התביעה שגרמה לפועלים למחוק חוב של מיליונים

בלעדי ל"כלכליסט": התביעה שגרמה לפועלים למחוק חוב של מיליונים

בהסכם פשרה בין בנק הפועלים ללקוח פרטי, הסכים הבנק למחוק חוב של 6.1 מיליון שקל, לאחר שאפילו העו"ד לשעבר של הבנק הצהיר כי לא ידע שבחשבון הלקוח נעשו פעולות בלתי חוקיות

מארק שון 26.08.10, 07:00

בנק הפועליםימחק ללקוח חוב בגובה 6.1 מיליון שקל, תמורת ויתור הלקוח על כל טענה בדבר פעולות לא חוקיות לכאורה שביצע הבנק בידיעת מנהלים בכירים. כך עולה מהסכם פשרה סודי שהגיע לידי "כלכליסט". הסכם הפשרה נחתם בעקבות תביעה שהגיש הלקוח שבה טען כי בנקאי הבנק פעלו בחשבונו ללא הרשאה.

התקשרות הבנק עם הלקוח, איש עסקים מוכר בקהיליה הביטחונית, החלה כשזה פתח חשבון בשנת 1996 והפקיד בו מיליוני דולרים. בסוף שנת 2000 דיווח הבנק לראשונה ללקוח כי בחשבונו הצטבר חוב של 2 מיליון שקל. עורך דינו של הלקוח בזמנו, יוסי חלד, שכנע אותו לחתום על הסכם פשרה בדצמבר 2001 שבמסגרתו נדרש לשלם 150 אלף דולר. כדי לממן את סכום הפשרה מכר הלקוח 2% ממניות שהחזיק בחברת אמפייר און־ליין שבבעלות נעם לניר. לימים, בשנת 2005 הונפקה החברה בבורסה המשנית של לונדון (AIM) לפי שווי של כמיליארד דולר.

"פעל בעידוד בכירי הבנק"

כעבור כמה שנים קרא הלקוח בעיתונות על פרשה אחרת, במסגרתה עלו חשדות לגבי התנהלות בעייתית של מנהל ההשקעות, רונן יעקובוביץ', שטיפל גם בחשבונו שלו. ב־2007 הגיש הלקוח, באמצעות עורך הדין אסף ותומר ברם, בקשה נדירה לנהל משפט אזרחי חוזר, בעקבות גילויים חדשים. "יעקובוביץ' פעל בניגוד לחוק, באישור ובעידוד בכירים בבנק", נכתב בתביעה החדשה. אחת הטענות היתה שהבנק פעל בידיעה בניגוד לחוק, שקובע שתאגיד בנקאי אינו רשאי לעסוק בניהול תיקי השקעות, עבירה שהעונש עליה הוא מאסר של שנתיים.

יעקובוביץ' נתן תצהיר בתגובה, כי "כל ההתנהלות מטעם הבנק היתה מולי ולא מול הלקוח, שלא היה מודע כלל להפסדים (שנבעו מפעילות ני"ע בעיקר בתחום המעו"ף) עד לסוף שנת 2000". לטענת יעקובוביץ', החשבונות נוהלו בידיעתם ובאישורם של חנה פרי־זן, מנהלת מחלקת ני"ע בבנק (כיום משנה למנכ"ל הבנק), ואלי זהב, שהיה מנהל לקוחות ומונה למנהל אגף האשראי ומשכנתאות בחטיבה הקמעונאית.

בתשובה לפניית "כלכליסט" מסר הבנק כי "הלקוח הצהיר בפנינו שטענות שהוא העלה כנגד הבנק אינן אמת". אך למעשה ההצהרה הזאת מופיעה רק בתת־סעיף אחד בהסכם, במסגרתו הלקוח התחייב לא להעלות טענות לגבי מעשים פליליים, וחתם כי "כל טענה שהועלתה בעניין זה אינה אמת".

עורכי הדין של הצדדים אף הם הגישו תצהירים: "אין ספק שלו הייתי מודע לפרטים שנמסרו לי כעת", כותב עו"ד חלד בתצהירו מיולי 2007, "בשום פנים ואופן לא הייתי ממליץ ללקוח להגיע להסכם פשרה שחתם עליו עם הבנק". גם עורך הדין ישי בית און, שייצג את הפועלים, הודה בתצהירו כי "לאחרונה הובא לעיוני תצהירו של יעקובוביץ', והאמור בו לא היה ידוע לי בעת ניהול התיק".

גיא ויסמן תרם

אחד התצהירים לטובת הלקוח הגיע מגיא ויסמן, שהורשע לאחרונה בפרשת המעילה בהראל בית השקעות. מעדויות במהלך משפטו הפלילי הצהיר ויסמן, שהכיר את יעקובוביץ', כי "רונן ניצל את מעמדו בסניף לביצוע פעולות בעשרות חשבונות של לקוחות וללא הרשאתם". ההסכם שנחתם לאחרונה כנראה מהווה סוף פסוק לפרשה. הלקוח, שלא הצליח למלא את חלקו בהסכם הראשון, נשאר עם חובות. בהסכם הפשרה השני הסכימו הצדדים שכל חובותיו יימחקו. מנגד, הלקוח מתחייב לוותר על כל טענה נגד הבנק או כל מי שקשור לבנק, כולל עקיפה של הנחיות בנק ישראל והבורסה, שלא לאפשר לבנק לסחור בשוק המעו"ף, או טענה שגורמים בכירים בבנק ידעו על פעולות פליליות.

בשבוע שעבר, הצדדים הגישו לבימ"ש בקשה בהסכמה לדחות את התביעה.

תגובת בנק הפועלים: "הלקוח ביקש להגיע להסכם שלפיו כנגד תשלום שיישא בו יסתיימו ההליכים שנקט כנגדו הבנק. במסגרת הסדר זה מחק הלקוח את התובענה שאותה הגיש נגד הבנק ובגדרה טען לביטול פסק דין שניתן נגדו, בהסכמתו, עוד בשנת 2001. ברי כי לו סבר הלקוח כי היה ממש בטענותיו – המוכחשות על ידי הבנק ואשר בתי המשפט, במספר הזדמנויות, כבר חוו את דעתם על קלישותן – הוא היה עומד על בירורן בבית המשפט".

עו"ד ברם ממשרד ברם, דחוח ושות' סירב להגיב.

פורסם ב
www.calcalist.co.il

לכתבה

http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3415880,00.html