתמת האמא על הסכם ההלוואה היתה "פיקציה פסולה"

אישה קשת יום שצורפה כמלווה להסכם משכנתא שלקחה בתה לצורך רכישת דירה לא תפונה מדירתה, למרות שהאמא שיעבדה את הדירה והבת לא עמדה בהחזר ההלוואה – כך קבע היום (ב') השופט איתן אורנשטיין מבית המשפט המחוזי בתל אביב תוך שהוא דוחה את תביעת הבנק לפנות את האמא מדירתה ומותח ביקורת נוקבת על בנק טפחות.
ב-1999 רכשו הבת ובעלה דירה בבת-ים עליה שילמו 615 אלף שקל. לבני הזוג לא היה כל הון עצמי והם נזקקו למשכנתא על מלוא הסכום. סניף בנק טפחות בבת-ים הסכים להעמיד להם את מלוא הסכום תמורת שעבוד הדירה שרכשו וכן צירוף האמא כלווה נוספת להסכם המשכנתא ושיעבוד הדירה של האמא לטובת הבנק. האמא שעבדה את דירתה לבנק והסכום הועבר לבני הזוג. ימים ספורים לאחר מכן נחתם הסכם הלוואה נוסף עם הבנק שהעמיד לבני הזוג כחצי מיליון שקל נוספים שהובטחו בשיעבוד על דירת בני הזוג. סך הכל עמדו שתי ההלוואות על סך 632 אלף שקל לרכישת הדירה, אף שהדירה עלתה 615 אלף שקל בלבד.
בני הזוג לא עמדו בהחזר ההלוואות ולאחר פיגור מצטבר פתח הבנק בהליכי מימוש המשכנתא ומכירת הדירה של בני הזוג. האמא לא צורפה כחייבת נוספת בהליך ההוצאה לפועל למרות שהיתה צד להסכם ההלוואה הראשון.
דירת בני הזוג נמכרה ב-2004 בתמורה ל-726 אלף שקל. בנק טפחות לא שלח לאמא דו"חות בנוגע לפיגורים בפירעון ועל מכירת דירת בני הזוג. רק באוקטובר 2007, בחלוף שלוש שנים וחצי ממכירת דירת בני הזוג, הודיע הבנק לאמא באמצעות עורך דין שהיא נדרשת לפרוע את חוב הפיגורים בשל אי פרעון תשלומי ההלוואה ואת יתרת ההלוואה שעומדים יחדיו על כ-280 אלף שקל.
הבנק התריע בפני האמא שאם לא תפרע את החוב בתוך שבוע הוא ינקוט נגדה בהליכים, כולל מימוש דירת מגוריה. שבוע לאחר מכן, פתח הבנק בהוצאה לפועל של דירתה של האמא, עובדת ניקיון המתגוררת בדירה בשטח של 45 מ"ר בקומה שלישית בפתח תקווה.
האמא טענה כי הופתעה לגמרי מדרישת הבנק שכן סברה שעם מכירת הדירה של הבת נפרעה ההלוואה. בין היתר, מאחר שלא קיבלה כל הודעה מהבנק במשך השנים הרבות שחלפו. היא טענה עוד שהבנק יצר פיקציה בכך שצירף אותה כלווה להסכם, אף שהיתה ערבה למשכנתא. האמא הוסיפה כי פקידת הבנק בפניה חתמה על מסמכי ההלוואה אמרה לה כי כספי מכירת דירת בני הזוג יספיקו כדי לפרוע את ההלוואה, כך שאין לה ממה לחשוש.
הבנק טען כי לא נשלחו הודעות לאמא בשל כשלים טכניים במחשבי הבנק אך לשיטתו היה על האמא לדעת על הפיגורים בהלוואה והיא לא הוכיחה את נזקיה בגין אי משלוח ההתראות על ידי הבנק. השופט אורנשטיין קבע כי יש לראות באמא ערבה להלוואה ולא כלווה נוספת.
השופט פסק כי החתמת האמא על הסכם ההלוואה היתה לדבריו "פיקציה פסולה שנועדה לעקוף תופעה שהמחוקק סבר שיש לעקר אותה מהשורש, אין להכשירה, אין ליתן לה יד ולעשות פלסתר את דבר המחוקק". השופט נימק כי "בנק המתמחה במתן משכנתאות לציבור מצויד בצבא כלכלנים, משפטנים, יועצים ויודעי דבר, נהיר ומודע שאין להתקשר בחוזי הלוואה עם לווה נוסף, אלא באמצעות המתווה של חוק הערבות".
השופט פסק כי הבנק היה מנוע מלצרף את האמא כ"לווה נוספת" להלוואת בני הזוג, מכיוון שמעמדה האמיתי היה ערבה. לדבריו "התנהגות הבנק מאופיינת באמרת חז"ל לפיה 'תפסת מרובה לא תפסת'. השופט ציין כי הבנק הפר הוראות של חוק הערבות שחלות עליו ואת חובת תום הלב בקיום חוזה. הוא קבע כי האמא פטורה מהתחייבויותיה כלפי הבנק והורה לרשם המקרקעין למחוק את המשכנתא שרשומה לטובת הבנק על זכויות האמא בדירתה. הוא הטיל על הבנק לצאת בהוצאות המשפט של האמא בסך 35 אלף שקל.

