בנק הפועלים מוסיף עמלות ללקוחות העסקיים גדולים – עובדי בנק הפועלים קבלו הודעת אי מייל לקראת החגים שבה התבשרו על הקלת התנאים לקבלת הבונוס השנתי

בנק הפועלים מוסיף עמלות ללקוחות העסקיים גדולים

06:48 | 23.8.2010 מאת אתי אפללו

בנק הפועלים יכניס שינויים בעמלות שהוא גובה מהלקוחות העסקיים הגדולים החל מראשית אוקטובר: חלק גדול מהעמלות ללקוחות אלה יעלה, וכן יונהגו שלוש עמלות חדשות; במקביל, כמה מהעמלות יופחתו. הסיבה להחלטה – ירידה במרווחי האשראי ללקוחות הגדולים, המתרחשת עקב התחרות עזה בין הפועלים ללאומי על לקוחות אלה.
בין העמלות שיעלה בנק הפועלים: דמי הניהול הקבועים מ-56 שקל לחודש ל-62 שקל בחודש; רישום פעולה בחשבון מ-1.28 שקל ל-1.43 שקל לפעולה; הפקדת צ'ק דחוי מ-11 שקל להפקדה ל-12 שקל להפקדה; ועמלת הקצאת אשראי מ-1.75% לשנה ל-2.05% לשנה.
בנוסף יבצע הפועלים שינוי בתמחור דמי עריכת המסמכים על עסקות אשראי. אלה יהפכו מעמלות קבועות לעמלות הנגזרות כאחוז מהיקף האשראי על פי מדרגות אשראי שונות. הפועלים יוסיף שלוש עמלות חדשות: דמי ניהול קבועים בחשבון מט"ח בסך 12.5 דולר, דמי רישום בגין פעילות במט"ח בסך 0.35 דולר ודמי טיפול בהלוואות און-קול בשיעור 0.04% מההלוואה. לעומת זאת הוזלו כמה עמלות – בהן עמלה על מכירת צ'ק בנקאי מ-13.7 שקל ל-13 שקל, שאילתה מודפסת במסוף הפקיד מ-3.25 שקל ל-2.3 שקל, משלוח פקס לחו"ל מ-24.5 שקל ל-10 שקלים והעברת כספים לחשבון בבנק אחר מ-65 שקל ל-55 שקל.
קל יותר לקבל בונוס
עובדי בנק הפועלים קבלו בסוף השבוע שעבר הודעת אי מייל לקראת החגים שבה התבשרו על הקלת התנאים לקבלת הבונוס השנתי. על המייל חתומים יו"ר הוועד, שרלי אמזלג, ומנהלת חטיבת משאבי אנוש, אפרת יעבץ. במייל נכתב כי הדירקטוריון החליט להוריד את שיעור התשואה המינימלי המזכה את העובדים בבונוס ל-7.5% במקום 8.5%, וכן להעלות את שיעור הבונוס במדרגות התשואה על ההון כך שהתגמול לעובד גדל בכל אחת מהמדרגות

ציטוטים מכתבה שפורסמה ב
www.themarker.com

לכתבה
http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=skira20100823_1185838&log=true

בית הדין לחוזים אחידים קיבל את מרבית טענות הפיקוח על הבנקים בבקשתו לבטל תנאים מקפחים בחוזה הלוואה לדיור של הבנק הבינלאומי

בית הדין: "הגיעה העת שהלווה ממוסד בנקאי יהיה מחויב בחוזה שהוא הוגן וראוי"

