מעבר בין בנקים

הקמפיינים האחרונים של הבנקים מספרים לנו עד כמה פשוט וקל להחליף את הבנק איתו עובדים. הסיבה שאנו לא עושים זאת, לטענתם, נובעת מחששות פסיכולוגיים חסרי כל בסיס. האומנם?

 בחברת מ.א בקרה וניהול המתמחה בחישובי ריבית ובדיקת בנק מונים את החסמים למעבר בנק והאשמה, למרבה ההפתעה, לא תלויה רק בנו. 

 דוד אברון, מנכ"ל מ.א בקרה וניהול מייעץ כיצד בכל זאת ניתן לעשות זאת בצורה קלה יותר. 

 לצפייה בכתבה לחץ [מעבר בין בנקים]

בנק המזרחי אחראי להתמוטטותה ופירוקה של חברת מחסני חשמל בע"מ כך קבע ביהמ"ש המחוזי בת"א – על הבנק לשלם לחברה את הנזק העקיף שנגרם כתוצאה מכך – 11.3 מיליון שקל

ביהמ"ש קבע כי בנק המזרחי אחראי להתמוטטותה ופירוקה של חברת מחסני חשמל בע"מ, בשל החלטתו, ללא התראה, על סגירה מיידית של מסגרת האשראי שעמדה לרשות החברה. על הבנק לשלם לחברה את הנזק העקיף שנגרם כתוצאה מכך – 11.3 מיליון ₪.

הכרעה בטענת חברת מחסני חשמל בע"מ (בפירוק), כי הנתבע, בנק המזרחי, אשר בו התנהל חשבונה, אחראי להתמוטטותה ולפירוקה, עקב התנהלותו הקלוקלת בחשבונה, והחלטתו, ללא התראה, על סגירה מיידית של מסגרת האשראי שעמדה לרשותה. לטענת התובעת, מרגע שפשטה השמועה על סגירתה המיידית של מסגרת האשראי, ניסו ספקיה של החברה להוציא סחורות ממחסני החברה. כתוצאה מהאמור, בלית ברירה, הגישה החברה בקשה לפירוקה (בשנת 1992). לטענת התובעת, על הבנק לפצות אותה על הנזק הישיר והעקיף שנגרם לה. התובעת הגבילה את תביעתה לצרכי אגרה, לסך של 20 מיליון ₪.

ביהמ"ש המחוזי, קיבל את התביעה בחלקה מהטעמים הבאים:

כפי שעולה מהעדויות והראיות, לצד ההסכמים הפורמליים בין החברה לבנק, נוצר נוהג לפיו לאורך כל התקופה בה התנהל חשבון החברה בבנק, ועד לחודש פברואר 92', הבנק לא הגיב על חריגות החברה, או שהגיב עליהן בהגדלת מסגרת האשראי שהעמיד לה. החברה היתה רשאית להסתמך על נוהג זה. החריגות שקדמו להודעה על ביטול מסגרת האשראי, לא היו שונות בנוף הפעולות שאפיינו את חשבונה של החברה בבנק. במהלך התקופה הקצרה שקדמה להודעת הבנק בדבר סגירת מסגרת האשראי דיבר הבנק בשני קולות, ונתן למנהלי החברה להבין – ואף יצר אצלם ציפיה לגיטימית – כי מסגרת האשראי שביקשו תאושר וכי מצב חשבונה יציב.

אכן, הבנק רשאי היה לפעול אל מול חריגות החברה בתחילת החודשים פברואר ומרץ 92', אולם נוכח מערכת היחסים ששררה בינו לבין החברה, היה עליו לעשות כן בכפוף להודעה מספקת מראש, שאינה משתמעת לשני פנים – דבר שלא נעשה בענייננו. מה גם שההודעה על סגירה מיידית של מסגרת האשראי לא היתה הכרחית ואיננה מידתית. חובתו של בנק לשמור על מסגרות אשראי, אולם במסגרת זו, היה עליו לשקול את הנזק (הצפוי) שעלול להיגרם לחברה – ואכן נגרם לה בפועל – כתוצאה מסגירה מיידית של מסגרת האשראי, אל מול הנזק שהיה נגרם לבנק מנקיטה באמצעים חריפים פחות, המקנים לחברה שהות להערך בהתאם. איזון כאמור, לא נעשה. במקרה דנן חלות על הבנק כלפי החברה, לקוחתו, חובות זהירות מושגית וקונקרטית. לאור האמור לעיל נקבע, כי הבנק לא מילא חובות אלו כלפי החברה, והוא אחראי לנזק שנגרם לה בעקבות החלטתו על סגירה מיידית של מסגרת האשראי.

הנזק: טענות התובעת בגין הנזק הישיר שנגרם לה כתוצאה מכניסת החברה להליכי פירוק, בכך שלא היה ביכולתה לעמוד בהתחייבויותיה השוטפות כלפי נושיה בפירוק – נדחו. מאידך, התקבלה בחלקה תביעתה לפיצוי בגין הנזק העקיף. אמנם נקבע כי לא ניתן ללמוד על נזק זה עפ"י רווחיות חברת מחסני חשמל החדשה שרכשה את מוניטין החברה הישנה ופעלה על פי אותה שיטת שיווק ותחת אותו שם. שכן מדובר בשתי חברות שונות אשר נוהלו על ידי גורמים שונים בדרכים שונות, בבעלות כל אחת מהן נכסים התחלתיים שונים ועוד. כן נדחו הערכות שווי החברה שערכו המומחים מטעם הבנק. מאידך, ביהמ"ש קיבל בחלקה את הערכת המומחה מטעם התובעת. בחוו"ד זו, הוערך שוויה של החברה על-סך של 18-21 מיליון ₪. הערכה זו מופרזת בהיותה מבוססת, בין השאר על צפי של פתיחת חנויות נוספות. ביהמ"ש סבור, כי יש להתחשב רק בתחזית המכירות של חנויות החברה שהיו קיימות במועד הרלוונטי לתביעה, קרי החנויות ביפו, בירושלים ובחיפה. מכאן שיש להביא בחשבון 63% בלבד מתחזית השווי של המומחה היינו, שוויה של חברת מחסני חשמל נכון לתאריך זה הינו 11.3 מיליון ₪.

לאור האמור לעיל ישלם הבנק לתובעת סך של 11.3 מיליון ₪ בתוספת הפרשי ריבית והצמדה מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל.

ציטוטים מ"מיני-רציו" שפורסם באתר http://www.nevo.co.il

לפס"ד באתר http://www.nevo.co.il

http://www.nevo.co.il/serve/home/it/UserFrm.asp?type=2&system=1&Spl=True&Prog=DisplayDoc&DocID=618724&cp=5