ציטוטים מתוך כתבה מאת הילה רז שפורסמה בתאריך 11/10/10 ב
www.themarker.com

לכתבה

http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=hr20101011_69955

פיגור בהלוואה מהו שיעור הריבית בו יחויב הפיגור בהלוואה ?

מהו שיעור הריבית בו יחויב הפיגור בהלוואה האם יהיה בהתאם למוסכם בהסכם על פי חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות או לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה

פס"ד במחוזי – הסכמים יש לכבד

בית המשפט המחוזי אישר פסק בורר מתוקן בו נקבע כי שיעור הריבית בו חויב הפיגור בהלוואה יהיה בהתאם למוסכם בהסכם על פי חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות, זאת לאחר שהורה לבורר לתקן את פסק הבורר שקבע כי פיגור בהחזר ההלוואה יחויב לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה ולא על פי הסכם ההלוואה שקבע חיוב ריבית מקסימאלית לפי חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות

לצפייה במאמר לחץ [הסכמים יש לכבד] 

בית הדין לחוזים אחידים קיבל את מרבית טענות הפיקוח על הבנקים בבקשתו לבטל תנאים מקפחים בחוזה הלוואה לדיור של הבנק הבינלאומי

בית הדין: "הגיעה העת שהלווה ממוסד בנקאי יהיה מחויב בחוזה שהוא הוגן וראוי"

בין הסעיפים שבית הדין קבע, כי הינם סעיפים מקפחים ניתן למנות מספר דוגמאות כדלקמן:
סעיף המאפשר לבנק להגדיל לפי ראות עיניו את העמלות החלות על ההלוואה במשך חייה.
סעיף המעניק לבנק את הזכות לחייב את חשבון הלווה בכל עת, גם כשאי החיוב היה באשמת הבנק.
סעיף המאפשר לבנק להעמיד את ההלוואה לפירעון מיידי בשל פיגור שנמשך 15 יום בלבד.
סעיף בו מאשר הלקוח כי קרא את החוזה וכי הוא מסכים לתנאיו.
סעיף הפוטר את הבנק מאחריות לטעויות שביצע.
סעיף המאפשר לבנק בשלב מאוחר לכריתת הסכם ההלוואה, לקבוע בהסכם המשכון תנאים שונים מהסכם ההלוואה.
סעיף המייפה את כוחו של הבנק להתפשר בשם הלווה על תקבולים שאמורים להתקבל על ידו מחברת הביטוח שמבטחת את הלווה.
סעיפים הפוגעים בזכויותיהם של הערבים להלוואה על פי חוק הערבות.
סעיף הקובע כי רישומי הבנק או הצהרות שלו ביחס להלוואה יהוו ראיה לכאורה.
סעיף הקובע כי כל ויתור או הסכמה בין הלקוח לבנק יהיו תקפים רק אם נעשו בכתב.
בפיקוח על הבנקים מציינים, כי לפסק הדין השלכות משמעותיות בנושא הצרכנות הבנקאית, שכן סעיפים דומים קיימים הן בחוזי ההלוואות לדיור המשמשים בבנקים האחרים, והן בחוזים נוספים המשמשים במערכת הבנקאית. הפיקוח על הבנקים, ידרוש מהתאגידים הבנקאיים ליישם בחוזיהם את האמור בפסק הדין.
להודעת בנק ישראל מיום 5/5/09
http://www.bankisrael.gov.il/press/heb/090505/090505h.htm

דונלד טראמפ מנסה להשתמט מתשלום חוב : המשבר הכלכלי הוא "כוח עליון"

פוסט נבחר

……
דונלד טראמפ מצביע על סעיף "כוח עליון" בחוזה ההלוואה, שמאפשר ללווה לדחות את מועד השלמת הבנייה אם היא מתעכבת על ידי גורמים כמו מהומות, שטפונות או שביתות. הפיסקה כוללת סעיף המכסה "כל מקרה או נסיבות שאינן בשליטתו הסבירה של הלווה". לדעת טראמפ, סעיף זה מאפשר לו לחמוק מהתשלום, על אף שהבנייה נמשכת.

"לדעתי, השפל הכלכלי הגדול ביותר במדינה מאז 1929 בהחלט נחשב למקרה כזה", אמר בראיון. "שפל כלכלי אינו בשליטתו הסבירה של הלווה". הוא רוצה שהשופט יורה לבנק לעכב את גביית ההלוואה עד ל"זמן סביר" לאחר שיסתיים המשבר.