בין הסעיפים שבית הדין קבע, כי הינם סעיפים מקפחים ניתן למנות מספר דוגמאות כדלקמן:
סעיף המאפשר לבנק להגדיל לפי ראות עיניו את העמלות החלות על ההלוואה במשך חייה.
סעיף המעניק לבנק את הזכות לחייב את חשבון הלווה בכל עת, גם כשאי החיוב היה באשמת הבנק.
סעיף המאפשר לבנק להעמיד את ההלוואה לפירעון מיידי בשל פיגור שנמשך 15 יום בלבד.
סעיף בו מאשר הלקוח כי קרא את החוזה וכי הוא מסכים לתנאיו.
סעיף הפוטר את הבנק מאחריות לטעויות שביצע.
סעיף המאפשר לבנק בשלב מאוחר לכריתת הסכם ההלוואה, לקבוע בהסכם המשכון תנאים שונים מהסכם ההלוואה.
סעיף המייפה את כוחו של הבנק להתפשר בשם הלווה על תקבולים שאמורים להתקבל על ידו מחברת הביטוח שמבטחת את הלווה.
סעיפים הפוגעים בזכויותיהם של הערבים להלוואה על פי חוק הערבות.
סעיף הקובע כי רישומי הבנק או הצהרות שלו ביחס להלוואה יהוו ראיה לכאורה.
סעיף הקובע כי כל ויתור או הסכמה בין הלקוח לבנק יהיו תקפים רק אם נעשו בכתב.
בפיקוח על הבנקים מציינים, כי לפסק הדין השלכות משמעותיות בנושא הצרכנות הבנקאית, שכן סעיפים דומים קיימים הן בחוזי ההלוואות לדיור המשמשים בבנקים האחרים, והן בחוזים נוספים המשמשים במערכת הבנקאית. הפיקוח על הבנקים, ידרוש מהתאגידים הבנקאיים ליישם בחוזיהם את האמור בפסק הדין.
להודעת בנק ישראל מיום 5/5/09
http://www.bankisrael.gov.il/press/heb/090505/090505h.htm

התעריפונים הפומביים של הבנקים תוארו על-ידי אנשי העמלות ככתובים ב-"סינית" – כך קובעת הממונה על הגבלים עסקיים

 

הממונה על הגבלים עסקיים קבעה כי התקיימו הסדרים כובלים בין חמשת הבנקים הגדולים שעניינם העברות מידע הנוגע לעמלות

הציבור יוכל להסתמך על הקביעה במסגרת תובענות נזיקין בבית משפט

הממונה על הגבלים עסקיים, רונית קן, קבעה היום (26 אפריל 2009) מתוקף סמכותה לפי סע' 43(א)(1) לחוק ההגבלים העסקיים, כי התקיימו הסדרים כובלים בין בנק הפועלים, בנק לאומי, בנק דיסקונט, בנק המזרחי והבנק הבינלאומי (להלן "הבנקים") שעניינם העברות מידע הנוגע לעמלות. הקביעה פורסמה בעקבות חקירת רשות ההגבלים העסקיים והליך שימוע בו ניתנה לבנקים אפשרות להביא את טענותיהם.

על פי קביעת הממונה, למן ראשית שנות ה-90 ועד תחילת חקירת הרשות בעניין, נהגו מומחים בתחום העמלות בחמשת הבנקים להעביר ביניהם מידע לגבי עמלות שנגבות בהווה וכן התנהלות עתידית בעניין עמלות. מידע זה, שכלל נתונים שאינם פומביים, נלקח בחשבון בעת שהבנקים קבעו את מדיניותם בתחום העמלות ואפשר יישור קו בנושא העמלות תוך פגיעה בהליך התחרותי בין הבנקים.

הממונה קובעת כי נוכח ממצאי החקירה ולאור כשלי התחרות הנמשכים במערכת הבנקאות בישראל, המאופיינת בריכוזיות גבוהה, חסמי כניסה למתחרים וחסמי מעבר לצרכנים, העברות המידע בין הבנקים הן הסדר כובל אסור לפי חוק ההגבלים העסקיים. מדובר בקביעה אזרחית המהווה ראיה לכאורה לנקבע בה בכל הליך משפטי. משמעות הדבר היא שהציבור יוכל להשתמש בקביעה במסגרת תובענות נזק, כאשר לרשותם כלי ראייתי להוכחת עצם קיומו של ההסדר הכובל בין הבנקים. הבנקים רשאים לערור על קביעה זו, או על חלקה, לפני בית-הדין להגבלים עסקיים, תוך שלושים ימים.

