דיסקונט עיכב מכירת בית של חייבת משכנתא
אך מכר בעצמו את הדירה לרוכשים שמצאה. בשל העיכוב – תבע הבנק 95 אלף ₪ הוצאות. בית המשפט דחה את תביעת הבנק ונזף בו.
פסק דין שהתקבל לאחרונה בבית משפט השלום בקריות, חושף התנהלות צינית ודורסנית, לכאורה, של אנשי בנק דיסקונט למשכנתאות – כך לפחות טוענת עו"ד עינבר לב, אשר ניהלה את הגנתה של חייבת משכנתא, שנקלעה לעימות ממושך מול הבנק.
ציטוטים מכתבה שפורסמה ב zepo.co.il בתאריך 26/5/2013 ע"י שמעון בן עמי
לכתבה
בנק דיסקונט, בניהולו של ראובן שפיגל ובראשות יוסי בכר, החל לפני כשלושה שבועות להתנות מתן הצעת משכנתא בפתיחת חשבון עו"ש בדיסקונט. ללקוחות שפנו לבנק בבקשה לקבלת הצעה נמסר כי הצעות מחיר למשכנתאות ניתנות רק לבעלי חשבון בבנק.
ציטוטים מכתבה שפורסמה ב themarker בתאריך 8/5/2013 ע"י סיון איזסקו
לכתבה
http://www.themarker.com/markets/1.2014568
הפיקוח על הבנקים פועל להרחבת מידע עבור נוטלי משכנתאות אשר נקלעו לקשיים בפירעון ההלוואה
התיקונים העיקריים בהוראת המפקח על הבנקים:
ציטוטים מהודעת בנק ישראל מתאריך 6/5/2013
להודעת בנק ישראל "הרחבת מידע עבור נוטלי משכנתאות אשר נקלעו לקשיים בפרעון ההלוואה "
http://www.boi.org.il/he/NewsAndPublications/PressReleases/Pages/06052013.aspx
בית משפט השלום בחיפה דחה בימים אלה תביעה שהגיש בנק נגד נוטלת משכנתא, בגין יתרת חוב שנותרה לאחר מימוש הנכס על ידי כונס הנכסים.
לסקירת פס"ד לחץ [תביעת בנק נדחתה]
בית המשפט המחוזי קבע כי בנק לאומי למשכנתאות התרשל וחייבו לסלק משכנתא למרות שהלווה לא היה מבוטח בביטוח חיים
ליתר פרוט : לחצו כאן
בפסק דין מרתק שניתן ביום 5.7.11 על ידי בית משפט השלום בהרצליה, נקבעה חובתו המוגברת של הבנק להסביר ללקוחותיו את המשמעות של סעיפים המנויים בחוזה שנכרת בין הצדדים, כאשר בכל הנוגע לסעיפים המקפחים את זכותו של הלקוח, חלה על הבנק חובה מוגברת. במקרה זה דחה בית המשפט תביעה שהגיש בנק לאומי למשכנתאות כנגד לקוחה עימה היה קשור בהסכם משכנתא, תוך שהוא פוטר את הנתבעת מתשלום יתרת ההלוואה שניטלה על ידה, לאור התנהלותו הרשלנית של הבנק במועד החתימה על ההסכם.
לצפייה במאמר מקצועי המסקר את פסק הדין לחץ [כאן]
בלעדי: לאומי ומגדל יפצו מקבלי משכנתאות ב-5 מיליון שקל
הסיבה: סיפקו מידע שגוי על סכומי הכיסוי של פוליסות ביטוח חיים. לאומי: מדובר בהסכמה לפנים משורת הדין
ציטוטים מתוך כתבה מאת יהודה שרוני שפורסמה בתאריך 12/10/10 ב
www.nrg.co.il
בנק לאומי המנוהל על ידי גליה מאור, וקבוצת הביטוח מגדל המנוהלת על ידי יונל כהן, ייאלצו לפצות מקבלי משכנתאות בסכום של 5-4 מיליון שקל – כך נודע למעריב עסקים. גובה הפיצוי יעמוד על 65%-60% מסכום המשכנתאות המשוערך שקיבלו הלווים. הפיצוי ישולם במסגרת הסדר פשרה שנתתם סופית בסוף השבוע בין הבנק וחברת הביטוח לבין שוש רודריג, שהגישה תביעה ייצוגית נגדם.
