בית המשפט דחה תביעה ע"ס 849,724 שקל שהגיש בנק דיסקונט נגד חברה ונגד הערבים לחובותיה

עפ"י פסק הדין שניתן בימים אלו, הנתבעים עמדו בתנאי ההחזרים של ההלוואות שלקחו ולבנק לא הייתה עילה להגשת התביעה.

בתאריך 04/08/95 נחתם בין הבנק לבין הנתבעים הסכם פשרה לפיו הבנק העמיד לנתבעים 6 הלוואות שונות בסכום חובם הכולל שעמד אז על 863,723 ₪.

בתאריך 28/01/97 הגיש הבנק בבית משפט השלום בת"א תביעה נגד הנתבעים על סך של 849,724 ₪, בטענה שהנתבעים לא עמדו בתנאי החזרי ההלוואות.

הנתבעים הגישו באמצעות עורך הדין נח ליפשיץ בקשת רשות להתגונן, אליה צרפו את חוות דעתו של המומחה ל חישובי ריבית דוד אברון (מומחה בנק ) מנכ"ל חברת מ.א. בקרה וניהול בע"מ המתמחה בבדיקת חשבונות בנק, התומכת בין היתר בטענתם האומרת כי הם עמדו בתנאי ההחזרים בהתאם להסכמי ההלוואות וכי לא היה מקום להגשת התביעה נגדם.

בית המשפט קיבל את טענת הנתבעים ובתאריך 28/11/99 נתן להם רשות להתגונן נגד התביעה.

בחודש דצמבר 2002 מינה בית המשפט מומחה מטעמו כדי שזה יקבע האם הנתבעים עמדו או לא עמדו בתנאי החזרי ההלוואות בהתאם לאמור בהסכמי אותן הלוואות.

מסקנות המומחה מטעם בית המשפט היו, כי הנתבעים אכן עמדו בתנאי ההחזרים וכי נכון להגשת התביעה לא היה לנתבעים חוב לבנק.

בית המשפט מגיע למסקנה, כי פועל יוצא מחוות הדעת הוא שדין התביעה להדחות ואכן התביעה נדחית.

באשר ליתרה הבלתי מסולקת של ההלוואות אשר נותרה בעקבות דחיית תביעת הבנק, אומר כבוד השופט צבי כספי בפסה"ד "… הוסבר ע"י הבנק שבמהלך הדיונים שולם סכום בסך של 1,189,000 שקל ע"י המדינה בגין ערבותה לחובות הנתבעים, לאור האמור לעיל, סביר בעיני שסכום זה כיסה את מרבית, אם לא את כל החוב".

כאמור, דחה בית המשפט את תביעת הבנק ופסק כי בנוסף, הבנק ישא בהוצאות משפט הנתבעים וכן ישא בשכ"ט עו"ד הנתבעים בסך של 100,000 ₪.