רונית קן: "הממצאים לגבי התנהלות חמשת הבנקים הגדולים מדברים בעד עצמם. הקביעה משרתת את הציבור והכלכלה בכך שהיא מסירה לראשונה את המסך מעל העברות המידע בין הבנקים בתחום העמלות ומאפשרת באופן תקדימי לכלל הלקוחות ומשקי הבית שנפגעו כתוצאה מההסדר הכובל להשתמש בקביעה במסגרת תובענות בבית המשפט."

סקירת הקביעה, מסמכים שנחשפו וציטוטים מחומר החקירה בעמודים הבאים

 

כללי

החקירה שקיימה רשות ההגבלים העסקיים (להלן: "הרשות"), שהיא המקיפה בתולדות הרשות, התקיימה על רקע מערכת בנקאות שלוקה מלכתחילה בכשלי תחרות רבים ונמשכים. במישור המבני, מתאפיינת מערכת הבנקאות במיעוט מתחרים. בכל האמור לאספקת שירותים בנקאיים למשקי בית ועסקים קטנים, מחזיקים חמשת הבנקים נשוא הקביעה באחיזה מוחלטת, יציבה וארוכת שנים, בשוק. לריכוזיות הגבוהה חוברים חסמי כניסה תמירים, בדמות דרישת רישוי מחמירה ועלויות קבועות ושקועות ניכרות. במקביל לחסמי הכניסה, מתאפיינת מערכת הבנקאות גם בחסמי מעבר משמעותיים, אשר מקשים על מעבר לקוחות בין הבנקים, וכפועל יוצא מאמירים עוד יותר את חסמי הכניסה.

מחקירת הרשות עולה כי שני גורמים מרכזיים הדריכו את הבנקים בקביעת גובה העמלות שמשלם הציבור: (1) מדיניות של "יישור קו" לעמלות שגובים שאר הבנקים; ו-(2) המיקום היחסי של כל אחד מהם במדד יוקר העמלות שפרסם בנק ישראל.

החקירה חשפה קיומם של הסדרים כובלים בין הבנקים, במסגרתם העבירו הבנקים בינם לבין עצמם מידע הנוגע לעמלות. המידע הועבר בעיקר בשיחות טלפון בין אנשי מחלקות העמלות של הבנקים, אשר היו אמונים על המחרת וגביית העמלות. המידע שהועבר בין הבנקים, הבהיר את שהיה חלקי וחסר בתעריפונים שפרסמו לשימוש הלקוחות. התעריפונים הפומביים תוארו על-ידי אנשי העמלות שנחקרו ככתובים ב-"סינית" ואת התעריפון כולו כ-"רק מי שכותב אותו מבין" וכדומה. את הפערים בין המידע שבתעריפונים, לבין העמלות שנגבו בפועל בחיי המעשה, השלימו הבנקים בהעברות מידע שנעשו בינם לבין עצמם. המידע שהועבר סייע לבנקים במדיניות "יישור הקו", וביישום אסטרטגיית המיקום היחסי במדד יוקר העמלות שפרסם בנק ישראל.

העברות המידע פגעו בהליך התחרותי בין הבנקים, והקימו חשש ממשי למניעת או הפחתת התחרות בין הבנקים באספקת שירותים בנקאיים למשקי בית ועסקים קטנים. ראשית, העברות המידע הפחיתו אצל הבנקים את אי-הודאות העסקית שכרוכה בשינויים השונים ברמת העמלות, היקפן ואופן גבייתן. באמצעות המידע שהועבר, יכלו הבנקים לשרטט בינם לבין עצמם את הקו שינחה את מדיניות העמלות של כל אחד מהם . בנוסף, קם חשש ממשי שהעברת המידע השפיעה על היקף המידע שגולה ללקוחות בתעריפונים ובכך האמירו עוד חסמי המעבר בין הבנקים. הבנקים יצרו מערכת של שקיפות עמלות בינם לבין עצמם, מבלי לתת ללקוחות מידע זהה, מידע אשר היה מאפשר ללקוחות לתחר טוב יותר בין הבנקים. לבסוף, העברת המידע, אשר סייעה לבנקים ביישור קו עם המתחרים ובקביעת רמות תעריפים דומות מאוד, הפחיתה את התמריצים של לקוחות הבנקים לחפש אחר בנק חלופי לזה בו הם מנהלים את חשבונותיהם באופן שוטף. 