רודריג טענה, באמצעות עו"ד שחר ולר, כי בניגוד למה שהובן מהסכם הביטוח – הכיסוי עבור מקרה מוות (ביטוח ריסק) בפוליסה היה בפועל נמוך מסכום המשכנתה ולכן הבנק חייב להשלים את הפער. סכום הפיצוי הנדרש על ידה הסתכם ב-150 אלף שקל. בתום דיונים שנמשכו מספר שנים, גובש בסוף שנת 2008 הסדר הפרשה עקרוני, אך הוא הובא לאישור רק בסוף השבוע.
ההסדר קובע כי בסכום הפיצוי יישאו בחלקים שווים בנק לאומי למשכנתאות וקבוצת מגדל (המבטחת העיקרית של לאומי). עוד הוסכם כי הפיצוי לרודריג יופחת מ-150 אלף שקל ל-100 אלף שקל וכי שכר הטירחה של עורכי הדין יופחת מ-700 אלף שקל ל-500 אלף שקל.
במסגרת הסדר הפשרה התחייב הבנק להתחיל לשגר השבוע הודעות לכל הלקוחות בעלי פוליסות הביטוח הבעייתיות. עוד הוחלט כי מגדל תשלים את ביטוח הריסק באמצעות מכירת פוליסות בפרמיה הנמוכה ב-50% בהשוואה לעלות בשוק.
"סטנדרט של אמינות"
עו"ד יהודית גלאור המייצגת את בנק לאומי למשכנתאות, ועו"ד גיל אוריון בא הכוח של מגדל, נתנו את הסכמתם להסדר. עם זאת, הם הדגיש שאין בו כדי להודות בטענות בכתב התביעה וכי הוא מהווה הסכמה לפנים משורת הדין.
לכתבה
http://www.nrg.co.il/online/16/ART2/165/666.html?hp=0&loc=111&tmp=880
אמא שצורפה למשכנתא של הבת לא תפונה מהדירה – למרות שהבת לא עמדה בהחזר המשכנתא
השופט פסק כי החתמת האמא על הסכם ההלוואה היתה "פיקציה פסולה"
אישה קשת יום שצורפה כמלווה להסכם משכנתא שלקחה בתה לצורך רכישת דירה לא תפונה מדירתה, למרות שהאמא שיעבדה את הדירה והבת לא עמדה בהחזר ההלוואה – כך קבע היום (ב') השופט איתן אורנשטיין מבית המשפט המחוזי בתל אביב תוך שהוא דוחה את תביעת הבנק לפנות את האמא מדירתה ומותח ביקורת נוקבת על בנק טפחות.
ב-1999 רכשו הבת ובעלה דירה בבת-ים עליה שילמו 615 אלף שקל. לבני הזוג לא היה כל הון עצמי והם נזקקו למשכנתא על מלוא הסכום. סניף בנק טפחות בבת-ים הסכים להעמיד להם את מלוא הסכום תמורת שעבוד הדירה שרכשו וכן צירוף האמא כלווה נוספת להסכם המשכנתא ושיעבוד הדירה של האמא לטובת הבנק. האמא שעבדה את דירתה לבנק והסכום הועבר לבני הזוג. ימים ספורים לאחר מכן נחתם הסכם הלוואה נוסף עם הבנק שהעמיד לבני הזוג כחצי מיליון שקל נוספים שהובטחו בשיעבוד על דירת בני הזוג. סך הכל עמדו שתי ההלוואות על סך 632 אלף שקל לרכישת הדירה, אף שהדירה עלתה 615 אלף שקל בלבד.
בני הזוג לא עמדו בהחזר ההלוואות ולאחר פיגור מצטבר פתח הבנק בהליכי מימוש המשכנתא ומכירת הדירה של בני הזוג. האמא לא צורפה כחייבת נוספת בהליך ההוצאה לפועל למרות שהיתה צד להסכם ההלוואה הראשון.