ציטוטים מכתבה שפורסמה ב mymoney.themarker.com בתאריך 11/12/08 מאת: פלויד נוריס
http://mymoney.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=skira20081211_1045542&log=true

האם סעיף "כח עליון" בחוזה מאפשר ללווה לחמוק מתשלום ?

מחשבון משכנתא – כלי עזר לחישוב ריבית בהתאם לחוק להגנת הצרכן

לפי חוק הגנת הצרכן והתקנות השונות שהוצאו על-פיו, עוסק המציע למכירה מצרך או שירות באשראי, חייב להודיע לצרכן, בין השאר, על שיעור הריבית בחישוב שנתי הגלום במחיר באשראי.
התקנות תובעות מן המוכר להביא את שיעור הריבית השנתי האפקטיבי לידיעת הצרכן לפני כריתת הסכם המכר. המידע צריך, איפוא, להימסר לצרכן לפני הקנייה ולא לאחריה. כוונת הוראה זו היא שהצרכן ידע בן השאר את שיעור הריבית השנתית המתואמת.

לדוגמא: מציעים לך לקנות מוצר במחיר של 12,000 ₪, ב 24 החזרים חודשיים שווים של 950 ₪.

מהו אחוז הריבית בחישוב שנתי הגלום בעסקה ?

תשובה לשאלה זו ניתן לקבל באמצעות שימוש במחשבון לחישוב משכנתא, בו תוכל להפיק לוח סילוקין להלוואה או לעסקה, כאשר ההחזרים החודשיים הינם שווים ומבוצעים בסוף כל חודש – לוח שפיצר (החזר הקרן החודשי אינו קבוע).

כפי שתיראה, שיעור הריבית הנומינאלית הוא % 9.3235 לשנה.

כדי לקבל את שיעור הריבית האפקטיבית יש לעשות שימוש במחשבון נוסף הנמצא באתר מ.א. בקרה וניהול שהוא מחשבון ריבית אפקטיבית ,כפי שתראה שיעור הריבית האפקטיבית של שיעור ריבית נומינאלי של 9.3235% הינו % 9.73242 לשנה.

ריבית אפקטיבית – מחשבון חדש באתר המחשבונים של מ.א. בקרה וניהול בע"מ

מחשבון ריבית אפקטיבית מאפשר לנו להשוות בין ריביות המשולמות בצורות שונות של תשלומים ולשקלל את מספר התשלומים לתוך שער הריבית. ריבית זו הינה חשובה לצורך השוואה וחישוב הלוואה וחישוב משכתנא או בהשוואה בין פיקדונות שונים.

דוגמא לבדיקת בנק

בחשבון עו"ש בו ריבית החובה הנומינלית השנתית הינה 8% קיימת יתרת חובה של 100,000 ₪. מהו שיעור הריבית האפקטיבי בחשבון בהנחה שהריבית מצטברת כל רבעון קלנדרי. באמצעות המחשבון ניתן לראות כי הריבית האפקטיבית השנתית הינה 8.24%, כלומר הלקוח יחויב במשך השנה בריבית של 8,240 ₪ ולא ב- 8,000 ₪ אילו חישוב ריבית בוצע נומינלית.

נדחתה תביעת בנק נגד לקוח בסכום של 1.9 מיליון ₪

פורסם ב "הארץ ONLINE " בתאריך  1/9/2008   ע"י עמית בן-ארויה

ההלוואה שלא היתה

פרשת פלד-גבעוני נמשכת: הבנק לפיתוח התעשייה טען כי יוסף מנור לווה ממנו 1.9 מיליון שקל לקניית אחת מחברות הקבוצה שקרסה. מנור, שמכחיש שקיבל הלוואה, לא שיכנע את השופט – אבל הבנק הפסיד.

אין זה שכיח שבנק נכשל בתביעה של 1.9 מיליון שקל נגד לקוח ולקינוח סופג ביקורת נוקבת על אופן ניהול המשפט. זה מביך עוד יותר כששופט מטיל ספק באמינות הבנק, כפי שקרה השבוע, כשדחה השופט יונה אטדגי תביעה של הבנק לפיתוח התעשייה נגד יוסף מנור, שמכחיש כי לווה מהבנק 1.9 מיליון שקל.

לטענת הבנק לפיתוח התעשייה, ב-2001 רצה יוסף מנור לרכוש מניות של חברת חיל אחזקות, שהיתה בשליטת אריה גבעוני ורפי פלד, מבעלי קבוצת פלד-גבעוני. כדי לרכוש אותן, טוען הבנק, לווה מנור מהבנק כ-1.9 מיליון שקל, ולשם כך פתח בו חשבון. לטענת הבנק, המניות שועבדו להבטחת ההלוואה.

 

 

לכתבה המלאה  ב "הארץ ONLINE "

http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=1016656&contrassID=2&subContrassID=6&sbSubContrassID=0

לפס"ד המלא לחץ כאן