כללם של דברים, ממצאי החקירה מלמדים כי לכשלי התחרות הקיימים ממילא במערכת הבנקאות, חברו פרקטיקות שאימצו לעצמם הבנקים באופן וולנטרי, שכל פועלן היה להעצים את כשלי התחרות, להקשות על מעבר לקוחות ולשלול מהציבור כלים לתחר בין הבנקים. כל זאת, לאורך תקופה ממושכת המשתרעת על פני שנם רבות.

מתוך ההודעה לעיתונות של הממונה על הגבלים עסקיים מתאריך 26/4/09

המופיעה באתר http://archive.antitrust.gov.il/ANTItem.aspx?ID=9879

הבנקים ופרשת קרטל העמלות

הבנקים יוזמים פשרה בפרשת קרטל העמלות

הבנקים – שנקנסו ב-290 מיליון שקל – מציעים שיעבירו את התשלום ללקוחות ולא למדינה. כך ייאלצו לשלם רק מחצית מהסכום, שיהיה מוכר לצורכי מס

יהודה שרוני | 22/4/2009 6:52

 

הבנקים מנסים בימים האחרונים להוביל מהלך של פשרה בפרשת קרטל העמלות, כך נודע לעסקים. לשם כך מנהלים נציגי הבנקים מגעים מול הממונה על ההגבלים העסקיים, רונית קן.
  
במקור הבנקים היו אמורים לשלם למדינה קנס של 290 מיליון שקל בתמורה לסגירת התיק, שנפתח לאחר שחקירת הרשות להגבלים עסקיים מצאה ראיות לכאורה על כך שהועבר מידע בין הבנקים על אופן גביית עמלות.

 

ציטוטים מכתבה שפורסמה ב www.nrg.co.il/

 

לכתבה המלאה

 

http://www.nrg.co.il/online/16/ART1/881/485.html?hp=16&loc=2&tmp=9098

בנק איגוד מחק ללקוח 93% מיתרת חוב של כ – 6 מיליון שקל

בנק אגוד מחק ללקוח מ.א. בקרה וניהול בע"מ המתמחה בחישובי ריבית ובדיקת חשבונות בנקים 93% מיתרת חוב של 5,975 א' ₪.

בהסכם פשרה שקיבל תוקף של פס"ד, ויתר בנק איגוד על סכום של כ- 5,6 מליון ש"ח מיתרת החוב וקיבל רק 400,000 ₪.

באוגוסט 2005, הגיש בנק אגוד בבית משפט השלום בת"א תביעה נגד חברת בניה מאשדוד בגין יתרת חוב בחשבון החברה בסך של 5,974,809 ₪.

הנתבעים פנו לחברת מ.א. בקרה וניהול בע"מ המתמחה בחישוב ריבית ובדיקות בנקים כדי שזו תבדוק את התנהלות החשבון.

חוות הדעת אשר הוכנה ע"י דוד אברון מנכ"ל מ.א. בקרה וניהול, התייחסה לביצוע בפועל של ההסכמים שנחתמו בין הבנק לבין הלקוח ושווי הנכסים אשר שועבדו לבנק במסגרת הליווי אל מול יתרות החוב בתקופות שונות. כמו כן, התייחסה חוות הדעת לשיעורי הריבית לפיהם חויבו יתרות החובה בחשבון וההלוואות שהועמדו בו.

בימים אלו נחתם בין הצדדים הסכם פשרה אשר קיבל תוקף של פסק דין.