דירת בני הזוג נמכרה ב-2004 בתמורה ל-726 אלף שקל. בנק טפחות לא שלח לאמא דו"חות בנוגע לפיגורים בפירעון ועל מכירת דירת בני הזוג. רק באוקטובר 2007, בחלוף שלוש שנים וחצי ממכירת דירת בני הזוג, הודיע הבנק לאמא באמצעות עורך דין שהיא נדרשת לפרוע את חוב הפיגורים בשל אי פרעון תשלומי ההלוואה ואת יתרת ההלוואה שעומדים יחדיו על כ-280 אלף שקל.
הבנק התריע בפני האמא שאם לא תפרע את החוב בתוך שבוע הוא ינקוט נגדה בהליכים, כולל מימוש דירת מגוריה. שבוע לאחר מכן, פתח הבנק בהוצאה לפועל של דירתה של האמא, עובדת ניקיון המתגוררת בדירה בשטח של 45 מ"ר בקומה שלישית בפתח תקווה.
האמא טענה כי הופתעה לגמרי מדרישת הבנק שכן סברה שעם מכירת הדירה של הבת נפרעה ההלוואה. בין היתר, מאחר שלא קיבלה כל הודעה מהבנק במשך השנים הרבות שחלפו. היא טענה עוד שהבנק יצר פיקציה בכך שצירף אותה כלווה להסכם, אף שהיתה ערבה למשכנתא. האמא הוסיפה כי פקידת הבנק בפניה חתמה על מסמכי ההלוואה אמרה לה כי כספי מכירת דירת בני הזוג יספיקו כדי לפרוע את ההלוואה, כך שאין לה ממה לחשוש.
הבנק טען כי לא נשלחו הודעות לאמא בשל כשלים טכניים במחשבי הבנק אך לשיטתו היה על האמא לדעת על הפיגורים בהלוואה והיא לא הוכיחה את נזקיה בגין אי משלוח ההתראות על ידי הבנק. השופט אורנשטיין קבע כי יש לראות באמא ערבה להלוואה ולא כלווה נוספת.
השופט פסק כי החתמת האמא על הסכם ההלוואה היתה לדבריו "פיקציה פסולה שנועדה לעקוף תופעה שהמחוקק סבר שיש לעקר אותה מהשורש, אין להכשירה, אין ליתן לה יד ולעשות פלסתר את דבר המחוקק". השופט נימק כי "בנק המתמחה במתן משכנתאות לציבור מצויד בצבא כלכלנים, משפטנים, יועצים ויודעי דבר, נהיר ומודע שאין להתקשר בחוזי הלוואה עם לווה נוסף, אלא באמצעות המתווה של חוק הערבות".
השופט פסק כי הבנק היה מנוע מלצרף את האמא כ"לווה נוספת" להלוואת בני הזוג, מכיוון שמעמדה האמיתי היה ערבה. לדבריו "התנהגות הבנק מאופיינת באמרת חז"ל לפיה 'תפסת מרובה לא תפסת'. השופט ציין כי הבנק הפר הוראות של חוק הערבות שחלות עליו ואת חובת תום הלב בקיום חוזה. הוא קבע כי האמא פטורה מהתחייבויותיה כלפי הבנק והורה לרשם המקרקעין למחוק את המשכנתא שרשומה לטובת הבנק על זכויות האמא בדירתה. הוא הטיל על הבנק לצאת בהוצאות המשפט של האמא בסך 35 אלף שקל.
ציטוטים מתוך כתבה מאת הילה רז שפורסמה בתאריך 11/10/10 ב
www.themarker.com
לכתבה
http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=hr20101011_69955
שאלת גולש:
מי מבעלי המשכנתאות הרוויח ומי הפסיד השנת 2010 ?
תשובת מ.א. בקרה וניהול:
בדיקת כלכלני מ.א. בקרה וניהול בע"מ מעלה, כי בשנת 2010 שילמו בעלי המשכנתאות הצמודות לפריים, כמחצית מסכום הריבית ששילמו בעלי המשכנתאות הצמודות למדד
לכתבה לחץ : [משכנתא צמודה]
במידה והמשכנתא שלך חויבה בסכומי יתר ההפרש לזכותך אמור להיות מזוכה בריבית והצמדה לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה.
לצפייה בידיעה לחץ [פסיקת ריבית]