בהתאם להסכם, שילמו הנתבעים לבנק סך של 400,000 ₪ והתביעה נדחתה.
לדברי דוד אברון, אומנם הבנקים אינם מנהיגים מדיניות מחיקת חובות לעסקים הקטנים והבינוניים , אך עיון במקרה זה ובמספר הסכמי פשרה שקיבלו תוקף של פסק דין בתקופה האחרונה מגלה, כי עסקים שעברו תהליך של בדיקת חשבונות בנק באמצעות מ.א. בקרה וניהול בע"מ הצליחו להקטין את חובם לבנק.
רק לאחרונה סייעה בדיקת חשבון בנק של מ.א. בקרה וניהול ללקוח עסקי למחוק כ-280 אלף שקל מחובו לבנק מרכנתיל. במקרה נוסף השנה שילם לקוח, ששימש כערב לחוב בבנק, 210 אלף שקל בלבד, אחרי שבמקור נדרש לשלם סכום של 2.1 מיליון שקל- פי 10 מהסכום ששולם.
במקרה נוסף, מחק בנק 60% מחוב של 3 מיליון שקל והעמיד אותו על חוב של 1.2 מיליון שקל. במקרה אחר מחק בנק כ-4 מיליון שקל המהווים כ-80% מהדרישה המקורית.

בפסקי הדין השונים קבע ביהמ”ש, כי “התנהגות הבנק בניהול חשבונות בנק של לקוחותיו, צריכה להבחן, אל מול ההסכמים והסיכומים שהתקבלו בין הצדדים, בהקשר לחובת הנאמנות החלה על הבנק כלפי לקוחותיו והערבים לחובותיהם ואל מול עיקרון תום הלב”.

במ.א בקרה וניהול מציינים כי רצוי שבדיקת חשבון הבנק, הכוללת בדיקת טעויות וליקויים שבוצעו על ידי הבנק בניהול החשבונות העסקיים, תיעשה בזמן אמת. בדיקה כזו מאפשרת גילוי מוקדם של אותם טעויות וליקויים, ומונעת נזקים מצטברים אשר יקבלו את ביטויים בחיובי הריבית וכתוצאה מכך בגובה יתרות החוב לבנק. עוד ממליצים מומחי מאבקרה וניהול כי רצוי לתעד כל סיכום עם הבנק וכל הבטחה שניתנה בנוגע לתנאים מיוחדים, כגון שיעורי ריבית, גובה עמלות, דמי ניהול והטבות אחרות.

בנק ישראל : הרפורמה בעמלות תיכנס לתוקף בתאריך 01/07/08

בהתאם לפרסומי בנק ישראל, בתאריך 01/07/08 תיכנס לתוקפה הרפורמה בעמלות אותן גובים הבנקים השונים, בחשבונות פרטיים ובחשבונות עסקים קטנים.

בעקבות הרפורמה יצומצם מספר העמלות השוטפות מ- 15 סוגי עמלות ל- 2:

1 עמלה בגין פעולת עו"ש המבוצעת ע"י הלקוח באופן עצמאי.
2 עמלה בגין פעולת עו"ש המבוצעת באמצעות פקיד בנק.

במסגרת הרפורמה, תבוטל עמלת עריכת מסמכים שנגבתה מידי תקופה ע"י הבנקים בגין הקצאת מסגרת אשראי או בגין העמדת הלוואות עד לסך של 50,000 ₪.

כמו כן, הבנק יגבה עמלת הקצאת אשראי רק בחשבונות אשר בהם לא נוצלה המסגרת המאושרת.
חשבונות בהם נעשה שימוש במסגרת האשראי המאושרת, לא יחויבו בעמלת הקצאת אשראי אלא בריבית החובה בלבד.

בכרטיסי אשראי יבוטלו שלושת העמלות הקיימות וחברות האשראי יגבו עמלה אחת אשר תיקרא "דמי כרטיס חודשיים.

להודעת בנק ישראל
http://www.bankisrael.gov.il/deptdata/pikuah/amalot/reform_amalot.pdf